אמה ווטסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמה ווטסון
Emma Watson
ווטסון בשנת 2013
ווטסון בשנת 2013
לידה 15 באפריל 1990 (בת 34)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אמה שרלוט דיורי ווטסון
סוגה מועדפת פנטזיה
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1999
עיסוק שחקנית
דוגמנית
מקום לימודים אוניברסיטת בראון
אוניברסיטת אוקספורד
בן זוג ראו בפסקה חיים אישיים
פרסים והוקרה
  • פרס האומן הצעיר לשחקנית הראשית הצעירה הטובה ביותר בסרט (2002)
  • Teen Choice Award for Choice Movie: Liplock (2011)
  • Teen Choice Award for Choice Movie Actress - Sci-Fi/Fantasy (2011)
  • Teen Choice Award for Choice Summer Movie Star: Female (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמה שרלוט דיורי ווטסון (באנגלית: Emma Charlotte Duerre Watson; נולדה ב-15 באפריל 1990) היא שחקנית ודוגמנית אנגלייה.

כילדה, הפכה לכוכבת לאחר שקיבלה את תפקידה המקצועי הראשון בתור הרמיוני גריינג'ר בסדרת סרטי "הארי פוטר", לאחר ששיחקה בעבר רק בהצגות בבית ספרה. ווטסון כיכבה גם בסרט הטלוויזיה "נעלי בלט" (2007), ודיבבה בסרט "המסע של דספרו" (2008). לאחר סיום סדרת סרטי "הארי פוטר", היא שיחקה בתפקיד משני ב"השבוע שלי עם מרילין" (2011), ואחר כך בסרט "כמה טוב להיות פרח קיר" (2012). היא שיחקה גם בסרטים "בלינג רינג" (2013) ו"המבול" (2014). באותה שנה, זכתה בתואר "אמן השנה הבריטי" מטעם האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה. היא גם כיכבה בתור "בל" ב"היפה והחיה" (2017), וכמג מארס ב"נשים קטנות" (2019).

מ-2011 עד 2014, חילקה את זמנה בין עבודה על סרטים והמשך השכלתה, וסיימה את לימודיה באוניברסיטת בראון עם תואר ראשון בספרות אנגלית במאי 2014. באותה שנה, נבחרה לשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים, הקוראת לגברים לתמוך באופן פומבי בשוויון זכויות לנשים. הופעת הבכורה שלה כדוגמנית הייתה בקמפיין חורף 2009 של חברת ברברי.

ראשית חייה ולימודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטסון נולדה בפריז, לג'קלין לואסבי וכריס ווטסון, שניהם עורכי דין.[1][2] היא נקראת על-שם סבתה מצד אביה, פרדה אמה דואר-ווטסון. היא התגוררה בפריז עם משפחתה עד גיל חמש. הוריה התגרשו כשהייתה צעירה, וווטסון עברה לאנגליה כדי לגור עם אמה ואחיה הצעיר אלכס באוקספורדשייר, ובסופי השבוע הייתה אצל אביה בלונדון.[3] היא אמרה שהיא יודעת לדבר מעט צרפתית, אם כי "לא ברמה טובה" כפי שהיה בעבר. לאחר שעברה לאוקספורד עם אמה ואחיה, היא למדה בבית הספר הפרטי דרגון בעיר עד 2003. מגיל שש רצתה להיות שחקנית, ובמשך מספר שנים למדה שירה, משחק וריקוד בסניף אוקספורד של רשת בתי הספר Stagecoach Theatre Arts (אנ').

עד גיל עשר היא שיחקה בכמה מחזות בבית הספר כדוגמת "ארתור: השנים הראשונות", "הנסיך המאושר"[4] ו"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות". רבים שמו לב לכישרונה הרב והיא אף זכתה בפרס על משחקה במחזות בית ספר בגיל שבע, אך עד שהגיעה לגיל עשר לא שיחקה באופן מקצועי.

לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים, לקחה ווטסון שנת חופש,[5] שאותה הקדישה לצילומי הסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות", שהחלו בפברואר 2009.[6] באותה העת למדה בחינוך ביתי, אך אמרה שהיא "בהחלט רוצה ללמוד באוניברסיטה".

בספטמבר 2009, החלה ווטסון את לימודיה כסטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטת בראון, הנמצאת בפרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית. במרץ 2011, לאחר 18 חודשים של לימודים באוניברסיטה, הודיעה כי היא תדחה את הלימודים ב"סמסטר אחד או שניים"[7] בשביל לקחת חלק בפרסומו של החלק השני של הסרט "הארי פוטר ואוצרות המוות", וכדי לקדם פרויקטים אחרים שלה. בראיון לתוכנית "המופע של אלן דג'נרס" ב-2014, לפני שסיימה את לימודיה, אמרה שלקח לה חמש שנים לסיים את התואר שלה במקום ארבע. היא אמרה שעקב עבודתה במשחק, היא בסופו של דבר לקחה שני סמסטרים מלאים. ב-25 במאי 2014 סיימה את לימודיה באוניברסיטה עם תואר ראשון בספרות אנגלית.[8] בשנת 2023, היא התחילה לימודי תואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת אוקספורד.[9]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארי פוטר (1999–2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמאל לימין: דניאל רדקליף, אמה ווטסון ורופרט גרינט בבכורה בלונדון של אוצרות המוות - חלק 2

בשנת 1999 החל הליהוק לסרט הראשון בסדרת סרטי הארי פוטר – "הארי פוטר ואבן החכמים", העיבוד הקולנועי לרב-המכר של הסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג. כאשר ציידי כישרונות הגיעו לבית ספרה וחיפשו אחר שחקנית שתגלם את דמותה של הרמיוני גריינג'ר, הציעה מורתה לבחון את ווטסון וכמה בנות נוספות לתפקיד. רולינג תמכה בה מהאודישן הראשון שלה,[10] ואמה זכתה בתפקיד. לצידה לוהקו דניאל רדקליף לתפקיד הארי פוטר ורופרט גרינט לתפקיד רון ויזלי.

הסרט יצא לאקרנים בשנת 2001, והיה הופעת הבכורה של ווטסון. הסרט שבר שיאי הכנסות והיה הסרט הרווחי ביותר של אותה השנה.[11] המבקרים שיבחו את ההופעה של שלושת השחקנים הראשיים, ולעיתים קרובות שיבחו אותה בפרט; בעיתון דיילי טלגרף נכתב כי ביצועיה "ראויים להערצה",[12] ו־IGN כתבו שהיא "גנבה את ההצגה".[13] ווטסון הייתה מועמדת לחמישה פרסים עבור הופעתה בסרט, וזכתה בפרס האמן הצעיר לשחקנית צעירה מובילה.[14] שנה לאחר מכן, גילמה בשנית את דמותה של גריינג'ר ב"הארי פוטר וחדר הסודות". המבקרים שיבחו את ההופעות של השחקנים הראשים. "לוס אנג'לס טיימס" כתבו שווטסון וחבריה הבשילו בין הסרטים,[15] בעוד "הטיימס" מתח ביקורת על הבמאי כריס קולומבוס על "תת-העסקת" הדמות הפופולרית של ווטסון.[16] היא זכתה בפרס "אוטו" של המגזין הגרמני "בראבו" (אנ') עבור ביצועיה.[17]

בשנת 2004 יצא לאקרנים "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן". ווטסון העריכה את התפקיד היותר אסרטיבי שהרמיוני שיחקה, וקראה לדמותה "כריזמטית" ו"תפקיד פנטסטי לגלם".[18] אף על פי שהמבקרים מתחו ביקורת על הופעתו של רדקליף, הם שיבחו את ווטסון: עיתונאי מ"הניו יורק טיימס" שיבח את הופעתה וכתב: "למרבה המזל, התפלות של מר רדקליף מקוזזת על ידי חוסר הסבלנות הקוצני של גברת אמה ווטסון, הארי עלול להראות את המיומנויות המתקדמת שלו כקוסם... אך הרמיוני זוכה לתשואות הרמות ביותר עם אגרוף לא קסום כלל לאפו של דראקו מאלפוי".[19] אף על פי ש"האסיר מאזקבאן" נותר הסרט שהרוויח הכי מעט מכל סדרת סרטי הארי פוטר, הופעתה האישית של ווטסון זיכתה אותה בשני פרסי אוטו ופרס ביצועי הילד של השנה מטעם המגזין "Total Film (אנ')".

