אלימלך הורוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"ר ממעליץ-קראקא
ר' אלימלך הורוביץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה תרמ"א
מיילץ
נרצח ה'תש"ב (בגיל 61 בערך)
בית הקברות של רדומישל
מקום פעילות מליץ, קרקוב, ראדומישל
רבותיו אביו רבי נפתלי ממליץ
אב נפתלי הורוביץ (מעליץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר מעליץ ה־החמישי
בחיי אביו – תש"ב
→ רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אלימלך הורוביץ (תרמ"א, 1881-תש"ב, 1942) היה אדמו"ר חסידי בקראקא, החמישי בשושלת מעליץ. נודע בלחניו וכונה 'האדמו"ר המלחין'. היה מצאצאי רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ. נספה ביריות בבית הקברות בראדומישל. היה גיסו של ר' יחזקאל הולשטוק מאוסטרובצה.

לפני השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי נפתלי הורוביץ ממעליץ (ד' בטבת תר"הי"ח בתשרי תרע"ו) ולרכיל בתו של רבי אביש קנר מסאניק. עוד בבחרותו נודע בגאונותו וביכולתו לחדש חידושי תורה בהלכה ובאגדה. נישא לבינה, בתו של רבי צבי הירש הורוביץ מרוזבדוב (תר"ט-חשוון תרע"ט). עוד בחיי אביו מונה לרבה של מליץ וכונה בפי כל "הרב הצעיר". ניהל את רבנותו ביד רמה וראש הקהל שלא אהב זאת ירד לחייו. לכן היגר עם משפחתו לארצות הברית וחזר לאחר שנתיים. הוא ויתר על רבנותו במליץ לטובת אחיו רבי מנחם-מנדל (תרמ"ג-תש"ג), ועבר לקרקוב. לאחר זמן מה שב לזמן קצר לארצות הברית ולאחר חזרתו משם החל בתקופה שבה הרבה במתן צדקה ובמעשי חסד ונכנס לעסקים. את עסקיו מסר לאנשים שהבינו בתחום והיה לו אמון בהם, אך הם מעלו באמונו והוא נקלע למשבר כלכלי חמור. הוא שמע לעצת מקורביו ועבר לדירה גדולה יותר, הקים בית כנסת משלו וחזר להנהיג עדת חסידים. מספר החסידים הלך ועלה מיום ליום, והם נהנו בייחוד לשמוע את ניגוניו בתפילה.

היה בעל כישרון מוזיקלי רב ובגיל 10 המלמד שלו לימדו גם תווים. בהמשך הרחיב בכוחות עצמו את ההשכלה המוזיקלית שלו עד שידע להלחין יצירות שלמות ולכתוב את התווים שלהן. השאיר אחריו מאות לחנים שתוויהן מילאו חמישה כרכים. עקב אחרי יצירותיהם של מלחינים יהודיים במוזיקה העולמית ושל גדולי החזנים. כשהיה בארצות-הברית הופק מלחניו תקליט שהצליח מאוד. חיבר גם פירוש לספר תהילים שנשאר בכתב יד.

בימי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבוש פולין בידי הנאצים, גלו יהודי מליץ לגטו בעיירה ראדומישל הסמוכה למליץ בגליציה המערבית. מפני שלא היו פסי רכבת בסביבה, רציחת היהודים בגטו ראדומישל נעשה ביריות בבית הקברות. לפני ביצוע הרצח ביקש רבי אלימלך לערוך סעודה בפעם האחרונה. הרוצחים הסכימו, והרבי ישב[דרוש מקור: דרוש מקור לכל האירוע] עם חסידיו ליד הקבר הפתוח ובהתרגשות רבה השמיע להם דברי תורה וניגון חדש שחיבר לקטע התפילה "נשמת כל חי", שבמהלכו יצאו יחד בריקוד סוחף. לאחר סיום הריקוד אמר הרבי למבצעי הרצח: "אנו עשינו את שלנו, עשו אתם את שלכם!" מיד לאחר מכן נרצחו ביריות בידי הנאצים.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ"ש גשורי, ספר קראקא, עמ' 172–174.
  • מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]