אליעזר פקטורובסקי

אליעזר פקטורובסקי
	אין תמונה חופשית
לידה	6 בינואר 1897; אודסה, האימפריה הרוסית
פטירה	14 באפריל 1926 (בגיל 29); צפָת, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	בוטניקה
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
מקום לימודים	הגימנסיה העברית "הרצליה"

אליעזר פַקטוֹרוֹבסקי (פקטורי) (6 בינואר 1897 – 14 באפריל 1926, ל' בניסן תרפ"ו) היה בוטנאי ארץ ישראלי, מאבות הבוטניקה בארץ ישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקטורובסקי נולד בעיר אודסה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) בבית ציוני, והיה ציוני מנעוריו. עלה לארץ ישראל בעלייה השנייה ב-1911, בגיל 13, על מנת ללמוד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. הצטרף לגדוד העברי הארץ ישראלי, שם לקה בשחפת, שליוותה אותו כל חייו.

יחד עם ידיד נפשו, אלכסנדר איג, שאותו הכיר בגימנסיה, חקר את צמחי הארץ, בפרט את צמחיית חולות החוף. יחד פרסמו השניים ב-1925 את הספר "לוחות להגדרת המשפחות של צמחי א"י" (דפוס איתן-שושני), מגדיר הצמחים הראשון בעברית.

אלכסנדר איג נשא לאשה את אחותו של פקטורובסקי, איטה (איטה פקטורית), מחנכת, ביולוגית ומורה לביולוגיה בעצמה.

פקטורוקובסקי פרסם מאמרים בוטניים בכתבי העת "קונטרס" והשדה".

פקטורוקובסקי, שנחשב להבטחה בשדה הבוטניקה, נפטר משחפת לפני גיל 29 בבית בוסל בצפת. נקבר בבית הקברות טרומפלדור שבתל אביב.^[1] על קברו נכתב: "בין הראשונים בישוב שהתמסר לחקירת צמחית הארץ".^[2]

בהקדמה לספר "מגדיר לצמחי ארץ ישראל" (ירושלים תרצ"א 1931), שחיבר עם מיכאל זהרי ונעמי פיינברון, מספר איג:

"יחד תכנו את התוכניות הראשיות למגדיר של צמחי הארץ; יחד הנחנו יסוד לעשביה, אשר שִמשה בסיס לעבודת "המגדיר" (כיום עשבית האוניברסיטה העברית); יחד עשינו גם את הצעד הראשון לחבור מגדיר לצמחי הארץ. אם לא זכינו כי ישתתף בפועל בחִבור הספר הזה, הרי לא רק שהשתמשנו במעט בעזבונו הבוטני, אלא גם רוח צוָאתו בדבר המגדיר נוסחה בכִווּן הכללי של ספר זה.

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איג קרא לצמח שגילה במדבר יהודה ב-1927 על שם האגרונום והבוטנאי אהרון אהרונסון ועל שם אליעזר פקטורוקובסקי, "אהרונסונית פקטורובסקי" (שם מדעי: Aaronsohnia factorovskyi). כן קרויים על שמו (ועל שם פאול אשרסון) מין הצמח פקטורית אשרסון (שם מדעי: Factorovskya aschersoniana) בסוג פקטורובסקיה (שם מדעי: Factorovskya), עטיינית פקטורובסקי (שם מדעי: Crypsis factorovskyi) ועוד.

בתם של בני הזוג איג, זמרת הקונטרלטו והמתרגמת אליעזרה איג-ז'קוב, נקראה על שמו.

רחל המשוררת הקדישה לו ולבנימין קוינט (שנפטר גם הוא משחפת) את שירה "כאלה באביב ימותו" (אביב תרפ"ו; התפרסם ב"דבר", 18 במאי 1926).^[3] הפתיחה לשיר, "כאלה באביב ימותו", הפכה לביטוי מקובל בדברי הספד לאנשים שמתו בדמי ימיהם או באביב.^[4]

בני משפחתו עלו לארץ ישראל אף הם.^[5] אביו, שמואל-ברוך פקטורובסקי, פרסם בארץ שני סיפורים עבריים: "המציאות: ספור על מה שהיה הוה ויהיה" (תל אביב: צבי, תרפ"ט) ו"היתומים" (תל אביב [תרצ-?].)