עם צאת "הארי פוטר וגביע האש" בשנת (2005), גם ווטסון וגם סדרת הסרטים הגיעו לשיאים חדשים. הסרט קבע שיאי הכנסות יותר מכל סרטי הארי פוטר לפניו. המבקרים שיבחו את הבשלות הגוברת של ווטסון, וה"ניו יורק טיימס" כינה את ההופעה שלה "רצינית באופן נוגע ללב".[20] עיתונאי מהגרדיאן כתב כי "הופעתה האמיצה והבטוחה של ווטסון מראה יפה שבתוך ומחוץ לעולם הקסום יש אי התאמה גוברת בין מעמדה של נערה מתבגרת לבין התפתחותה הרגשית והאינטלקטואלית המואצת".[21] עבור ווטסון, רוב ההומור של הסרט נבע מהמתח בין שלוש הדמויות המובילות ככל שהם התבגרו. היא אמרה: "אהבתי את כל הוויכוחים... אני חושבת שזה הרבה יותר מציאותי שהם יתווכחו ושיהיו בעיות".[22] ווטסון הייתה מועמדת לשלושה פרסים עבור גביע האש, וזכתה בפרס אוטו. מאוחר יותר באותה השנה הפכה ווטסון לאדם הצעיר ביותר להופיע על השער של ווג לנוער, שער בו הופיעה בשנית באוגוסט 2009.

בשנת 2006, גילמה ווטסון את דמותה של גריינג'ר ב"תיק המלכה" - מיני הצגה מיוחדת של הארי פוטר לכבוד יום הולדתה ה-80 של המלכה אליזבת השנייה.[23] "הארי פוטר ומסדר עוף החול" יצא לאקרנים בשנת 2007. הסרט היה הצלחה גדולה בקופות, וקבע שיא עולמי לפתיחה בסוף השבוע ברווח ברוטו של 332,700,000 דולר.[24] ווטסון זכתה בפרס הסרט הלאומי הראשון להופעה הנשית הטובה ביותר.[25] השחקנים הראשיים בסדרה השאירו טביעות של עקבותיהם, כפות ידיהם ושרביטיהם מול התיאטרון הסיני של גראומן בהוליווד ב-9 ביולי 2007.[26] עד יולי 2007, נאמר כי עבודתה של ווטסון בסדרת הארי פוטר זיכתה אותה ביותר מ-10 מיליון ליש"ט, והיא הודתה לעולם לא תצטרך לעבוד בשביל כסף.[27] במרץ 2009, היא דורגה במקום ה-6 ברשימת פורבס של הכוכבים הצעירים החשובים ביותר, ובפברואר 2010 היא נחשבה לכוכבת המרוויחה ביותר בהוליווד, לאחר שהרוויחה אומדן משוער של 19,000,000 ליש"ט בשנת 2009.

למרות ההצלחה של מסדר עוף החול, העתיד של סדרת סרטי הארי פוטר הפך במהרה למוטל בספק, מכיוון שכל שלושת השחקנים הראשיים היססו לחתום על המשך תפקידם בשני הסרטים האחרונים. דניאל רדקליף בסופו של דבר חתם על המשכו בסרטים ב-2 במרץ 2007, אך ווטסון היססה במידה ניכרת, היא הסבירה כי ההחלטה הייתה משמעותית, מכיוון שהסרטים ייצגו התחייבות נוספת של ארבע שנים לתפקיד, אך בסופו של דבר הודתה שהיא מעולם לא יכלה "להרשות להרמיוני ללכת",[28] וסיכמה כי בסופו של דבר, היתרונות גוברים על החסרונות. היא חתמה על התפקיד ב-23 במרץ 2007.[27] בתמורה להתחייבותה לסרטים האחרונים, שכרה הוכפל ל-2 מיליון ליש"ט לכל סרט.

תפקידה הראשון של ווטסון שלא היה חלק מסדרת סרטי הארי פוטר היה בסרט הטלוויזיה "נעלי בלט (אנ')" משנת 2007, עיבוד של רומן בעל אותו השם מאת נואל סטריטפילד.[29][30] בסרט זה גילמה נערה יתומה בשם פאולין פוסיל המתגוררת עם שתי אחיותיה (גם הן יתומות, אך אין ביניהן קשר דם), ושואפת להיות שחקנית מצליחה. הבמאית של הסרט, סנדרה גולדבאשר, ציינה כי ווטסון "מושלמת" לתפקיד.[31] בסרט, ששודר בבריטניה ביום הקופסאות, צפו 5.7 מיליון איש, למרות ביקורות מעורבות. ב-2008, העניקה ווטסון את קולה לתפקיד של הנסיכה פיאה בסרט ההנפשה "המסע של דספרו",[32] קומדיה לילדים בכיכובם של מתיו ברודריק ורובי קולטריין (ששיחק את דמותו של האגריד בהארי פוטר). הסרט יצא לאקרנים בדצמבר אותה שנה וגרף כמעט 87,000,000 דולר ברחבי העולם.[33]

שלב הצילומים של "הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם" החל בסוף 2007, והחלק שבו השתתפה ווטסון צולם בעיקר בין 18 בדצמבר ל-17 במאי 2008. הסרט יצא לאקרנים ב-15 ביולי 2009,[34] לאחר שיציאתו התעכבה מנובמבר 2008.[35] כשהשחקנים הראשיים היו כעת בשנות העשרה המאוחרות שלהם, המבקרים היו מוכנים לבחון אותם באותה הרמה כפי שסקרו את שאר שחקני הסרט. וושינגטון פוסט כתב כי "אמה ווטסון נתנה את הופעתה המקסימה ביותר עד כה",[36] ואילו הדיילי טלגרף תיאר את השחקנים הראשיים בתור מי ש"זה עתה השתחררו נמרצים, ולהוטים לתת את כל מה שיש להם אל מה שנשאר מהסדרה".

צילומיה של ווטסון עבור הסרט האחרון בסדרה, "הארי פוטר ואוצרות המוות", החלו ב-18 בפברואר 2009 והסתיימו ב-12 ביוני 2010. מסיבות כלכליות ותסריטאיות, הספר המקורי חולק לשני סרטים אשר צולמו ברצף. "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 1" יצא לאקרנים בנובמבר 2010, ואילו "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2" ביולי 2011.[37] החלק השני הפך להצלחה מסחרית וביקורתית וגם לסרט הרווחי ביותר בסדרה, שהכנסותיו נאמדו בכ-1.3 מיליארד דולר ברחבי העולם והוא הסרט המסחרי המצליח ביותר של ווטסון עד כה.[38]

ווטסון הופיע בקליפ לשיר בשם "Say You Don't Want It (אנ')" של ההרכב המוזיקלי "One Night Only (אנ')", לאחר שפגש את סולן ההרכב בקמפיין פרסום של בית האופנה הבריטי. הקליפ הוקרן לראשונה בערוץ 4 ב-26 ביוני 2010 ושוחרר רשמית ב-15 באוגוסט.[39]

סרטים עצמאיים וסרטי מיינסטרים (2011–2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטסון ב-2013

הסרט הראשון שהשתתפה בו לאחר סיום סדרת סרטי הארי פוטר, הוא השבוע שלי עם מרילין (2011), שבו גילמה את לוסי, עוזרת מלתחה שיצאה לזמן קצר עם גיבור הסרט קולין קלארק, אותו גילם אדי רדמיין.[40][41]

