אנדי מארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדי מארי
Andy Murray
אנדי מארי
אנדי מארי
לידה 15 במאי 1987 (בן 36)
דונבליין, סקוטלנד
מדינה סקוטלנד, הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מקום מגורים דונבליין, סקוטלנד
בן או בת זוג Kim Sears (11 באפריל 2015–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.91 מטר
יד חובטת ימין (חבטת גב היד בשתי ידיים)
פעילות כמקצוען 2005–הווה (כ־19 שנים)
סה"כ פרסים שצבר 63,749,674 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידים
מאזן קריירה 574–170
דירוג שיא 1 (5 נובמבר 2016)
זכיות בטורנירים 45
זוגות
מאזן קריירה 79–81 עריכת הנתון בוויקינתונים
דירוג שיא 51 (17 באוקטובר 2011)
זכיות בטורנירים 2
שיאי גראנד סלאם
זכיות 3
אליפות אוסטרליה הפתוחה גמר (2010, 2011, 2013, 2015, 2016)
אליפות צרפת הפתוחה גמר (2016)
וימבלדון זכייה (2013, 2016)
אליפות ארצות הברית הפתוחה זכייה (2012)
מאזן מדליות
טניס
מתחרה עבור בריטניהבריטניה בריטניה
המשחקים האולימפיים
זהבלונדון 2012טורניר היחידים
זהבריו דה ז'ניירו 2016טורניר היחידים
כסףלונדון 2012זוגות מעורבים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר אנדרו "אנדי" מאריאנגלית: Sir Andrew "Andy" Murray; נולד ב-15 במאי 1987 בגלאזגו) הוא טניסאי סקוטי מקצועני. בשיאו דורג ראשון בדירוג סבב ה-ATP. נכון ליולי 2023, הוא מדורג במקום ה-40 בעולם.

מארי הוא אלוף אולימפי (לונדון 2012 וריו 2016, והוא הטניסאי היחיד שזכה בשתי מדליות זהב אולימפיות בתחרות יחידים) וב-2012 זכה גם בגראנד סלאם הראשון שלו באליפות ארצות הברית הפתוחה (2012). בשנת 2013 הפך לבריטי הראשון זה 77 שנים שזוכה באליפות וימבלדון. הוא זכה ב-46 תארים ליחידים ובשלושה תארים בזוגות.

משנת 2015 הוא נשוי לקים סירס, לזוג ארבעה ילדים.

בשנת 2019 הוא רכש חלק מבעלות על חברת קסטור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי שיחק טניס כבר בגיל 5, ותואר כ"תופעה נדירה".[1] בגיל 9, היה מארי עד לרצח גדול ומתוקשר שהתרחש בבית ספרו, ובו נרצחו אנשים רבים, בהם ילדים, ורבים אחרים נפצעו.[2] מארי אמר כי הוא אינו רוצה לדבר על העניין.

בגיל 12 מארי זכה בטורניר האורנג' בול לילדים שנערך בפלורידה. בשנת 2004, בגיל 17, מארי זכה באליפות ארצות הברית הפתוחה לנוער. באותה עת עקב אחריו בראד גילברט, מאמנו לשעבר של טניסאי הצמרת אנדי רודיק, והבחין בכישרונו של מארי.[3]

2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 שיחק מארי עם נבחרת בריטניה כנגד נבחרת ישראל במסגרת גביע דייוויס, וסייע לנבחרתו לנצח בתוצאה 2–3. בכך הוא הפך לבריטי הצעיר ביותר שמשחק במסגרת גביע הדייוויס.

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא זכה בתואר הראשון שלו בסבב ה-ATP ב-19 בפברואר 2006, לאחר שניצח בשלוש מערכות את לייטון יואיט בגמר טורניר סן חוזה. בקיץ 2006, לאחר מעקב אחרי מארי שנתיים נוספות, גילברט התעניין בשחקן והתמנה למאמנו, לאחר שקיבל הצעה מסבב ה-ATP בסכום 750,000 דולר לשנה.[3]

