אמיר קוסטוריצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיר קוסטוריצה
לידה 24 בנובמבר 1954 (בן 69)
סרייבו, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, סרביה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • Film and TV School of the Academy of Performing Arts in Prague
  • Druga Gimnazija
  • Academy of Performing Arts in Sarajevo עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Maja Kusturica עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Stribor Kusturica עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד (2010)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת וורונז'
  • דוב הכסף (1993)
  • פרס אריה הזהב (1998)
  • מפקד במסדר כוכב איטליה (2017)
  • מדליית ההצטיינות (28 באוקטובר 2019)
  • פרס פיפרסקי (1985)
  • פרס אריה הזהב (2016)
  • הפדרציה הבינלאומית של מבקרי הסרטים (1981)
  • עיטור הידידות (רוסיה) (2016)
  • מסדר סאבה הקדוש (2018)
  • פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (1989)
  • פרס דקל הזהב (1995)
  • פרס "סווטוזאר צ'ורוביץ'" (2013)
  • אריה הכסף (1998)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (2007)
  • פרס דקל הזהב (1985)
  • פרס סזאר לסרט הטוב ביותר מהאיחוד האירופי (2005)
  • פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (1989)
  • מסדר סרטנסקי
  • מסדר האמנויות והספרות
  • פרס סזאר
  • מסדר העיט הלבן
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
http://new.thenosmokingorchestra.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אמיר קוסטוריצה
משמאל לימין: אמיר קוסטוריצה, הילה מצקר-הלוי ואיל סיבי, בסרט הקולנוע "חלום קוסטוריצה" (2013), בבימויו של איל סיבי

אמיר קוסטוריצה (Немања Емир Кустурица; נולד ב-24 בנובמבר 1954) הוא במאי קולנוע, שחקן ומוזיקאי סרבי. שניים מסרטיו זכו בפרס דקל הזהב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסטוריצה נולד בסרייבו, כבן יחיד למשפחה מוסלמית חילונית ממוצא סרבי. לאחר פירוק יוגוסלביה עבר לסרביה ועתה מתגורר בכפר שבנה לצורכי הסרטים שלו כ-200 ק"מ מבלגרד.

קוסטוריצה למד באקדמיית FAMU לאומנויות הבמה בפראג והחל את הקריירה שלו כבמאי בטלוויזיה היוגוסלבית. סרטו העלילתי הראשון Do You Remember Dolly Bell?, שיצא לאקרנים בשנת 1981, זכה להצלחה כבירה וזכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה.

סרט הסטודנטים שלו "מסע העסקים של אבא" (1985) זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, בחמישה פרסים נכבדים ביוגוסלביה ובמועמדות לפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. קוסטוריצה זכה להצלחה נוספת בשנת 1989 עם סרטו "שעת הצוענים" — מבט על תרבות הצוענים ועל ניצול ילדיהם.

קוסטוריצה המשיך ליצור סרטים בשנות התשעים. באותה תקופה הוא ביים את קומדיית האבסורד "חלום אריזונה", שהיא הופעת הבכורה שלו בקולנוע האמריקאי. "חלום אריזונה" יצא לאקרנים באירופה ב־1993, ולאקרנים בארצות הברית — ב־1994. ב־1995 יצא לאקרנים סרטו זוכה פרס דקל הזהב "אנדרגראונד" (1995), שהופץ בישראל בשם "מתחת לפני השטח". בשנת 1998 זכה קוסטוריצה באריה הכסף בפסטיבל ונציה עבור הסרט "חתול שחור, חתול לבן", קומדיה נוספת המתרחשת במושבות צוענים לאורך נהר הדנובה. המוזיקאי המוערך גוראן ברגוביץ' אחראי לפסקולים של שלושת הסרטים הללו.

בשנת 2001 ביים קוסטוריצה את Super 8 Stories. זהו סרט מסע והופעה דוקומנטרי הנותן לצופה הצצה אל מאחורי הקלעים ומסייע לקריאת הניואנסים שבין השורות.

קוסטוריצה הופיע לראשונה כשחקן בסרט "האלמנה מסנט פייר" (2000) של הבמאי פטריס לקונט. בשנת 2002 הוא הופיע בסרטו של ניל ג'ורדן The Good Thief, שבו הוא שיחק בתפקיד נגן גיטרה חשמלית שכל הזמן מנגן "ריפים" של ג'ימי הנדריקס.

בשנת 2004, לצורך צילומי הסרט "החיים הם נס", הקים קוסטוריצה את הכפר דרוונגרד בסרביה, אשר משמש עד היום ככפר נופש וכמקום המארח את פסטיבל הקולנוע השנתי בניהולו של קוסטוריצה. עוד באותה השנה, הPrix de l'Education nationale כיבדה את קוסטוריצה ואת סרטו "החיים הם נס" - הסרט ישמש כאמצעי לימוד, יחד עם קומפקט דיסק מלווה, כדי לעודד ניתוח ודיון בקרב תלמידי קולנוע.

בשנת 2010 הפיק את הסרט האיטלקי "סיפורי מוצרלה", ובשנת 2013 שיחק בתפקיד אורח בסרט הקולנוע הישראלי "חלום קוסטוריצה", בבימויו של איל סיבי.

קוסטוריצה פעיל גם כמוזיקאי, והוא מופיע עם ההרכב The No Smoking Orchestra המשלב רוק עם מוזיקה בלקנית. קוסטוריצה ולהקתו הופיעו בישראל כמה פעמים. המופע שלהם מבוסס על מוזיקה מסרטו "שעת הצוענים" ומקטעים מוזיקליים נוספים מסרטיו השונים. בפברואר 2015 היו להרכב שלוש הופעות נוספות בישראל. כמו כן, קוסטוריצה הופיע בקיסריה ובבריכת הסולטן ב-2017[1][2].

ב-2019 הופיע בהופעת קמע בסרט הרוסי "הגבול הבלקני", שבו גילם דמות של סרבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיר קוסטוריצה בוויקישיתוף

קטע קול "חתול שחור חתול לבן: בורקס צועני מלא בכל טוב": פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]