במאי 2010 היא ניהלה מגעים כדי להשתתף בסרטו של סטיבן צ'בוסקי (אנ'), "כמה טוב להיות פרח קיר", המבוסס על רומן מ-1999 בעל אותו השם. צילומי הסרט החלו בקיץ 2011, והסרט יצא לאקרנים בספטמבר 2012.[42] ווטסון שיחקה בסרט לצד לוגאן לרמן בתפקיד סם, תלמיד תיכון המתיידד עם תלמיד אחר בשם צ'רלי (לרמן), ועוזר לו במהלך שנת הלימודים הראשונה שלו. הסרט זכה לביקורות אוהדות; עיתונאי מהעיתון "Evening Standard (אנ')" סבר שהופעתה הייתה "סבירה ונוגעת ללב",[43] בעוד עיתונאי מ"האטלנטיק" סבר כי הופעתה הזיקה למוניטין שלה.[44]

ב-29 בפברואר 2012, הצטרפה ווטסון לצוות השחקנים של סרט הפשע הסאטירי "בלינג רינג", שבוים על ידי סופיה קופולה.[45] היא מגלמת בסרט דמות בשם ניקי, אחת משבעת בני הנוער החשודים במעשי השוד המתוארים בסרט. הסרט יצא לאקרנים בשנת 2013. בעוד שהסרט זכה ברובו לביקורות מעורבות, המבקרים שיבחו כמעט פה אחד את הופעתה. עיתונאי מ"אינדיפנדנט" כתב כמה שנים אחר כך כי "היא הוכיחה את עצמה כמדהימה...".[46] לווטסון גם היה תפקיד משנה בסרט הקומדיה "סוף." (2013), שבה היא, סת' רוגן, ג'יימס פרנקו ורבים אחרים מגלמים גרסאות מוקצנות של עצמם.[47] לדבריה, היא לא יכלה לוותר על ההזדמנות לשחק לראשונה בחייה בסרט קומדיה ו"לעבוד עם כמה מהקומיקאים הטובים ביותר [...] בעולם כרגע".[48]

ביוני 2012 אושר כי היא תשחק את אילה, אשתו של שם, בסרט "המבול" של דארן ארונופסקי,[49] שצילומיו החלו בחודש שלאחר מכן, והוא יצא לאקרנים במרץ 2014. ווטסון התייחסה לתפקיד כ"תובעני מאוד מבחינה פיזית" בהתחשב בשימוש באפקטים מיוחדים ועריכת חקירה מקיפה על לידה כדי לתאר ביעילות סצנה בסרט.[50] הסרט, שזכה להצלחה קופתית, זכה לביקורות מעורבות על הבימוי והליהוק; "ואניטי פייר" כתב כי "ווטסון מעגנת את הסצנות הרגשיות הכי גסות של הסרט... יושבת על חוף איסלנדי עם ראסל קרואו, שיערה פרוע ועינייה בוערות, ווטסון שקטה אך אכזרית."[51] ב-2013 דווח כי היא הייתה אמורה לגלם את הדמות הראשית בעיבוד הלייב אקשן של דיסני בבימויו של קנת בראנה לסינדרלה.[52] הוצע לה את התפקיד, אך היא דחתה אותו כי היא לא התחברה לדמות.[53] התפקיד עבר בסופו של דבר ללילי ג'יימס.[54]

ווטסון ביצעה את קולות הרקע בפזמון השני של השיר "Pantomime" של הזמר בן המרסלי, לצדו של אולף ארנלדס (אנ'). השיר יצא לאור ב-20 בינואר 2014.[55]

ווטסון זכתה, יחד עם ג'ודי דנץ', רוברט דאוני ג'וניור, מייק לי, ג'וליה לואי-דרייפוס ומארק ראפלו, בפרס האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה לשנת 2014, שהוענק ב-30 באוקטובר בלוס אנג'לס. ווטסון זכתה בפרס האמנית הבריטית של השנה והיא הקדישה את הפרס למילי, אוגר המחמד שלה שמת בעת צילומי הסרט "הארי פוטר ואבן החכמים".[56] בשנת 2015 כיכבה ווטסון בסרטים "קולוניה" לצד דניאל בריהל ומייקל ניקוויסט; ו"נסיגה" בבימויו של אלחנדרו אמנבר, לצד אית'ן הוק ודייוויד ת'יוליס. שני הסרטים הללו זכו לרוב לביקורות שליליות;[57][58] מבקר הקולנוע של ה"דיילי טלגרף" האשים את התסריטאי של "נסיגה" כמי שאחראי על יצירת "הקרטון הדרמטי הטהור" של ווטסון.[59] היא גם הופיעה בפרק של הסדרה "הכומר מדיבלי" המשודרת ב-BBC, שבו גילמה את הכומרית איריס.[60] בפברואר 2016, הודיעה ווטסון שהיא לוקחת הפסקה של שנה ממשחק, ואמרה כי היא מתכננת להשקיע את זמנה ב"התפתחותה האישית" ובפעילותה למען זכויות האישה.[61]

עבודות משחק נוספות ופסק הזמן ממשחק (2017–הווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 גילמה את בל בסרט הפנטזיה הלייב-אקשן "היפה והחיה", רימייק לסרט ההנפשה של חברת וולט דיסני משנת 1991.[62] הסרט הכניס למעלה מ-1.2 מיליארד דולר[63] והתגלה כסרט הרווחי השני בשנת 2017 והסרט ה-17 בכלל. בעקבות זאת, הועלה שכרה של ווטסון ל-15 מיליון דולר.[64] מאוחר יותר אמרה ווטסון: "כשסיימתי את הסרט, זה הרגיש כאילו עשיתי את המעבר להיות אישה על המסך".[65]

באותה השנה, היא כיכבה לצד טום הנקס בסרט "המעגל", המבוסס על רומן של דייב אגרס בעל אותו השם.[66] היא גילמה את דמותה של מיי הולנד, אישה שמתחילה לעבוד בתאגיד טכנולוגיה רב עוצמה בעקבות חברתה. הסרט זכה לביקורות שליליות אך זכה להצלחה קופתית מתונה. בשנת 2019 גילמה את האחות מג בסרט "נשים קטנות", המבוסס על רומן בעל אותו השם מאת לואיזה מיי אלקוט. "פורבס" קבע כי "לווטסון יש אולי את התפקיד המאתגר ביותר [...], בתור האישה הסטרייטית הפתולוגית של האחיות שנכנסת למגננה כשחלומותיה הם הקונבנציונליים ביותר בהרבה בסופו של דבר".[67] הסרט זכה לשבחי הביקורת והכניס למעלה מ-218 מיליון דולר.[68] מנגד, ביקורות רבות[69] לא היו מרוצות מההופעה שלה בו.

