אליעזר יצחק אילנאה

אליעזר יצחק אילנאה

אליעזר יצחק אילנאה
לידה	6 בנובמבר 1854
פטירה	31 בדצמבר 1928 (בגיל 74)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים

אליעזר יצחק אִילָנָאֶה (שֶיינבּוֹים) (6 בנובמבר 1854 – 31 בדצמבר 1928) היה פעיל ציוני ומחלוצי ההגות הפילוסופית בספרות העברית החדשה.

קורות חיים

אילנאה נולד כאליעזר יצחק שיינבוים בשנת 1854 בעיר המחוז קוברין שבפלך גרודנה של האימפריה הרוסית (בתחום המושב היהודי, רוסיה הלבנה), בנם של יוסף שלמה שיינבוים, שנודע בכינויו יאָשע מינקעס (יוֹשֶה מינקֶס, 'בנה של מינה'), סוחר, ואסתר גיטְל (בתו של אב"ד קאמניץ, הרב אברהם דוב הלוי, נכדתו של ר' אלכסנדר זיסקינד מהורדנא, בעל "יסוד ושורש העבודה", ודודניתו של יחזקאל קוטיק), שניהלה פונדק ומסבאה שהיו מוקד משיכה לעשירי האזור. להוריו נולדו עשרים ושניים ילדים ששלושה-עשר מהם נפטרו; התשעה הנותרים היו שלושה בנים ושש בנות.

בילדותו למד שיינבוים תנ"ך, תלמוד, קריאה ודקדוק עם מורים פרטיים, ולאחר מכן השתלם בשפה הרוסית בלימוד עצמי. בגילאי 14–18 למד ש"ס ופוסקים אצל ר' זלמן סנדר שפירא, שהיה גיסו ומגדולי התורה ורב בעיר קרינקי. ובלילות למד השכלה כללית, ואת השפה הגרמנית למד בעזרת תרגום התנ"ך של משה מנדלסון.

למד פולנית וצרפתית בעזרת מילונים וספרי לימוד ברוסית וגרמנית. וגמר את כל קורסי הגימנסיה בלימוד עצמי, בהן יוונית ולטינית.

נישא לנעמי ממשפחת רחמיאלביץ, שהיו בעלי אחוזה במחוז רצ'יצה בפלך מינסק שברוסיה הלבנה. ומשנת 1877 עסק בסחר יערות ומשלוח רפסודות מאחוזתו של חותנו על נהר הדנייפר.

בשנת 1898 עבר להומל, שם עבד בסחר רהיטים ועסק בהגות ובמחקר. כן לקח חלק בעבודה ציבורית לאומית וציונית, פעל למען הקרן הקיימת, אוצר התיישבות היהודים והשקל הציוני, כיהן כראש אגודת חובבי שפת עבר והוועד המפקח של "החדר המתוקן". ייסד את הספרייה העברית, והיה מורשה הוועד האודיסאי של חובבי ציון. בשנת תרע"ב נבחר כחבר כבוד בהסתדרות הציונית בהומל.

בשנת 1904 עבר את בחינות הבגרות על מנת שיוכל להתקבל כרב מטעם במאזיר, אך לאחר שהתעודה הייתה בידו והציעו לו לקבל משרת רבנות מטעם הממשלה, הוא בחר להמשיך ולעסוק במסחר. ונשאר סוחר ועסקן, הוגה דעות וסופר מדעי.

בשנת תרע"ג ביקר בארץ ישראל במשך שבעה שבועות, ולאחריהם חזר לרוסיה, סגר את עסקיו והתכוון לעלות ארצה, אולם בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 נשאר לסייע לפליטים מאזורי הקרבות. ולאחר מהפכת פברואר בשנת 1917 סייע בפעילות ציונית לאומית. תחילה השתתף בוועידה הציונית הכול-רוסית השביעית בפטרוגרד, ונבחר מטעם הציונים לעירייה ולועד הקהילה בהומל. ייסד את "בית העם", גני ילדים ובתי ספר בעברית. כן הרצה בנושאים מדעיים וספרותיים ופעל כדי לעודד את הנוער לשפה ולתרבות עברית.

פעילותו נפגעה בעקבות המהפכה הבולשבית ומלחמת האזרחים, ובשנת 1921 עלה לארץ ישראל והשתקע בבית הכרם בירושלים ועִברת את שם משפחתו לאילנאה ("אילן נאה", פירוש השם "שיינבוים" ביידיש). בארץ ייסד את "מסיבות השבת" והמשיך בעבודתו הספרותית-פילוסופית.

פרסם מאמרי בקורת על ספרי מחקר ופילוסופיה ב"הארץ" וב"אספקלריה".

נפטר בבית החולים הדסה בירושלים בי"ח בטבת תרפ"ט, בן 74. נקבר בבית העלמין בהר הזיתים. הותיר אחריו שלושה בנים, בהם הסופר והמשורר עזריאל זליג ורופא השיניים ד"ר אברהם דב גדליהו.

עד ימיו האחרונים כתב את ספרו "מעבר לחושיות", שראה אור לאחר מותו.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

כתביו

• "הרצאה על דבר הציונות והמטריאליות", וילנה: דפוס גארבער, תרס"ו 1906. (חוברת)
• יסודי המציאות וההכרה: ניסיון להתיר איזו חידות מ"חידות העולם", ורשה: תושיה ('ביבליותיקה גדולה'), תרע"ג.
• מעבר לחושיות: תורת הנפש ומסתוריה עם תמונת המחבר ותולדותיו; מבוא לספר מאת הוגו ברגמן, ירושלים: דרום, תר"ץ. (ראה אור לאחר מותו)
• "הצהרת בלפור והצדק בין-הלאומי"; בהוצאת חבריו וידידיו של המחבר המנוח ז"ל בתל אביב, תל אביב: דפוס אתין ושושני, תר"ץ. (חוברת)

תרגום

• וילהלם ירוזלם, מבוא לתורת הפילוסופיה, ירושלים – ברלין: מוריה ודביר, תרפ"ד 1923.

לקריאה נוספת

• 'אילנאה (שינבום), אליעזר יצחק', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 524–525. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "אליעזר יצחק אילנאה (שיינבוים)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2344
• כתבי אליעזר יצחק אילנאה בפרויקט בן-יהודה
• רשימת הפרסומים של אליעזר יצחק אילנאה, בקטלוג הספרייה הלאומית
• ק. ס., אליעזר יצחק שינבום איננו!, דואר היום, 2 בינואר 1929
• הוגו ברגמן, השקפת העולם של א.י. שיינבוים, דבר, 4 בינואר 1929
• כרטיס הקבר של אליעזר יצחק אילנאה, באתר הר הזיתים
• אליעזר יצחק אילנאה (1854-1928), דף שער בספרייה הלאומית