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2007, אף על פי שלא הצליח להעפיל לגביע המאסטרס היוקרתי, הוא נחשב על ידי הבריטים כיורשו של טים הנמן שפרש באותה שנה מטניס.[4] באוקטובר 2007 הוא טען להטיית משחקים ברחבי הסבב, ובכך עורר מהומה רבה.[5] האירוע הגיע זמן קצר לאחר פרשת הטיית המשחקים של ניקולאי דוידנקו. זמן קצר לאחר מכן זכה מארי בטורניר סנקט פטרבורג ברוסיה. בנובמבר 2007 הוא החליט להיפרד ממאמנו, בראד גילברט, לאחר שנה וארבעה חודשים, ובמקומו מינה את אלכס קורצ'ה. את מארי סובבים כיום 15 אנשי צוות, המכונים "Team Murray".[3]

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בינואר 2008 זכה מארי בתואר הראשון שלו בשנה זו, טורניר דוחה, לאחר ניצחון בגמר על סטאן ואוורינקה. במהלך השנה הוא רשם התקדמות רבה בדירוג העולמי. ב-4 באוגוסט הוא זכה בטורניר ה"מאסטרס" הראשון בקריירה שלו - טורניר סינסינטי, לאחר ניצחון מפתיע בגמר על נובאק ג'וקוביץ'. באליפות ארצות הברית הפתוחה 2008 הוא הפתיע רבים כאשר גבר בחצי גמר האליפות על רפאל נדאל, המדורג ראשון בעולם. עם זאת, בגמר הוא הפסיד בתוצאה גבוהה לרוג'ר פדרר. בעקבות הישגיו באליפות הוא התקדם עד למקום הרביעי בדירוג העולמי.

במהלך אוקטובר 2008 מארי זכה בשני טורנירים נוספים: במדריד ובסנקט פטרבורג (הזכייה השנייה ברציפות). בסוף החודש הוא נבחר לתואר "שחקן החודש" מטעם סבב ה-ATP. הוא העפיל לטורניר גביע המאסטרס היוקרתי של שנת 2008, לאחר שלא הצליח לעשות זאת בשנה שלפני כן. במהלך הטורניר הוא הדיח כבר בשלב הבתים את רוג'ר פדרר, לו הפסיד בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה, והגיע עד חצי הגמר שם הפסיד לניקולאי דווידנקו.

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי באליפות צרפת הפתוחה 2009.

לפני תחילת עונת 2009, בעקבות הצלחותיו בשתי העונות שקדמו לה, היו ציפיות שמארי ירשום הצלחה רבה, והוא אף נחשב לאחד מהטניסאים הגדולים בהיסטוריה של הממלכה המאוחדת, אף יותר מטים הנמן האנגלי.[6] הוא פתח את העונה עם זכייה בטורניר דוחה לאחר ניצחון בגמר על אנדי רודיק. הוא המשיך וזכה בשנה זו בטורנירי רוטרדאם ומיאמי ובטורניר קווינס בלונדון, ואף העפיל למקום השלישי בעולם במקומו של נובאק ג'וקוביץ'.

באוגוסט 2009 זכה מארי בטורניר קנדה מאסטרס במונטריאול לאחר ניצחון בגמר על חואן מרטין דל פוטרו, והפך לבריטי הראשון בהיסטוריה שזוכה בטורניר זה. בטורניר זה הודח רפאל נדאל ברבע הגמר, וכתוצאה מכך עקף מארי את נדאל ועלה לראשונה בקריירה שלו למקום השני בדירוג העולמי. בהמשך הידרדר מארי למקום החמישי בדירוג.

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עונת 2010 העפיל לגמר הגראנד סלאם השני שלו באליפות אוסטרליה הפתוחה, שם הפסיד שוב לרוג'ר פדרר.