בשנת 2021, צצו דיווחים שונים לפיהם ווטסון התארסה או פרשה ממשחק,[70] אולם ווטסון ונציגיה הפריכו אותם. בשנת 2022, התאחדה ווטסון עם מספר חבריה לקאסט של סרטי הארי פוטר עבור ספיישל טלוויזיוני בשם "הארי פוטר: בחזרה להוגוורטס".[71] בשנה שלאחר מכן, חשפה ווטסון בראיון ל"פייננשל טיימס" שהסיבה לכך שלא הייתה פעילה לכמעט חמש שנים היא משום שהיא "לא הייתה מאוד מרוצה" מהמקצוע, וכי היא הרגישה "קצת כלואה". עם זאת, היא הבטיחה שהיא תחזור לשחק.[72]

קריירת דוגמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005, החלה ווטסון את קריירת הדוגמנות שלה והצטלמה עבור המגזין "Teen Vogue", מה שהפך אותה לאדם הצעיר ביותר שסוקר במגזין. שלוש שנים מאוחר יותר, דיווחה העיתונות הבריטית שווטסון אמורה להחליף את קירה נייטלי בתור הפנים של שאנל, אך הדיווח הופרך.[73] ביוני 2009, אישרה ווטסון שהיא תשתף פעולה עם "ברברי" ותדגמן במסע הפרסום שלהם בסתיו/חורף 2009. היא גם הופיעה בקמפיין אביב/קיץ של החברה בשנת 2010 לצד אחיה אלכס, המוזיקאים ג'ורג' קרייג ומאט גילמור, והדוגמן מקס הרד.[74] בפברואר 2011, העניקה לה ויויאן וסטווד את פרס סטייל האופנה מטעם המגזין "Elle".[75] ווטסון המשיכה במעורבותה בדוגמנות עבור חברות אופנה כשהודיעה שנבחרה לפנים של לנקום במרץ 2011.[76]

בספטמבר 2009, הודיעה ווטסון על מעורבותה במותג אופנה בסחר הוגן בשם "People Tree (אנ')".[77] ווטסון עבד כיועצת יצירתית של החברה כדי ליצור קולקציית בגדים לאביב, שהושקה ב-2010 וזכתה לפרסום נרחב. ווטסון לא קיבלה תשלום עבור שיתוף הפעולה, וטענה כי "אופנה היא דרך מצוינת להעצים אנשים ולתת להם כישורים; במקום לתת כסף לצדקה אתה יכול לעזור לאנשים על ידי קניית הבגדים שהם מייצרים ולתמוך בדברים שהם מתגאים בהם". גם לאחר מכן המשיכה ווטסון את פעילותה זו.

בשנת 2013 חשף מוזיאון מאדאם טוסו בלונדון פסל שעווה של ווטסון לבושה בעיצוב הוט קוטור של אלי סעב שתרם את הפסל למוזיאון. דובר המוזיאון הצהיר: "[ווטסון] היא אחת מהאישים המבוקשים ביותר על ידי מבקרינו. היא ורד אנגלי אמיתי הידוע ואהוב על ידי מיליוני מעריצי קולנוע ואופנה ברחבי העולם".[78][79] ווטסון זכתה בפרס הסגנון הבריטי הטוב ביותר בטקס פרסי האופנה הבריטיים לשנת 2014.[12] התחרות כללה את דייוויד בקהאם, אמל קלוני, קייט מוס וקירה נייטלי.

בנשף המט גאלה ב-2016, לבשה ווטסון שמלה של קלווין קליין העשויה מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים.[80] ב-2017 החלה לעדכן חשבון אינסטגרם בשם "The Press Tour", המפרט את המותגים האתיים שלבשה במהלך ההשקות לסרטים כמו "היפה והחיה" ו"המעגל". בינואר 2020 היא שיתפה פעולה עם אתר המשלוחים "ThredUP" כדי להשיק מחשבון המאפשר למבקרים באתר לחשב את השפעת הפחמן של בגדיהם ודרכים לצמצמה.[81]

ביוני 2020, מונתה ווטסון לחברה הצעירה ביותר במועצת המנהלים של התאגיד הרב-לאומי קרינג, הבעלים של מותגי אופנה יוקרתיים שונים, והיא תעמוד בראש ועדת הקיימות של התאגיד.[82] ווטסון הצהירה כי היא "מקווה להשפיע על החלטות שישפיעו על הדורות הבאים ועל העולם שאנו עוזבים אותם" והייתה "נרגשת מאוד" לשתף פעולה עם קרינג ומצפה לחולל שינוי "מאחורי הקלעים".[83]

באוגוסט 2022, הפכה ווטסון לפנים של מותג הבשמים החדש של "פראדה", "פרדוקס". היא שיחקה, ביימה, כתבה וקריינה את הסרט הקצר עבור מסע הפרסום של המותג.[84] בינואר 2024, הפכה לפנים של קולקציית Re-Nylon של פראדה.[85]

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטסון היא פמיניסטית מוצהרת. היא קידמה חינוך לבנות ונסעה לבנגלדש ולזמביה כדי ליישם זאת.[86] ביולי 2014, מונתה לשגרירה של רצון טוב של ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים. בספטמבר אותה שנה, נאמה מטעם הארגון כדי להשיק את פרויקט HeForShe - תנועת סולידריות למען שוויון מגדרי. כמו כן, יזמה ווטסון קבוצות קריאה ליצירה פמיניסטית. נאומה תיאר את הפמיניזם כ"אמונה שלגברים ולנשים צריך להיות שוויון זכויות והזדמנויות" והכריזה שתפיסת הפמיניזם כאידאולוגיה ש"שונאת גברים" היא משהו ש"חייב להיפסק".[87] הנאום עלה לכותרות ברחבי העולם הן מאמצעי חדשות מרכזיים והן מבלוגי אופנה, ואתר האינטרנט של הארגון קרס לאחר סיקור העיתונות של האירוע. מאוחר יותר, טענה ווטסון שהיא קיבלה איומים תוך פחות מ-12 שעות מרגע שנשאה את הנאום.

מנכ"לית הארגון, פומזילה מלאמבו-נקוקה, ציינה שהנאום "היה, לזמן מה, שיחה על האם 'פמיניזם' הוא דבר טוב או רע...". בשנת 2015, אמרה מלאלה יוספזאי לווטסון שהיא החליטה להגדיר עצמה כפמיניסטית לאחר ששמעה את נאומה.[88]

ווטסון נואמת בארמון המחוקקים (אנ') במונטווידאו כשגרירה של רצון טוב של ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים, 2014.

כמו כן, ערכה ווטסון בספטמבר את ביקורה הראשון במדינה זרה (אורוגוואי) כשגרירה של רצון טוב, שם נשאה נאום בארמון המחוקקים (אנ') במונטווידאו והדגישה את הצורך בפעילות פוליטית של נשים.[89] בנובמבר 2014 עיצבה פסל של הדוב פדינגטון, אחד מתוך חמישים הממוקמים ברחבי לונדון, לכבוד יציאת הסרט "הדוב פדינגטון" לאקרנים. הפסל נמכר במכירה פומבית כדי לגייס כספים עבור האגודה הלאומית למניעת אלימות כלפי ילדים (אנ') (NSPCC).[90] היא גם נאמה על שוויון מגדרי בינואר 2015, במפגש החורף השנתי של הפורום הכלכלי העולמי.

ב-2015 נכללה ברשימת "טיים 100" של האנשים המשפיעים בעולם, הופעתה הראשונה אי פעם ברשימה.[91]

ווטסון אמרה כי גלוריה סטיינם ומאיה אנג'לו השפיעו עליה.[92] בינואר 2016 הקימה מועדון קריאה פמיניסטי ב-Goodreads בשם "המדף המשותף שלנו".[93] מטרתו היא לשתף רעיונות פמיניסטיים ולעודד דיון בנושא. בכל חודש נבחר ספר אחד שבו דנים חברי המועדון בשבוע האחרון של אותו חודש. המועדון הפסיק להתעדכן בינואר 2020, אך ממשיך להיות פתוח לדיונים.

