אליעזר חודורוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב החובל אליעזר חודורוב
לוסיה (אליעזר) יושב, השלישי מימין. תנועת הצופים בקובל. 1919.
לוסיה עומד במרכז, לימינו פנחס טויב (אביה של אורה נמיר). הנהלת הצופים בקובל. 1919.

אליעזר חודורוב (17 במאי 1904 - מרץ 1965) ימאי עברי וחלוץ הימאות העברית, איש הפלוגה הימית ורב חובל מקצועי שתרם רבות להתפתחות הימיה העברית ולמדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר (לוסיה) חודורוב נולד בעיר קובל שבווהלין. בטרם מלאו לו 14 שנה החל בארגון וליכוד בני הנוער היהודי. תחילה ייסד בעיר את תנועת הצופים ברוחו של רוברט באדן פאוול. התנועה שהנהיג גדלה מיום ליום אף מעבר לעיר קובל. לוסיה שימש באותם ימים גם מורה ספורט ב-"תרבות"- הגימנסיה העברית בקובל. מטרתו הייתה חינוך צופי-לאומי, מיזוג ערכי הצופיות וערכי הלאום לשלמות אחת. בשנת 1921 קבלה התנועה את שמה "הסתדרות השומרים ע"ש טרומפלדור" ומנתה בקובל כ- 400 חניכים. לוסיה עורר את הרעיון הציוני בכל העיר קובל. תוך תקופה קצרה התפשטה התנועה לכלל ערי ועיירות פולין ומנתה אלפים רבים. פעילותו התמקדה בשליחות הציונית והוא לקח חלק פעיל בקונגרסים והוועידות הציוניות, דוגמת הוועידה העולמית של תנועות הנוער היהודיות בדנציג 1924. בשנת 1925 קרא להתלכדות תנועות הנוער המרכזיות בפולין ותנועתו התאחדה ביוזמתו עם תנועת "השומר הצעיר".

בספטמבר 1925 עלה לוסיה לארץ, הצטרף למחנה עבודה מול הים בכרמל והרעיון להיות יורד ים דבק בו. בארץ נישא לשלומית פרידמן, בת רחובות, ממשפחת חלוצים מקובל.

חודורוב היה פעיל בארגון ההגנה בחיפה, שחלומו היה ימאות. בשנת 1927 נסע על חשבונו ללמוד בבית הספר הימי בצרפת. משנקלע לקשיי מימון של שהותו ולימודיו, פנה בבקשת עזרה כספית אל ההגנה, שלאחר דיון ניאותה לתת לו סיוע (שהיה קטן ולא מספק) מתוך ראיית לימודיו כהשקעה לטווח הרחוק. ב-1930 שב מלימודיו בצרפת ושולב בפעילות ההגנה להעברת נשק בדרך הים.

חודורוב היה מדריך ומורה בבית הספר הימי זבולון ולימים קצין חיל הים. עקב פיצול פעילותו של בית הספר זבולון לשני בתי ספר, יומי וערב, הייתה מתיחות בלתי נסבלת באגודה הימית, וחודורוב כמו אחרים עזב את הירקון לנסות כוחו בצי הימי.

בסוף שנת 1933 הוקמה חברת הספנות 'שירות ימי ארץ-ישראלי', כשותפות של שני רבי החובלים, ידידים מימי הגימנסיה הרצליה דרך האקדמיה הימית, חודרוב וישראליתן (ישראלי), עם עוה"ד פרבשטיין מהנהלת זבולון וקצין ים בלגי ידידם. בשנת 1934 רכשה החברה בעיראק 'אוניית משא כללי משולבת' בתפוסה של 193 טון, ורישיון הסעת 12נוסעים. שמה הוסב ל-"כרמל". עקב ארגון לקוי לא הצליחה החברה לשרוד בתחרות הקשה עם הספינות הערביות באזור ומיד מכרה את האוניה.

לקראת סיום המנדט הבריטי נחשב חודורוב מבכירי רבי החובלים בצי המסחרי העברי. ערב הכרזת המדינה, ב-12 באפריל 1948 פנה דוד בן-גוריון אל חודורוב בבקשה לגבש הצעה לתקן מפקדה ימית מלחמתית להובלה ימית והגנת חופים. חודורוב שב אליו בתוך יומיים עם תוכנית מקיפה ומגובשת למפקדה כזו, שתעסוק בגיוס ובהכשרה צבאית של בעלי מקצוע ימיים, וכן גיוס ספינות סוחר אזרחיות שיעברו הסבה לפעילות צבאית.

בשנת 1948 מונה חודורוב רב החובל ומפקד משותף עם יוסף אלמוג על אח"י אילת (א-16) ליום אחד. הוא עזב את ספינת המלחמה משלא קיבל את שיטת "הפיקוד המשותף" שהונהגה על ידי הפיקוד הימי ומוסדות המדינה.

בסוף אותה שנה הגיעה האונייה "Derector" (ששמה הוסב ל"גלילה") של חברת הספנות החדשה צים לישראל כשצוותה יהודי. חודורוב מונה רב חובל שלה, ובשנת 1949 הייתה הראשונה שהביאה גולים ממחנות המעצר בקפריסין. בסך הכל הביא עליה חודורוב 11,000 עולים בפחות מארבעה חודשים.

בשנת 1951 מונה חודורוב כרב חובל של האונייה "אילת" של חברת צים שעבדה על קו ארצות הברית-תל אביב בשנת רכישתה. באחת מהפלגותיה הראשונות מניו יורק לישראל, עם מטען תפזורת חיטה, נקלעה לעין סערת הוריקן ממנה הוציאה חודרוב בשלום.

אליעזר חודורוב נפטר ב-1965 ונטמן בבית העלמין ברחובות.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיל הים הישראלי - שנת ההקמה, ענת קדרון, אוניברסיטת חיפה, אוקטובר 2000
  • ספרו של אלכסנדר מנור: דיוקנו של רב חובל עברי. הוצאת אל"ף, תשכ"ד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]