אמיר צורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיר צורף
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה דצמבר 1969 (בן 54) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמיר צורף (נולד בדצמבר 1969) הוא מלחין, גיטריסט ומפיק מוזיקלי ישראלי. היה חבר בלהקות נוער שוליים ורוקפור ובצמד "ג'ינג'יות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורף נולד וגדל בחולון והיה חלק מהסצנה המוזיקלית הסוערת בעיר בסוף שנות ה-80. הוא החל את הקריירה המוזיקלית שלו כחבר בלהקות נוער שוליים (איתה הוציא את אלבום הבכורה "נוער שוליים" בינואר 1988)[1]. בסוף 1988 עזב את נוער שוליים והצטרף ללהקת רוקפור[2], שם ניגן והלחין כמה שירים באלבומם הראשון, "רשת פרפרים" שראה אור ב-1991[3]. צורף פרש גם מנוער שוליים וגם מרוקפור מיד אחרי צאת אלבומי הבכורה של שתי הלהקות. ב-1991, במקביל עבד עם טל גורדון על אלבום הבכורה שלה "מסכות", בו שירים שכתבה והלחינה לצידו של צורף, ובהפקתו של ברי סחרוף[4].

בשנת 1993 הקים עם תמיר אלברט את הצמד "ג'ינג'יות". השניים הוציאו אלבום בסגנון שנע בין מוזיקה אלקטרונית לרוק ודאנס. הצמד התפרק כשנה לאחר מכן, אחרי אלבום אחד שהכיל מספר להיטים, כ"ג'ינג'יות", "ביפ" ו־"L.A"[5].

אחרי פרישתו מהצמד, בגיל 24, הפך למפיק מוזיקלי ועבד עם אסף אמדורסקי, עמיר לב, אריק איינשטיין ושלום חנוך, ג'ירפות, יהודית רביץ[6], יוסי בבליקי[7], אביתר בנאי ועוד.

בשנים 2006 ו-2007 ערך מופע משותף עם אביתר בנאי, שעלה לראשונה בפסטיבל הפסנתר[8][9]. אחר כך הפיק לבנאי גרסת כיסוי לשיר "חתונה לבנה" עבור האלבום "הדרכים הידועות", אלבום מחווה של אמנים ישראלים שונים לאלבומו של שלום חנוך "חתונה לבנה".[10]. ב-2009 הפיק לבנאי את האלבום "לילה כיום יאיר"[11], וב-2013 הפיק לבנאי את האלבום יפה כלבנה[12].

בשנת 2008 הפיק את האלבום "הכל כאן" של עמיר לב וליווה אותו בסיבוב הופעות (צורף גם הפיק את האלבום "פעם בחיים" של לב משנת 1997)[13].

במרץ 2017 ערך עם תמיר אלברט הופעת איחוד של "ג'ינג'יות"[14]. ביוני 2017 יצא האלבום "זה לא אני" של להקת כנסיית השכל שהפיק צורף[15].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורף הוא בן זוגה של סיון שביט, ואף הפיק את שלושת אלבומיה: "הכחול האפור הזה", "וניל" ו"בניינים נמסים"[16]. השניים הורים לבן. בשנת 2010 עברו השניים להתגורר בברלין. אחיו הצעיר, שגיא צורף, גם הוא מוזיקאי[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיורא פרבר, לבני שש־עשרה ומעלה, חדשות, 21 בינואר 1988
  2. ^ אייל לוי, תחיית שנות ה-60, מעריב, 13 באוגוסט 1990
  3. ^ עמית שהם, חוזה לרוקפור באן.אם.סי, חדשות, 5 ביוני 1991
  4. ^ עמית שהם, קנו לעצמכם מתנה לחג, חדשות, 19 במרץ 1991
  5. ^ רותם רוזנטל, עכבר העיר, ספיישל ביכורים: עשרת אלבומי הבכורה הישראלים שעשו היסטוריה, באתר הארץ, 18 במאי 2010
  6. ^ אסף כהן, עכבר העיר, הילדה הכי עייפה בגן, באתר הארץ, 16 במרץ 2007
  7. ^ תימורה לסינגר, ‏היה יוסי, באתר גלובס, 23 ביוני 2016
  8. ^ בן שלו, האמת לא ברחה - אביתר בנאי ואמיר צורף בפסטיבל הפסנתר, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2006
  9. ^ רחל רבקינד, ‏קסם מהלך, באתר גלובס, 10 בינואר 2007
    אסף כהן, עכבר העיר, אביתר בנאי שר אל השמש, באתר הארץ, 6 באפריל 2007
  10. ^ תמר סוקניק, חוזרים ל"חתונה לבנה", באתר הארץ, 4 בנובמבר 2007
    רן רימון, ‏חתונה קתולית, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2007
  11. ^ בן שלו, אמונה לבדה לא תספיק, באתר הארץ, 8 ביולי 2009
  12. ^ הארץ, שיר חדש לאביתר בנאי: "תל אביב", באתר הארץ, 11 ביוני 2013
  13. ^ רן רימון, ‏כבר לא ילד. לב, באתר גלובס, 15 במאי 2008
  14. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, הופעת האיחוד של "ג'ינג'יות": בסך הכל מפגש חברתי של פליטי ניינטיז, באתר הארץ, 16 במרץ 2017
    תימורה לסינגר, ‏כמה טוב כשיש, באתר גלובס, 23 במרץ 2017
  15. ^ עכבר העיר, כרטיסים במתנה להופעה של כנסיית השכל, באתר הארץ, 29 במאי 2017
    תימורה לסינגר, ‏האלכימאים, באתר גלובס, 15 ביוני 2017
  16. ^ נויה כוכבי, סיון שביט: הכחול האפור ההוא, באתר הארץ, 4 ביוני 2010
  17. ^ אורי זר אביב, אחרי שכתב לסחרוף ובנאי, שגיא צורף מתחיל לשיר, באתר הארץ, 21 בפברואר 2012