ביום הילדה הבין-לאומי ב-2016, ביקרה ווטסון במלאווי כדי להיפגש עם מנהיגים מסורתיים ונערות שחזרו ללמוד לאחר שהשתחררו מנישואיהן.[94]

במרץ 2017 פורסמו תמונות של ווטסון בעירום כשחזה חשוף. את התמונות צילם המגזין האמריקאי "ואניטי פייר", ובעטיין הואשמה על ידי התקשורת בצביעות.[95] ווטסון טענה בתגובה ש"פמיניזם הוא לא מקל שאפשר להכות בו נשים אחרות", אלא דוגל בחירות ובשוויון.[96]

בראיון למגזין "ווג" הבריטי, אמרה: "ראיתי 'פמיניזם לבן' חוזר שוב ושוב, ואמרתי לעצמי, 'היי, ברור שזה משהו שאני צריכה לעסוק בו בצורה משמעותית. אני חייבת להבין זאת טוב יותר'".[97]

ווטסון היא חברה מייסדת של תנועת Time's Up והיא תיאמה את השקתו בטקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-71.[98] היא גם סייעה בהקמת הנחיות תעשייתיות כלל ארציות בנושאי בריונות והטרדה, שיושמו על ידי מכון הסרטים הבריטי והאקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה. היא תרמה מיליון ליש"ט ל-Time's Up UK בפברואר 2018, ומאוחר יותר סייעה בהקמת קרן הצדק והשוויון של הארגון באוקטובר.[99]

ביולי 2019 סייעה להשיק קו סיוע משפטי לאנשים שעברו הטרדה מינית במקום עבודתם. ייעוץ משפטי ניתן על ידי "Rights of Women", ארגון צדקה המסייע לנשים בעזרת החוק. באותה השנה הצטרפה לקבוצת הוועדה לשוויון מגדרי של G7, שכונסה על ידי נשיא צרפת עמנואל מקרון, על מנת "לקרוא ל-G7 לבצע התקדמות פוליטית וכלכלית עבור נשים במדינותיהן".[100] כמו כן, הצטרפה גם ל"מרכז מדיניות החוץ" של הארגון. היא השתתפה בישיבה הראשונה של הוועדה בפברואר בארמון האליזה בפריז ובפסגה ה-45 של G7 באוגוסט כחלק ממנה.

ווטסון הביעה את תמיכתה בזכויות לטרנסג'נדרים, והדגישה זאת בטוויטר על רקע הסערה שחוללו דבריה של ג'יי קיי רולינג בנושא.[101] על רקע מחאות ג'ורג' פלויד, הביעה הביעה תמיכה בתנועת Black Lives Matter.

ביולי 2020 שיתפה פעולה עם ארגוני הצדקה "Lodge" ו-"WOW Foundation" כדי להוביל פרויקט שנועד לחדש את מפת הרכבת התחתית של לונדון, ולשנות את שמות 270 התחנות כדי לתת במה לנשים ואנשים א-בינאריים שעיצבו את ההיסטוריה של העיר.[102] ווטסון הייתה בין 400 החותמים על מכתב הקורא לממשלת בריטניה לכלול נשים ב"תפקידי קבלת החלטות" בוועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים בגלאזגו.[103]

ביוני 2021 דווח כי היא הייתה חלק מקבוצת משקיעים המממנת 12.5 מיליון דולר לתוך "FabricNano", חברת סטארט-אפ המפתחת חלופות בנות קיימא למוצרים פטרוכימיים. בינואר 2022, פרסמה באינסטגרם פוסט פרו-פלסטיני.[104] הפוסט זכה לתגובות מצד השר לשעבר דני דנון, שכתב בציוץ בטוויטר: "10 נקודות מגריפינדור על היותו אנטישמי"". גם שגריר ישראל באומות המאוחדות גלעד ארדן מתח עליה ביקורת.[105] יותר מארבעים ידוענים, כולל סוזן סרנדון, מארק ראפלו, מרים מרגוליס, גאל גרסיה ברנאל, פיטר קפלדי, מקסין פיק, ויגו מורטנסן, סטיב קוגן וצ'ארלס דאנס, תמכו בווטסון במכתב שאורגן על ידי אמנים בריטיים פרו-פלסטיניים.[106]

ווטסון היא פעילה למען צדק סביבתי[107] והפחתת שינויי האקלים. בשנת 2019, ניתחו חוקרים שוודיים מאוניברסיטת לונד את טביעות הרגל הפחמניות של עשרה ידוענים כולל ווטסון. טביעת הרגל הפחמנית של ווטסון הייתה הנמוכה ביותר מבין הידוענים שנותחו, אבל פליטת הפחמן דו-חמצני שלה מטיסה הייתה 15.1 טון - פי שלושה מהממוצע העולמי. בוועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים בגלאזגו, אירחה ווטסון פאנל בנושא עם מספר משתתפים כולל גרטה טונברי.[108]

תדמית ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטסון בפסטיבל הסרטים טרייבקה, 2012

ווטסון צוטטה לעיתים קרובות כמודל לחיקוי, אם כי היא נרתעת מהמונח, וקבעה כי "זה מכניס את פחד האל [בה]".[109] השפעתה על השקפתן של נערות מתבגרות בעניין זכויות האישה כונתה "אפקט אמה ווטסון". בתחילת הקריירה שלה לאחר סרטי הארי פוטר, היא התמקדה בסרטים קטנים יותר מאשר בסרטי אולפן בעלי תקציב גדול. אדם וייט מ"אינדיפנדנט" קבע כי סגנון המשחק שלה הוא בעל "רגישות אנושית מאוד וחוזק שקט."

בתיאור דמותה מחוץ למסך, כינה אותה עיתונאי מ"ואניטי פייר" "ביישנית, ידידותית, אינטליגנטית ומציאותית". גלוריה סטיינם תיארהה אותה כ"הרבה יותר דומה לאדם אמיתי מאשר לכוכבת קולנוע", בעוד הסופרת בל הוקס רואה בה כחלק מ"זן חדש מאוד [של שחקנים] המעוניינים להיות שלמים ולקיים חיים הוליסטיים, בניגוד להזדהות רק עם עושר ותהילה".

לדמותה בסרטי הארי פוטר הייתה השפעה משמעותית על התרבות הפופולרית; היא הגיבה לכך: "פגשתי מעריצים [שהפנים שלי מקועקעים על גופם]. פגשתי אנשים שהשתמשו בספרי הארי פוטר כדי להחלים מסרטן. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל תופעת הארי פוטר נכנסת לאזור אחר". ווטסון הייתה נושא לתשומת לב תקשורתית משמעותית מאז שהחלה בקריירה שלה; ביום הולדתה ה-18 היא צולמה על ידי צלמי פפראצי כשהיא מנסה לצלם את חצאיתה, והיא נפלה קורבן להטרדות מאיימות רבות. ווטסון אינו מצלמת סלפי עם מעריציה, והיא מנמקת זאת מדאגות אבטחה, ובמקום זאת מעדיף לדבר איתם פנים אל פנים.

במרץ 2009, היא דורגה במקום השישי ברשימת "הכוכבים הצעירים העשירים ביותר" של "פורבס",[110] ובפברואר 2010 הייתה לכוכבת בעלת השכר הגבוה ביותר בהוליווד, לאחר שהרוויחה כ-19 מיליון ליש"ט ב-2009.[111] ב-2017 דירג אותה פורבס כאחת השחקניות בעלות השכר הגבוה ביותר בעולם, עם רווחים שנתיים של 14 מיליון דולר.[112] בשנת 2013, הייתה לאשת השנה של המגזין הבריטי "GQ"[113] ועמדה בראש רשימת 100 כוכבות הקולנוע הסקסיות ביותר של המגזין "אמפייר".[114] ווטסון נמצאה כאישה השישית הכי מוערצת בעולם בסקרים עולמיים שערך "YouGov (אנ')" ב-2020.[115]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנשאלה על אמונתה ב-2014, תיארה את עצמה כאוניברסליסטית רוחנית.[116] בפברואר 2016 מונתה לעמיתה אורחת בליידי מרגרט האל (אנ') באוניברסיטת אוקספורד.[117]

בשנת 2013 קיבלה הסמכה ללמד יוגה ומדיטציה. כחלק מהסמכה זו, היא השתתפה בקורס מדיטציה בן שבוע בקנדה, בו אסור למשתתפים לדבר, כדי "להבין איך להיות עם עצמי בבית".[118]

מערכות יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטסון יצאה בעבר עם מספר בני זוג, בהם ג'ורג' קרייג (אנ')[119] וג'וני סימונס.[120]

