אל נורא עלילה

אל נורא עלילה
	אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:; מְתֵי מִסְפָּר קְרוּאִים, לְךָ עַיִן נוֹשְׂאִים, וּמְסַלְדִים בְּחִילָה, בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:; שׁוֹפְכִים לְךָ נַפְשָׁם, מְחֵה פִּשְׁעָם וְכַחְשָׁם, וְהַמְצִיאֵם מְחִילָה, בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:; הֱיֵה לָהֶם לְסִתְרָה, וְחַלְצֵם מִמְּאֵרָה, וְחָתְמֵם לְהוֹד וּלְגִילָה, בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:; חוֹן אוֹתָם וְרַחֵם, וְכָל לוֹחֵץ וְלוֹחֵם, עֲשֵׂה בָּהֶם פְלִילָה, בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:; זְכֹר צִדְקַת אֲבִיהֶם, וְחַדֵּשׁ אֶת יְמֵיהֶם, כְּקֶדֶם וּתְחִלָּה, בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:; קְרָא נָא שְׁנַת רָצוֹן, וְהָשֵׁב שְׁאֵרִית הַצֹּאן, לְאָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה, בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:; מְחֵה כָּעָב פְּשָׁעִים, וַעֲשֵׂה נָא חֶסֶד עִם, מְקֹרָאִים סְגֻלָּה, בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:; תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת, הַבָּנִים וְהָאָבוֹת, בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה, בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:; מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל, אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל, בַּשְּׂרוּ נָא הַגְּאֻלָּה, בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה הוא פיוט הפותח את תפילת נעילה של יום הכיפורים בקהילות הספרדים והתימנים. הפיוט פותח בשורות: ”אל נורא עלילה אל נורא עלילה, המציא לנו מחילה בשעת הנעילה”.

הפיוט חובר על ידי רבי משה אבן עזרא, פיוט דומה קדום לו שנכתב בידי יוסף אבן אביתור נמצא בגניזת קהיר ונראה שאבן עזרא השתמש בו כבסיס לפיוט המיוחס לו.^[1]

תוכן הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן הפיוט הוא בקשה מאלוהים למחול על חטאי העם, וגם בקשה לגאולה קרובה. בשל מליצתו היפה של הפיוט הונהג לאחרונה לאומרו גם בכמה קהילות אשכנזיות^[^{דרוש מקור]}.

האותיות הראשונות בכל מחרוזת בפיוט יוצרות אקרוסטיכון: "משה חזק". המשורר פונה לבוראו בתואר "אל נורא עלילה", כלומר האל שמעשיו מעוררים יראה כלפיו, שמקורו בספר תהלים פרק סו: "לכו וראו מפעלות אלוהים, נורא עלילה על בני אדם". חלקים בפיוט פונים אל הבורא, וחלקים אחרים פונים לקהל המתפללים ("תזכו לשנים רבות...) ולמלאכי מרום ("מיכאל שר ישראל, אליהו וגבריאל...). נעימת הפיוט המסורתית קצבית ואופטימית, בשונה ממרבית פיוטי הימים הנוראים, ונועדה להפיח התעוררות רוחנית בקהל המתפללים המותשים מן הצום לקראת הישורת האחרונה של תפילות יום הכיפורים.

התייחסות בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיטריסט הישראלי אלי דאלי, ביצע את הלחן המסורתי של הפיוט בסגנון רוק כבד. העיבוד הוא חלק מאלבום שהוציא דאלי, שנקרא "תפילה מתכתית".

להקת המטאל הישראלית אורפנד לנד הוציאה אלבום הנקרא 'El Norra Alila' על שם פיוט זה, ובו שורה מהפיוט בשיר האחרון באלבום, "שיר השירים".

להקת הרוק הישראלית נקמת הטרקטור חותמת את כל הופעותיה בשני העשורים האחרונים בשירה מתוך הפיוט, שגם הוקלט ומופיע כשיר אחרון באלבום "מה לאהובי".

שירו של ישי ריבו, "תוכו רצוף אהבה", כולל אזכור של הפיוט - "מַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה, לֹא רַק בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה".

אל נורא עלילה, נוסח עיראק, בגדאד שרים: יעקב חורי וקבוצה. מקליטה: א. גרזון-קיוי. הוקלט בירושלים, 1958.
אל נורא עלילה, נוסח יוון. הוקלט בלריסה שביוון ב-1970. שר: יצחק מיזן מקליט: אמנון שילוח.