אלפרד וינר
 | |
| לידה |
16 במרץ 1885 פוטסדאם, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 1964 (בגיל 78) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
גרמניה |
| בן או בת זוג |
Margarete Wiener |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אלפרד וינר (בגרמנית: Alfred Wiener; 16 במרץ 1885, פוטסדם – 4 בפברואר 1964, לונדון) היה עיתונאי וחוקר יהודי-גרמני אשר הקדיש חלק ניכר מחייו לחקר פשעי הנאצים. וינר ידוע בעיקר בזכות העובדה שצפה את הסכנה הגלומה בנאציזם, וייסד אוסף שנודע לימים כאוסף וינר. האוסף שמור מאז 1980 בספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה באוניברסיטת תל אביב.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינר נולד בפוטסדאם בשנת 1885. בגיל 3 עברה משפחתו לגור בעיירה ליד פוזנן, קרוב לגבול עם פולין, וכשהיה בן 11 חזרו לפוטסדאם, שם סיים את לימודיו בתיכון בגימנסיום ויקטוריה האוונגליסטי (Evangelische Victoria-Gymnasium). בגיל 18 החל ללמוד לימודי דת בברלין בבית המדרש הגבוה למדעי היהדות, אך ויתר בסופו של דבר על מסלול ההכשרה לרבנים. הוא החל ללמוד מזרחנות, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת ברלין. ב-1907 נסע למזרח התיכון מטעמי בריאות, וניצל את שהותו שם כדי לטייל באזור וללמוד עליו. כאשר חזר המשיך את לימודיו באוניברסיטת ברלין, וסיים לבסוף את לימודיו בשנת 1913. בשנת 1915 הוא גויס לצבא הגרמני ונלחם במלחמת העולם הראשונה. הוא זכה לעיטור צלב הברזל על פועלו, ולאות סהר הברזל שהוענק למי שלחם במזרח הקרוב.[1] בזמן רפובליקת ויימאר מצא וינר עבודה בתור מזכיר באגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית, שם הפך במהרה לאחד החברים הבולטים. עד עזיבתו את גרמניה ב-1933 נשאר וינר בתפקיד בכיר באגודה.[2] וינר זיהה את הסכנה הגלומה בתנועות הימין הקיצוניות בגרמניה כבר בשנת 1925.[3] ב-1926 ערך ביקור בארץ ישראל מטעם האגודה, ובעקבותיו כתב ספר על האזור הכולל מידע על ההתיישבות הציונית.[4] ב-1928 ייסד את "לשכת וילהלמשטראסה" (Büro Wilhelmstrasse) שתיעדה את הפעילות הנאצית בגרמניה ופרסמה חומר אנטי-נאצי עד שנת 1933. באותה שנה נמלט וינר מגרמניה הנאצית לאמסטרדם, ושם, יחד עם ד"ר דוד כהן מאוניברסיטת אמסטרדם, ייסד את "המשרד היהודי המרכזי למידע" (אנגלית Jewish Central Information Office, בראשי תיבות: JCIO), שהיה לימים לאוסף הקרוי על שמו. ב-1939 עקר וינר עם האוסף ללונדון.
במשך רוב שנותיה של מלחמת העולם השנייה שהה וינר בארצות הברית, עסק באיסוף חומר ועבד בשירות ממשלות ארצות הברית והממלכה המאוחדת. ב-1945 הפך את מרכז המידע לספרייה ולמרכז מחקר. בשנת 1955 הוענק לווינר "צלב השירות הפדרלי" (Bundesverdienstkreuz), העיטור האזרחי הגבוה ביותר שהוענק בגרמניה המערבית.
וינר נפטר בלונדון בשנת 1964.
בשנת 1997 יצאה לאור ביוגרפיה של וינר, מאת בן בארקו (Barkow).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ben Barkow: Alfred Wiener and the making of the Holocaust Library. London: Vallentine Mitchell 1997. ISBN 0-85303-328-5
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר ספריית וינר באוניברסיטת תל אביב(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Barkow, Ben (1997). Alfred Wiener and the making of the Holocaust Library. London: Valentine Mitchell. pp. 3-7. ISBN 0-85303-328-5.
- ^ Barkow, Ben (1997). Alfred Wiener and the making of the Holocaust Library. London: Valentine Mitchell. pp. 10-11. ISBN 0-85303-328-5.
- ^ Wiener, Alfred. 'Muessen wir "abruecken"?' (27 February, 1925), CV Zeitung in http://www.compactmemory.de נצפה לאחרונה ב: 8 בספטמבר 2014 (גרמנית)
- ^ ספרו של וינר ב-World Cat