בין השנים 2019–2021 הייתה בזוגיות עם איש העסקים האמריקאי ליאו רובינטון.[121][122] החל מ-2021, היא בזוגיות עם ברנדון גרין.[123]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה כותרת תפקיד הערה
2001 הארי פוטר ואבן החכמים הרמיוני גריינג'ר חלק מסדרת "הארי פוטר"
2002 הארי פוטר וחדר הסודות
2004 הארי פוטר והאסיר מאזקבאן
2005 הארי פוטר וגביע האש
2007 הארי פוטר ומסדר עוף החול
2008 המסע של דספרו הנסיכה פיה דיבוב
2009 הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם הרמיוני גריינג'ר חלק מסדרת "הארי פוטר"
2010 הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 1
2011 הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 2
2011 השבוע שלי עם מרילין לוסי
2012 כמה טוב להיות פרח קיר סאם מבוסס על רומן ההתבגרות "כמה טוב להיות פרח קיר"
2013 סוף. בתפקיד עצמה
2013 בלינג רינג ניקי
2014 המבול עילה עיבוד של הסיפור התנ"כי: "תיבת נח"
2015 נסיגה אנג'לה גריי
2015 מושבה לנה
2017 היפה והחיה בל חידוש לייב אקשן לסרט ההנפשה "היפה והחיה" מ-1991
2017 המעגל מיי הולנד
2019 נשים קטנות מרגרט "מג" מארץ'

