אמט קלי
אמט לאו קלי (אנגלית: Emmett Leo Kelly; 9 בדצמבר 1898 - 28 במרץ 1979) היה אמן קרקס אמריקאי. את פרסומו קיבל קלי כשיצר את דמות הליצן המפורסמת, "וילי העייף", שהתבססה על דמות הנווד (Hobo) של תקופת השפל הגדול.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמט קלי נולד ב-1898 בעיירה הקטנה סדאן אשר במדינת קנזס. בשנת 1917, עקר קלי לעיר קנזס שבמיזורי ובאמתחתו חלומות להפוך לקריקטוריסט מקצועי. לאחר שמילא מספר משרות קטנות, המציא את "וילי העייף", כאשר צייר עבור חברת פרסום סרטים. במילותיו שלו, הדמות מלאת העצב: "תמיד קיבלה את הקצה הקצר של המקל, אך לעולם לא איבדה תקווה והמשיכה לנסות".
קלי עזב משרה זו ועבד במספר קרקסים, כאומן טרפז וכליצן. בשנת 1923, כשעבד בקרקסו של ג'ון רובינסון, פגש את אשתו לעתיד, אווה מור - אומנית טרפז בעצמה. כדי לייחד את עצמו, החל להופיע כ"ווילי" בשנת 1931. במופע, היה רודף "וילי" אחר אור הזרקורים החמקמק באמצעות מטאטא ישן, או ניסה ללא הועיל לפצח אגוזים באמצעות פטיש כבד. לעיתים, היה פשוט נועץ מבט באחד הצופים בשעה שנגס בעלה כרוב. קטעי ההופעה שלו היו הצלחה מסחררת והפופולריות שלו גדלה.
לפני מלחמת העולם השנייה, החל קלי להציג את המופע שלו באנגליה. בין הצופים היו וינסטון צ'רצ'יל ומספר אריסטוקרטים בעלי תארים. במהלך המלחמה, הייתה לו הזדמנות פז, להציג על במות ברודוויי ולערך סיבובי הופעות במועדוני הלילה במדינה.
משנת 1942 ועד 1956, היה קלי אחד מכוכבי האטרקציות של "המופע הגדול ביותר עלי אדמות" בהנהלת האחים רינגלינג, פי. טי. ברנום וג'יימס אנטוני ביילי. בשנת 1944, עלה באש אוהל הקרקס בהרטפורד, קונטיקט - טרגדיה שגבתה את מחיר חייהם של 167 בני אדם. צלם עיתונות תפס את הליצן בעל חליפת השק והאף האדום, מחיש דלי מים למקום. עדי ראייה מספרים כי זו הייתה אחת הפעמים היחידות בה נראה קלי בוכה. דיוקן מפורסם אחר של "וילי", פורסם בעיתון לייף בשנת 1947 והדמות האומללה, נשארה נושא פופולרי אצל ציירים חובבים.
בנוסף לעבודתו בקרקס, כיכב קלי גם בפרסומות ובתוכניות טלוויזיה רבות. בשנת 1952, הופיע קלי בסרטו זוכה האוסקר של ססיל ב. דה-מיל, ההצגה הגדולה בתבל. ב-1956, שימש קלי כקמע של קבוצת הבייסבול, ברוקלין דודג'רס.
אמט קלי נפטר ב-28 במרץ 1979, בגיל 80 כתוצאה מהתקף לב בביתו שבפלורידה.
דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמט קלי, האדם שמאחורי "וילי העייף", תואר כאדם מתבודד ורציני אשר הקדיש עצמו לשיפור דמות הנווד הבלתי נשכחת שלו. רוב הליצנים הם יצורים עליזים, המשמחים את הקהל באמצעות התלבושות הססגוניות והחיוכים הענקיים. אולם, אמט קלי שבה את הקהל באמצעות דמות הנווד העצוב. "וילי העייף" לבש חליפה מהוהה והיה בעל זיפי זקן ומבע פנים עצוב שצויר על פניו; הוא הפך ל'אחד מיוצרי הצחוק המובילים בעולם' באמצעות תעלוליו הריקים. לא רק ששעשע את מבקרי הקרקס, אלא גם הופיע בתחומי בידור אחרים, הגיע לקהל גדול יותר וכך הפך, לליצן המפורסם ביותר במאה העשרים.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו של קלי, אמט קלי ג'וניור, יצר גם הוא דמות המזכירה את "וילי העצוב" - דבר הגרם לניכור שנמשך שנים בין השניים. קלי ג'וניור טען שדמותו שלו "פחות עצובה" מדמותו של אביו, אבל הדמיון הגדול בין שתי הדמויות נראה בבירור.
בעיר הולדתו בקנזס, נמצא 'מוזיאון אמט קלי' המציג מוצרים הקשורים לליצן. בעיירת ילדותו, יוסטון, מיזורי, הוקם פארק הקרוי על שמו של הליצן ובו מתקיים כל שנה פסטיבל, המושך ליצנים רבים מכל העולם, כולל נכדו של קלי, ג'ואי.
קלי חבר ב'היכל התהילה הבינלאומי של הליצנים' החל משנת 1989 ומשנת 1994, הוא חבר גם ב'היכל התהילה הבינלאומי של הקרקס'.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה של אמט קלי
אמט קלי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אמט קלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- biography/Weary-Willie אמט קלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
