אלבינה, דוניה וקטינקא
אלבינה, דוניה וקטינקא, חברה קבלנית לבניין בירושלים, הייתה שותפות שהתקיימה מ-1928 ועד 1948 בירושלים והקימה כמה ממבני הציבור הידועים בעיר. החברה עסקה גם בבניין מחוץ לתחומי ירושלים.
מנהל החברה ובעל השליטה היה איש העסקים הערבי-נוצרי ג'וזף פסקל אלבינה אליו חברו מהנדסי הבניין ברוך קטינקא וטוביה דוניה (גיסו של חיים ויצמן).
מן המבנים הנודעים שהקימו ימק"א ירושלים (1926–1933), בניין הדואר המרכזי (1938) ומלון פאלאס (1928-1929) שנבנה בממילא לעצירת התפתחות השכונות היהודיות בעיר, בשירותו של המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני ואת ביתו של המופתי בשכונת שייח' ג'ראח.
כשפורסם המכרז להקמת מלון פאלאס רצו קטינקא ודוניה להגיש הצעה. עם זאת הם חששו שעובדת היותם יהודים תמנע מהם לזכות בו. לשם כך חברו לקבלן המוסלמי עוואד כדי להחליש מעט את אופייה היהודי של חברת הבנייה שלהם ועוואד נרשם כשותף במקום אלבינה (שהמשיך להיות בעל השליטה בחברה).
בעיצומו של המרד הערבי הגדול ניהלו את הקמת שדה התעופה הבינלאומי בלוד, שהוקם בעבודה משותפת של כשש מאות עובדים יהודים, נוצרים ומוסלמים.
על אף שדוניה נהרג ב-1938 השאירו השותפים את שמו בשם החברה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה חננאל, הירושלמים, עמוד 45
- ידיעה על הקמת הדואר המרכזי ובה פרופיל החברה, פלסטיין פוסט, 19 ביוני 1938 (באנגלית)