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה כותרת תפקיד הערה
2007 נעלי בלט פאולין פוסיל סרט טלוויזיה שהוקרן בערוץ BBC ONE. מבוסס על ספר באותו השם של נואל סטריטפילד.
2015 הכומר מדיבלי הכומרית איריס השתתפה בפרק "הבישוף מדיבלי".
2022 הארי פוטר: בחזרה להוגוורטס בתפקיד עצמה ספיישל טלוויזיוני לרגל 20 שנה לצאתו לאקרנים של "הארי פוטר ואבן החכמים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אמה ווטסון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמה ווטסון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Life & Emma, באתר האינטרנט של ווטסון
  2. ^ A life after Harry Potter, The Sydney Morning Herald, ‏2 ביולי 2007
  3. ^ Will Self, Emma Watson, The Graduate, The New York Times, ‏17 באוגוסט 2012
  4. ^ Emma & Screen, באתר האינטרנט של ווטסון
  5. ^ Graham Tibbetts, A-levels: Harry Potter actress Emma Watson gets straight As, The Daily Telegraph, ‏14 באוגוסט 2008
  6. ^ Potter Producer Talks Deathly Hallows, Empire, ‏17 במרץ 2008
  7. ^ Message from Emma, באתר האינטרנט של ווטסון
  8. ^ nrg רכילות, מזל טוב: אמה ווטסון בוגרת בראון, באתר nrg‏, 26 במאי 2014
  9. ^ Tom Seaward, Emma Watson enrols on Oxford University creative writing course, Oxford Mail, ‏23 בספטמבר 2023
  10. ^ Emma Watson: All You Need To Know About The British Belle, Grazia, ‏12 בספטמבר 2015
  11. ^ Domestic Box Office For 2001, Box Office Mojo
  12. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד John Hiscock, ‏Magic is the only word for it, The Telegraph, 4 November 2001
  13. ^ Brian Linder, Harry Potter and the Sorcerer's Stone Review, IGN, ‏17 בנובמבר 2001
  14. ^ 23rd Annual Young Artist Awards, Young Artist's Awards
  15. ^ Kenneth Turan, Harry Potter and the Chamber of Secrets, Los Angeles Times, ‏15 בנובמבר 2002
  16. ^ Barbara Ellen, Film of the week, The Times, ‏14 בנובמבר 2002
  17. ^ Bravo Otto – Sieger 2003, Bravo magazine
  18. ^ Jonathan Trout, Daniel Radcliffe, Rupert Grint, Emma Watson, BBC, ‏1 ביוני 2004
  19. ^ A. O. Scott, Harry Potter and the Prisoner of Azkaban: Film review, The New York Times, ‏3 ביוני 2004
  20. ^ Manohla Dargis, The Young Wizard puts away childish things, The New York Times, ‏17 בנובמבר 2005
  21. ^ Peter Bradshaw, Harry Potter and the Goblet of Fire, The Guardian, ‏18 בנובמבר 2005
  22. ^ Daniel Radcliffe, Emma Watson and Rupert Grint, IGN, ‏16 בנובמבר 2005
  23. ^ New Harry Potter scene for Queen, BBC News, ‏12 ביוני 2006
  24. ^ All Time worldwide opening records, Box Office Mojo
  25. ^ Fiona Pryor, Potter wins film awards hat-trick, BBC News, ‏28 בספטמבר 2007
  26. ^ Peter Howell, Stardom fades, but cement lives on, Toronto Star, ‏11 בינואר 2008
  27. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד Sally Peck, ‏Harry Potter's sidekick 'rich enough to retire', The Telegraph, 10 July 2007
  28. ^ Hermione is back, PerthNow, ‏25 במרץ 2007
  29. ^ Adriaane Pielou, Heidi Thomas: 'Ballet Shoes saw me through', The Daily Telegraph, ‏21 בדצמבר 2007
  30. ^ Matt Warman, Dancing towards their dreams, The Daily Telegraph, ‏26 בדצמבר 2007
  31. ^ A Christmas treat for all the family, BBC, ‏30 בנובמבר 2007
  32. ^ Filmography, באתר האינטרנט של ווטסון
  33. ^ המסע של דספרו, באתר Box Office Mojo
  34. ^ Harry Potter and the Half-Blood Prince Global Release Dates, Warner Bros. Pictures
  35. ^ Potter film release date delayed, BBC News, ‏15 באוגוסט 2008
  36. ^ Dan Kois, Critic Review for Harry Potter and the Half-Blood Prince, The Washington Post, ‏14 ביולי 2009
  37. ^ Roger Ebert, Harry Potter and the Deathly Hallows: Part 2, Chicago Sun-Times, ‏13 ביולי 2011
  38. ^ הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2, באתר Box Office Mojo
  39. ^ Say You Don't Want It, באתר האינטרנט של ווטסון
  40. ^ Emma in My Week With Marilyn, באתר האינטרנט של ווטסון
  41. ^ Emma Watson Joins My Week with Marilyn, MovieWeb, ‏24 בספטמבר 2010
  42. ^ Mark Olsen, ‘The Perks of Being a Wallflower’ steadily blossoms, Los Angeles Times, ‏1 בנובמבר 2012
  43. ^ David Sexton, The Perks of Being a Wallflower – review, Evening Standard, ‏5 באוקטובר 2012
  44. ^ Ian Buckwalter, How 'Perks of Being a Wallflower' Breaks an Old Filmmaking Curse, The Atlantic, ‏21 בספטמבר 2012
  45. ^ Borys Kit, Sofia Coppola Recruits Emma Watson for ‘The Bling Ring’, The Hollywood Reporter, ‏29 בפברואר 2012
  46. ^ Emma Watson is a brilliant actor – let’s stop pretending she isn’t, Independent, ‏23 בדצמבר 2019
  47. ^ Claudia Puig, 'This Is the End' — and it's hilarious, USA Today, ‏11 ביוני 2013
  48. ^ Inside Look : This Is The End with Seth Rogen and Emma Watson, סרטון בערוץ "Movieline", באתר יוטיוב (אורך: 03:40)
  49. ^ Kevin Jagernauth, Emma Watson Gets Biblical With Darren Aronofsky's 'Noah', IndieWire, ‏7 ביוני 2012
  50. ^ Eric Kelsey, Style Emma Watson on how "Harry Potter" prepped her for 'Noah', The Washington Post, ‏29 במרץ 2014
  51. ^ Katey Rich, Emma Watson Leaves Hermione Behind With Her Mammoth Noah Performance, Vanity Fair, ‏28 במרץ 2014
  52. ^ Justin Kroll, Emma Watson Trying on Glass Slipper for Disney’s ‘Cinderella’, Variety, ‏28 בפברואר 2013
  53. ^ Marc Graser, Justin Kroll, Cinderella’s Glass Slipper Didn’t Fit Emma Watson, Variety, ‏12 במרץ 2013
  54. ^ Alexandra Cheney, 'Downton Abbey' Star Is New Cinderella, The Wall Street Journal, ‏30 באפריל 2013
  55. ^ Ben Hammersley - "Pantomime (feat. Emma Watson & Ólafur Arnalds)", סרטון בערוץ "IndieCurrent", באתר יוטיוב (אורך: 04:01)
  56. ^ Susan King, At BAFTA event, Emma Watson dedicates award to her long dead hamster, Los Angeles Times, ‏31 באוקטובר 2014
  57. ^ קולוניה, באתר Rotten Tomatoes
  58. ^ נסיגה, באתר Rotten Tomatoes
  59. ^ Robbie Collin, Regression review: 'gory and corny', The Telegraph, ‏8 באוקטובר 2015
  60. ^ The Vicar of Dibley – Comic Relief Special: The Bishop of Dibley, British Comedy Guide
  61. ^ Bell Hooks, In Conversation with Bell Hooks and Emma Watson, Paper, ‏18 בפברואר 2016
  62. ^ Borys Kit, Disney’s ‘Beauty and the Beast’ Casting Dan Stevens as the Beast, The Hollywood Reporter, ‏4 במרץ 2015
  63. ^ היפה והחיה, באתר Box Office Mojo
  64. ^ Rebekah Sager, Emma Watson and What Disney Pays Its Modern Princesses, The Hollywood Reporter, ‏17 במרץ 2017
  65. ^ Derek Blasberg, Cover Story: Emma Watson, Rebel Belle, Vanity Fair, ‏28 בפברואר 2017
  66. ^ Jessica Derschowitz, Emma Watson to star in The Circle opposite Tom Hanks, Entertainment Weekly's, ‏24 ביוני 2015
  67. ^ Scott Mendelson, ‘Little Women’ Review: Greta Gerwig Makes An Old Story Feel New Again, Forbes, ‏25 בנובמבר 2019
  68. ^ נשים קטנות, באתר Box Office Mojo
  69. ^ מיכל ישראלי, עוד דקה את נעלמת, באתר Mako תרבות, ‏19 בדצמבר 2019
  70. ^ כוכבת "הארי פוטר" פרשה ממשחק בגיל 30, כמה היא שווה?, באתר Ice
  71. ^ Harry Potter cast return to Hogwarts to mark 20th anniversary of first film, The Guardian, ‏17 בנובמבר 2021
  72. ^ Zack Sharf, Emma Watson Hasn't Acted in Nearly Five Years Because She 'Wasn't Very Happy' and 'Felt a Bit Caged': I Will 'Absolutely' Act Again, Variety, ‏2 במאי 2023
  73. ^ Rupert Neate, Chanel: 'No contract' for Harry Potter's Emma Watson, The Daily Telegraph, ‏19 ביוני 2008
  74. ^ Hilary Alexander, Emma Watson is Burberry's spring/summer 2010 poster girl, The Daily Telegraph, ‏5 בינואר 2010
  75. ^ Alistair Foster, Elle style icon? I have no idea who you are, Emma Watson, London Evening Standard, ‏15 בפברואר 2011
  76. ^ Dana Oliver, Emma Watson Named New Face of Lancome, The Huffington Post, ‏14 במרץ 2011
  77. ^ Hilary Alexander, Emma Watson models her range for People Tree, The Daily Telegraph, ‏29 בינואר 2010
