אלישיב קנוהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מרדכי אלישיב קנוהל
לידה 7 באוגוסט 1948
ב' באב ה'תש"ח
פטירה 20 באפריל 2018 (בגיל 69)
ה' באייר ה'תשע"ח
שם מלא מרדכי אלישיב קנוהל
כינוי אלישיב קנוהל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות כפר עציון
תקופת הפעילות ? – 20 באפריל 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו איש ואשה
ואכלת ושבעת (יחד עם הרב שמואל אריאל)
אב דב קנוהל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מרדכי אלישיב קנוהל (7 באוגוסט 1948, ב' באב ה'תש"ח - ה' באייר ה'תשע"ח, 20 באפריל 2018) היה רב קיבוץ כפר עציון ואחראי אגף הנשואים בארגון צהר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קנוהל נולד בב' באב ה'תש"ח, בעת שאביו היה בשבי הלגיון הירדני, ומכאן שמו - 'אלישיב'. הוריו, שושנה ודב קנוהל היו ממייסדי כפר עציון לפני מלחמת העצמאות. הוא גדל בירושלים ואת שירותו הצבאי עשה בהנח"ל המוצנח. לאחר מלחמת ששת הימים היה בין אלו שהקימו מחדש את כפר עציון, היישוב הראשון בגוש עציון.

לאחר שירותו הצבאי למד כחמש שנים בישיבת מרכז הרב וכשמונה שנים בישיבת הר עציון שבגוש עציון. במקביל סיים את לימודיו במכללת הרצוג להכשרת מורים, בתואר B.Ed. בהמשך קיבל תואר שני בתלמוד מאוניברסיטת בר-אילן.

הרב קנוהל שימש כרב הקיבוץ כפר עציון מ־1989 עד לפטירתו. שימש גם כר"מ וראש כולל הלכה בישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים משנת 1992 עד לסגירתה ב־2009.

בין השנים 2002–2004 הרב קנוהל פיתח יחד עם הרב דוד בן זזון והטוענת הרבנית רחל לבמור ובהתייעצות עם דיינים ואנשי משפט את ה"הסכם לכבוד הדדי" בין בני זוג הנישאים. זהו הסכם טרום-נישואים שמטרתו הסדרת חלוקת הממון בין בני זוג במקרה של גירושין, וכן מניעת מצבים של סרבנות גט. פרסם מאמרים בקובץ "תחומין", בכתבי עת ובספרי זיכרון שונים.

משנת תש"ע ועד לפטירתו עמד בראש אגף הנישואין של עמותת רבני צהר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קנוהל היה נשוי למרים (לבבי) ואב ל־11 ילדים. נפטר בה' באייר ה'תשע"ח (20 באפריל 2018), לאחר מאבק במחלת הסרטן.

הרב קנוהל הוא אחיו של פרופסור אמריטוס ישראל קנוהל, מרצה (בדימוס) בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "איש ואשה"– בשנת תשס"ג (2003) פרסם את הספר העוסק בהדרכת חתנים וכלות לקראת חתונתם ובהלכות אישות. בעקבות הצלחתו, הספר יצא במספר מהדורות נוספות. בקנה מידה תורני הספר נחשב לרב-מכר[1]. על המהדורה השנייה של הספר עבר הרב שמואל אריאל פעמיים, תיקן והעיר אלפי הערות[2].
  • "ואכלת ושבעת"– בשנת תשס"ג (2003) בנושא הכשרות, נכתב בשיתוף עם הרב שמואל אריאל. גם מספר זה נמכרו למעלה מעשרת אלפים עותקים, וחלקים ממנו נכללים בחומר הלימודים לבחינות הבגרות במקצוע תורה שבעל פה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה ברנדס יאכלו ענוים וישבעו;
    אביעד סטולמן, ‏טהרת המשפחה הדתית־הלאומית, אקדמות י"ד, טבת תשס"ד, עמ' 219–255
  2. ^ איש ואשה, מהדורה שנייה, עמ' 24