איתי אשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איתי אשר (נולד ב-20 במאי 1971) הוא במאי, עיתונאי וסופר ישראלי. לשעבר הכתב הצבאי של "מעריב" וראש מערכת החדשות של העיתון ושל אתר "וואלה". כתב את הספר "ילדי הכאוס". אשר הוא ממקימי חטיבת הדיגיטל בתאגיד השידור הישראלי כאן ויוצר סדרת הרשת הדוקומנטרית "דוקותיים" וסדרות נוספות בהן "ריחן מוצב המוות", "התמודדות: אסתי סגל" ו"הקאמבק".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשר נולד בבאר שבע, גדל בכפר סבא והתחנך בבתי הספר בעיר, חט"ב אלון ובית הספר התיכון כצנלסון. הוא בנם של אשת החינוך מנוחה אשר ושל חוקר ההיסטוריה הצבאית, ד"ר דני אשר.

את שירותו בצה"ל עשה כקצין שיתוף ארטילרי בחטיבה המערבית ביחידת הקישור ללבנון, בבינת ג'בל.

אשר הוא בוגר בית הספר לתקשורת ועיתונות כותרת. עבד ככתב לענייני תל אביב במעריב ובהמשך הפך לכתב הצבאי של העיתון במהלך האינתיפאדה השנייה.

במהלך תפקידו במעריב קיבל אשר את פרס "יוסי ולטר לעיתונות לשנת 2005" מטעם אגודת העיתונאים על הכתבה "שרוטים" המתארת את פולחן המוות של חיילי צה"ל בשטחים ובעזה במהלך האינתיפאדה השנייה. במסגרת שרותו הצבאי במילואים נבחר אשר לקצין מצטיין של זרוע היבשה.

בעקבות מחלתה של אשתו דנה בריל עבר אשר להיות עורך בדסק החדשות של העיתון מעריב ובהמשך מונה לרכז כתבים ולראש דסק באגף החדשות. בנוסף, הרצה בחוג לתקשורת במכללת עמק הירדן. ב-2012 התמנה איתי אשר לראש אגף החדשות של העיתון "מעריב". במקביל לעבודת העריכה, עסק אשר בכתיבת כתבות מגזין במוסף "סופשבוע" של "מעריב" שעסקו בתרבות השוליים של החברה הישראלית וכן כתבות בנושאי צבא וביטחון.

משהחליף "מעריב" בעלות, עבר אשר לכתוב במגזינים "ליברל" ו"בלייזר" וביים עבור אתר "וואלה" סרט קצר על תעלומת משקה המסתורין טובי 60 ואת סדרת הדוקו-רשת "הכלוב" שתיעדה את מסעו של לוחם ה-MMA הערבי-ישראלי ג'קי גוש ברומניה. לאחר מכן עבד אשר בחברת התוכן האמריקאית vocativ.

בהמשך התמנה אשר לסגן העורך של "וואלה" ולמנהל מערכת החדשות של האתר.

עם הקמת כאן – תאגיד השידור הישראלי בראשית 2016 הצטרף אשר לצוות הקמת חטיבת הדיגיטל. במסגרת זו הוא יצר וביים את סדרות הרשת: "דוקותיים", "ירושלמים", "כאן שיר", "its comlicated", התמודדות, "בדרך למונדיאל עוצרים ברוסיה", "ימי בחירות", "800 בפסיכומטרי", ואת "המשמר המזרחי" עם שלומי חתוכה.

במהלך שנות יצירתה הופקו במסגרת הסדרה "דוקותיים" כ-400 סרטונים שהגיעו לכרבע מיליארד צפיות ברשתות החברתיות עד נובמבר 2023.

בשנים 2018–2019 יצר אשר את הסדרה התמודדות - אסתי סגל שתיעדה את מסעה של הצעירה החרדית אסתי סגל שנאלצה לכרות את רגלה כדי לחזור לחיים נורמליים.

במאי 2020, במלאת 20 שנה לנסיגה מלבנון, פרסם אשר את הסדרה "ריחן מוצב המוות", העוסקת בשהיית צה"ל ברצועת הביטחון ומבוססת, בין השאר, על חוויותיו במהלך שירותו הצבאי.

ב-2023 יצא סרטו "הקאמבק" - סרט דוקו-דיגיטל באורך מלא שבו ליווה אשר את מסע הבחירות ה-11 של בנימין נתניהו לראשות הממשלה[1].

איתי אשר הוא אלמן ואב לשלושה בנים. מתגורר בכפר סבא.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו
ספרו הראשון של אשר, "ילדי הכאוס", יצא לאור בהוצאת זמורה-ביתן בשנת 2011. הספר עוסק בלוחמים המשרתים בגדוד שטחים במהלך האינתיפאדה השנייה ומתאר את הקשר בין חוויות השירות הצבאי בתקופה בשיא תקופת הלחימה והפיגועים לבין תרבות השוליים והסמים הישראלית.
סדרות רשת
במסגרת עבודתו כבמאי דוקומנטרי בחטיבת הדיגיטל של כאן – תאגיד השידור הישראלי יצר אשר מספר סדרות רשת שהיוו את בסיס התוכן העיקרי של תאגיד השידור הישראלי במהלך תקופת ההקמה. הסדרות משודרות בעמודי הפייסבוק והיוטיוב של כאן – תאגיד השידור הישראלי וכן בכאן 11 בטלוויזיה:
  • דוקותיים: סדרת דוקו החושפת את הפסיפס הססגוני של החברה הישראלית.
  • כאן התמודדות: תיעוד אנשים המתמודדים עם מוגבלויות.
  • כאן שיר: סדרה המארחת משוררים ישראלים.
  • יציאה: סדרת דוקו-רשת המתעדת את חיי הלילה של תל אביב.
  • it's complicated: סדרת דוקו-רשת המתעדת סוגים שונים של מורכבויות בתוך מערכות יחסים זוגיות שגרתיות ולא שגרתיות.
  • כאן מעורבים: סדרה אקטיביסטית להעלאת מודעות לנגישות.
  • ירושלמים: סדרה תיעודית על דמויות מפתח בתרבות הירושלמית.
  • המשמר המזרחי: סדרה אקטיביסטית בהנחייתו של שלומי חתוכה הנלחמת בתופעה של הדרת ילדים בעלי גוון עור כהה מפרסומות.
  • בדרך למונדיאל עוצרים ברוסיה: סדרת על מונדיאל 2018 שצולמה ברחבי רוסיה.
  • ימי בחירות: סדרה על סבב הבחירות הראשון ב-2019.
  • 800 בפסיכומטרי: סדרה על ישראלים שקיבלו את הציון המרבי במבחן הפסיכומטרי.
  • ריחן מוצב המוות 1, 2, 3: סדרת סרטים העוסקת בשהיית צה"ל בדרום לבנון עד לנסיגה משם.
  • הקאמבק - סרט דוקו-דיגיטל שמלווה את ה"ביבי-בא" בקמפיין הבחירות של בנימין נתניהו לראשות הממשלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איתי אשר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]