  78. ^ Emma Watson is 'English rose' of Madame Tussauds, Croydon Guardian, ‏27 במרץ 2013
  79. ^ Emma Watson is turned into wax at Madame Tussauds, Metro, ‏13 בינואר 2010
  80. ^ Sarah Karmali, Emma Watson's Met Gala gown was made from recycled plastic bottles, Harper's BAZAAR, ‏3 במאי 2016
  81. ^ Chloe Street, Emma Watson launches Fashion Footprint Calculator with secondhand clothes site ThredUp, Evening Standard, ‏16 בינואר 2020
  82. ^ Emma Watson joins board of Gucci owner Kering, BBC News, ‏17 ביוני 2020
  83. ^ Emily Chan, Emma Watson On Working With Gucci Owner Kering To Make Fashion More Sustainable, British Vogue, ‏26 ביוני 2020
  84. ^ Lindy Segal, Emma Watson Directs Herself in the Prada Paradoxe Fragrance Campaign, Harper's BAZAAR, ‏22 באוגוסט 2022
  85. ^ Emma Watson is the face of Prada's Re-Nylon 2024 campaign, GMA Network, ‏23 בינואר 2024
  86. ^ Emma Watson announces UN Women Goodwill Ambassador role, BBC News, ‏8 ביולי 2014
  87. ^ תמליל הנאום, באתר ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים, ‏20 בספטמבר 2014
  88. ^ Malala Yousafzai tells Emma Watson: I'm a feminist thanks to you, The Guardian, ‏5 בנובמבר 2015
  89. ^ In Uruguay, UN Women Goodwill Ambassador Emma Watson Urges Women's Political Participation, United Nations, ‏18 בספטמבר 2014
  90. ^ Shaunna Murphy, Emma Watson Designed A Paddington Bear For Charity And It's Freaking Adorable, MTV, ‏3 בנובמבר 2014
  91. ^ Sarah Karmali, Emma Watson Named One Of Time's 100 Most Influential People, Harper's BAZAAR, ‏16 באפריל 2015
  92. ^ Derek Blasberg, Watch Emma Watson Leave Books Around the New York City Subway, Vanity Fair, ‏6 במרץ 2017
  93. ^ עמוד הבית של המועדון, באתר Goodreads
  94. ^ Press release: UN Women Goodwill Ambassador Emma Watson shines spotlight on need to end child marriages, באתר ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים, ‏10 באוקטובר 2016
  95. ^ Arlene Washington, Emma Watson Reacts to 'Vanity Fair' Controversy: 'I Don't See What My T--s' Have to Do with Feminism, People, ‏5 במרץ 2017
  96. ^ Borys Kit, Emma Watson Defines Feminism in Her Response to Vanity Fair Topless Photo Shoot Criticism, The Hollywood Reporter, ‏5 במרץ 2017
  97. ^ Paris Lees, From The Archive: Emma Watson On Being Happily “Self-Partnered” At 30, British Vogue, ‏4 בנובמבר 2019
  98. ^ Ending Sexual Harassment in the United Kingdom, Times Up UK
  99. ^ #MeToo: UK stars give £1m to sexual harassment victims, BBC, ‏11 באוקטובר 2018
  100. ^ Kate Ryan, Emma Watson among advisory group calling on G7 for progressive feminist laws, ‏23 באוגוסט 2019
  101. ^ מערכת mako נשים, ‏ג'יי. קיי רולניג: "עברתי התעללות מינית כשהייתי צעירה", באתר ‏מאקו‏, 11 ביוני 2020
  102. ^ Alison Flood, Reni Eddo-Lodge and Emma Watson to redraw London tube map with women's names, The Guardian, ‏21 ביולי 2020
  103. ^ COP26: Ellie Goulding and Emma Watson join call for climate talks change, BBC, ‏10 בדצמבר 2020
  104. ^ נועם כהן, ‏כוכבת הקולנוע אמה ווטסון במסרים פרו-פלסטיניים, באתר ‏מאקו‏, 3 בינואר 2022
  105. ^ עמי פרידמן, גלעד ארדן ודני דנון נגד אמה ווטסון: "בית גריפינדור הוא אנטישמי", באתר ישראל היום, 6 בינואר 2022
  106. ^ Naheed Ifteqar, Emma Watson’s Post for Palestine Receives Support From More Than 40 International Stars, Vogue Arabia, ‏17 בינואר 2022
  107. ^ Jenna Ryu, Emma Watson surprises fans with sustainable crop top look at 'surreal' meeting with Al Gore, USA TODAY, ‏22 באוקטובר 2021
  108. ^ Anna Bryan, COP26: Harry Potter actress Emma Watson hosts panel event, attended by Greta Thunberg, at Glasgow climate change summit, The Scotsman, ‏4 בנובמבר 2021
  109. ^ Emma Watson, Interview Magazine, ‏24 באפריל 2017
  110. ^ John Burman, In Pictures: Hollywood's Most Valuable Young Stars, Forbes, ‏11 במרץ 2009
  111. ^ Harry Potter star Emma Watson is top-earning actress, BBC News, ‏5 בפברואר 2010
  112. ^ Natalie Robehmed, The World's Highest-Paid Actresses 2017: Emma Stone Leads With $26 Million, Forbes, ‏16 באוגוסט 2017
  113. ^ Stuart McGurk, Emma Watson, GQ Woman Of The Year 2013, British GQ, ‏15 באוקטובר 2013
  114. ^ The 100 Sexiest Movie Stars 2013, Empire
  115. ^ Matthew Smith, World’s most admired 2020, YouGov, ‏3 באוגוסט 2020
  116. ^ Emma Watson Is A Spiritual Universalist Who Believes In A Higher Power, The Huffington Post, ‏25 במרץ 2014
  117. ^ Oxford fellowship for stars Cumberbatch and Emma Watson, BBC News, ‏6 בפברואר 2016
  118. ^ Char Adams, Emma Watson Reveals She Took a Weeklong Vow of Silence After 'Horrendous' Split from Matt Janney, People, ‏7 באוגוסט 2015
  119. ^ Emma Watson's boyfriends #6, Tumblr, ‏12 באוגוסט 2013
  120. ^ Emma Watson's boyfriends #7, Tumblr, ‏13 באוגוסט 2013
  121. ^ פרנצ'סקה שילוק, מיהו ליאו רובינטון, בן זוגה של אמה ווטסון?, באתר Hello! (אנ'), ‏25 בפברואר 2021, בדיקה אחרונה 25 בפברואר 2021
  122. ^ קייטלין ריילי, אמה ווטסון והחבר ליאו רובינטון זוהו לראשונה מזה חודשים, באתר Yahoo!, ‏20 בנובמבר 2020, בדיקה אחרונה 25 בפברואר 2021
  123. ^ Aimée Lutkin, All About Emma Watson's Rumored Ex-Boyfriend Brandon Green, ELLE
פרס הסרטים של MTV להופעה הטובה ביותר בסרט
השחקן הטוב ביותר
(1992–2005, 2008–2016) 		ארנולד שוורצנגר (1992) ‏•‏‏ דנזל וושינגטון (1993) ‏•‏‏ טום הנקס (1994) ‏•‏‏ בראד פיט (1995) ‏•‏‏ ג'ים קארי (1996) ‏•‏‏ טום קרוז (1997) ‏•‏‏ לאונרדו דיקפריו (1998) ‏•‏‏ ג'ים קארי (1999) ‏•‏‏ קיאנו ריבס (2000) ‏•‏‏ טום קרוז (2001) ‏•‏‏ ויל סמית' (2002) ‏•‏‏ אמינם (2003) ‏•‏‏ ג'וני דפ (2004) ‏•‏‏ לאונרדו דיקפריו (2005) ‏•‏‏ ויל סמית' (2008) ‏•‏‏ זאק אפרון (2009) ‏•‏‏ רוברט פטינסון (2010) ‏•‏‏ רוברט פטינסון (2011) ‏•‏‏ ג'וש האצ'רסון (2012) ‏•‏‏ בראדלי קופר (2013) ‏•‏‏ ג'וש האצ'רסון (2014) ‏•‏‏ בראדלי קופר (2015) ‏•‏‏ לאונרדו דיקפריו (2016)
השחקנית הטובה ביותר
(1992–2005, 2008–2016) 		לינדה המילטון (1992) ‏•‏‏ שרון סטון (1993) ‏•‏‏ ג'נט ג'קסון (1994) ‏•‏‏ סנדרה בולוק (1995) ‏•‏‏ אליסיה סילברסטון (1996) ‏•‏‏ קלייר דיינס (1997) ‏•‏‏ נב קמפבל (1998) ‏•‏‏ קמרון דיאז (1999) ‏•‏‏ שרה מישל גלר (2000) ‏•‏‏ ג'וליה רוברטס (2001) ‏•‏‏ ניקול קידמן (2002) ‏•‏‏ קירסטן דנסט (2003) ‏•‏‏ אומה תורמן (2004) ‏•‏‏ לינדזי לוהן (2005) ‏•‏‏ אליוט פייג' (2008) ‏•‏‏ קריסטן סטיוארט (2009) ‏•‏‏ קריסטן סטיוארט (2010) ‏•‏‏ קריסטן סטיוארט (2011) ‏•‏‏ ג'ניפר לורנס (2012) ‏•‏‏ ג'ניפר לורנס (2013) ‏•‏‏ ג'ניפר לורנס (2014) ‏•‏‏ שיילין וודלי (2015) ‏•‏‏ שרליז ת'רון (2016)
ההופעה הטובה ביותר
(2006–2007, 2017–הווה) 		ג'ייק ג'ילנהול (2006) ‏•‏‏ ג'וני דפ (2007) ‏•‏‏ אמה ווטסון (2017) ‏•‏‏ צ'דוויק בוזמן (2018) ‏•‏‏ ליידי גאגא (2019) ‏•‏‏ צ'דוויק בוזמן (2021) ‏•‏‏ טום הולנד (2022) ‏•‏‏ טום קרוז (2023)
פרס בחירת הנוער לבחירת סרט – שחקנית מדע בדיוני/פנטזיה
זואי סלדנה/קריסטן סטיוארט (2010) ‏•‏‏ אמה ווטסון (2011) ‏•‏‏ ג'ניפר לורנס (2012) ‏•‏‏ קריסטן סטיוארט (2013) ‏•‏‏ ג'ניפר לורנס (2014) ‏•‏‏ ג'ניפר לורנס (2015) ‏•‏‏ ג'ניפר לורנס (2016) ‏•‏‏ זואי סלדנה/אמה ווטסון (2017) ‏•‏‏ לטישה רייט/קארי פישר (2018) ‏•‏‏ נעמי סקוט (2019)
פרס בחירת הנוער לבחירת סרט – שחקנית דרמה
נטלי פורטמן (2002) ‏•‏‏ ג'ניפר אניסטון (2003) ‏•‏‏ האלי ברי (2005) ‏•‏‏ רייצ'ל מקאדמס (2005) ‏•‏‏ ריס וית'רספון (2006) ‏•‏‏ ג'ניפר הדסון (2007) ‏•‏‏ קירה נייטלי (2008) ‏•‏‏ קריסטן סטיוארט (2009) ‏•‏‏ סנדרה בולוק (2010) ‏•‏‏ נטלי פורטמן (2011) ‏•‏‏ אמה סטון (2012) ‏•‏‏ אמה ווטסון (2013) ‏•‏‏ שיילין וודלי (2014) ‏•‏‏ קלואי גרייס מורץ (2015) ‏•‏‏ ג'ניפר לורנס (2016) ‏•‏‏ אמה ווטסון (2017) ‏•‏‏ זנדאיה (2018) ‏•‏‏ ג'וזפין לנגפורד (2019)
הקודם:
2006: וינס ווהן ואוון וילסון – "לדפוק חתונה" 		פרס הסרטים של MTV – הקאסט הטוב ביותר
2012: דניאל רדקליף, רופרט גרינט, אמה ווטסון וטום פלטון – "הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2" 		הבא:
2013: סת' מקפרלן ומארק וולברג – "טד"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אמה_ווטסון&oldid=38435662"