באוקטובר 2010 זכה מארי בטורניר המאסטרס של שנגחאי, לאחר שגבר בגמר על רוג'ר פדרר השווייצרי, וזכה בתואר שני בשנת 2010.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2011 העפיל עד לגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, אך הפסיד בשלוש מערכות לנובאק ג'וקוביץ'. ביוני 2011 הפסיד בחצי גמר אליפות צרפת הפתוחה לרפאל נדאל בשלוש מערכות; בטורניר אליפות וימבלדון 2011 הפסיד שוב, בחצי הגמר, לנדאל, בארבע מערכות. באוגוסט 2011 זכה בטורניר סינסינטי לאחר ניצחון בגמר על נובאק ג'וקוביץ'. (ג'וקוביץ' פרש כשמארי מוביל 4–6, 3-0). בספטמבר 2011 הפסיד בחצי הגמר באליפות ארצות הברית הפתוחה לרפאל נדאל בארבע מערכות. באוקטובר 2011 זכה טורניר בנגקוק, לאחר שניצח בגמר את דונלד יאנג בשתי מערכות. בהמשך החודש זכה בטורניר טוקיו, לאחר שניצח בגמר את רפאל נדאל בשלוש מערכות. כשבוע לאחר מכן זכה בטורניר מאסטרס 1000 בשאנגחאי, לאחר שניצח בגמר את דוד פרר בשתי מערכות. בכך זכה בתואר שלישי תוך שלושה שבועות, בתואר חמישי מתחילת השנה, ובניצחון 25 מתוך 26 המשחקים האחרונים, שהעלה אותו למקום השלישי בדירוג העולמי.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2012 הגיע לגמר טורניר ווימבלדון בו הפסיד לרוג'ר פדרר. באוגוסט זכה במדליית הזהב באולימפיאדת לונדון לאחר ניצחון בגמר על פדרר. בספטמבר זכה לראשונה בטורניר גראנד סלאם לאחר שגבר על נובאק ג'וקוביץ' בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה בחמש מערכות.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 העפיל לגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה בו הפסיד בארבעה מערכות לנובאק ג'וקוביץ'. כמו כן זכה בתואר היוקרתי במיאמי (מאסטרס) אחרי ניצחון בגמר על דוד פרר. זכה לתואר קצין במסדר האימפריה הבריטית על הישגיו באולימפיאדת לונדון. ב-7 ביולי 2013 הפך לבריטי הראשון זה 77 שנים שזוכה באליפות וימבלדון לאחר שגבר על נובאק ג'וקוביץ' בגמר הטורניר בתוצאה 4:6, 5:7, 4:6. המשך השנה היה פחות מרשים כשהודח כבר בשלב רבע הגמר בטורניר הusao ומסיים את השנה לאחר מכן בעקבות פציעה.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2016 העפיל מארי לגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, והפסיד לנובאק ג'וקוביץ' בשלוש מערכות.

ביוני אותה שנה העפיל לגמר אליפות צרפת הפתוחה לראשונה בקריירה שלו והפסיד גם הפעם את הגראנד-סלאם הזה לג'וקוביץ' ב-4 מערכות (3–6, 6-1, 6-2, 6-4).

ביולי חזר למעמד גמר גראנד סלאם, הפעם בווימבלדון, והפעם בפעם השנייה את הטורניר, אחרי ניצחון 4–6, 7-6, 7-6 על מילוש ראוניץ'.

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) זכה מארי במדליית זהב בטורניר ליחידים לאחר ניצחון על חואן מרטין דל פוטרו ב-4 מערכות (5–7, 6-4, 2-6, 5-7).

גביע דייוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הוביל את נבחרת גביע דייוויס של בריטניה יחד עם ג'יימי מארי, אחיו ושותפו למשחק הזוגות, לזכייה בגביע דייוויס, לאחר ניצחון בגמר על נבחרת בלגיה.

תוארי יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא תארים סגנויות
גראנד סלאם 3 5
גביע המאסטרס 0 0
סדרת המאסטרס 8 1
סבב ה-ATP 14 5


זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך טורניר יריב בגמר תוצאה
19 בפברואר 2006 ארצות הבריתארצות הברית סן חוזה אוסטרליהאוסטרליה לייטון יואיט 2–6, 6–1, 7–6(3)
18 בפברואר 2007 ארצות הבריתארצות הברית סן חוזה קרואטיהקרואטיה איבו קרלוביץ' 6–7(3), 6–4, 7–6(2)
28 באוקטובר 2007 רוסיהרוסיה סנקט פטרבורג ספרדספרד פרננדו ורדאסקו 6–2, 6–3
5 בינואר 2008 קטר (מדינה)קטר (מדינה) דוחה שווייץשווייץ סטניסלאס וורינקה 6–4, 4–6, 6–2
17 בפברואר 2008 צרפתצרפת מרסיי קרואטיהקרואטיה מריו אנצ'יץ' 6–3, 6–4
3 באוגוסט 2008 ארצות הבריתארצות הברית סינסינטי סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 7–6(4), 7–6(5)
19 באוקטובר 2008 ספרדספרד מדריד צרפתצרפת ז'יל סימון 6–4, 7–6(6)
28 באוקטובר 2008 רוסיהרוסיה סנקט פטרבורג קזחסטןקזחסטן אנדריי גולובב 6–1, 6–1
10 בינואר 2009 קטר (מדינה)קטר (מדינה) דוחה ארצות הבריתארצות הברית אנדי רודיק 6–4, 6–2
15 בפברואר 2009 הולנדהולנד רוטרדם ספרדספרד רפאל נדאל 6–3, 4–6, 6–0
5 באפריל 2009 ארצות הבריתארצות הברית מיאמי סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–2, 7–5
14 ביוני 2009 בריטניהבריטניה לונדון ארצות הבריתארצות הברית ג'יימס בלייק 7–5, 6–4
16 באוגוסט 2009 קנדהקנדה מונטריאול ארגנטינהארגנטינה חואן מרטין דל פוטרו 6–7(4), 7–6(3), 6–1
8 בנובמבר 2009 ספרדספרד ולנסיה רוסיהרוסיה מיכאל יוז'ני 6–3, 6–2
15 באוגוסט 2010 קנדהקנדה מונטריאול שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 7–5, 7–5
17 באוקטובר 2010 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין שאנגחאי שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 6–3, 6–2
12 ביוני 2011 בריטניהבריטניה לונדון צרפתצרפת ז'ו-וילפריד צונגה 6-3, 4-6,6-7
21 באוגוסט 2011 ארצות הבריתארצות הברית סינסינטי סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 4-6, 0-3
5 באוגוסט 2012 בריטניהבריטניה אולימפיאדת לונדון (2012) שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 2-6, 1-6, 4-6
10 בספטמבר 2012 ארצות הבריתארצות הברית אליפות ארצות הברית הפתוחה סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 6-7, 5-7, 6-2, 6-3, 2-6
7 ביולי 2013 בריטניהבריטניה אליפות וימבלדון סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 4-6,5-7,4-6
10 ביולי 2016 בריטניהבריטניה אליפות וימבלדון קנדהקנדה מילוש ראוניץ' 6-7,6-7,4-6

סגנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך טורניר יריב בגמר תוצאה
1 באוקטובר 2005 תאילנדתאילנד בנגקוק שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 6–3, 7–5
6 באוגוסט 2006 ארצות הבריתארצות הברית וושינגטון צרפתצרפת ארנו קלמנט 7–6(4), 6–2
6 בינואר 2007 קטר (מדינה)קטר (מדינה) דוחה קרואטיהקרואטיה איבן ליוביצ'יץ' 6–4, 6–4
7 באוקטובר 2007 צרפתצרפת מץ ספרדספרד טומי רוברדו 0–6, 6–2, 6–3
8 בספטמבר 2008 ארצות הבריתארצות הברית אליפות ארצות הברית הפתוחה שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 6–2, 7–5, 6–2
22 במרץ 2009 ארצות הבריתארצות הברית אינדיאן ולס ספרדספרד רפאל נדאל 6–1, 6–2
18 בינואר 2010 אוסטרליהאוסטרליה אליפות אוסטרליה הפתוחה שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 3-6, 4-6, 6-7(11)
26 ביולי 2010 ארצות הבריתארצות הברית לוס אנג'לס ארצות הבריתארצות הברית סאם קווארי 7-5, 6-7(2), 3-6
17 בינואר 2011 אוסטרליהאוסטרליה אליפות אוסטרליה הפתוחה סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 4-6, 2-6, 3-6
8 ביולי 2012 בריטניהבריטניה אליפות וימבלדון שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 4-6, 7-5, 6-3, 6-4
27 בינואר 2013 אוסטרליהאוסטרליה אליפות אוסטרליה הפתוחה סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 7-6, 6-7, 3-6, 2-6
31 בינואר 2016 אוסטרליהאוסטרליה אליפות אוסטרליה הפתוחה סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 1:6 7:5 7:6
5 ביוני 2016 אליפות צרפת הפתוחה סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 6:3 1:6 2:6 4:6

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדי מארי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דני בורשבסקי‏, תופעה ושמה מארי, באתר וואלה!‏, 8 בספטמבר 2008
  2. ^ ערן סלע, אנדי מארי והרצח המזעזע בתולדות בריטניה, באתר רדיו ללא הפסקה, 10 בספטמבר 2008
  3. ^ 1 2 3 אבי זורנזון, ‏גבול, יכולת, באתר ערוץ הספורט, 9 בנובמבר 2008
  4. ^ אלמוג שריד, האנשים שיעשו את 2008 בטניס העולמי, באתר nrg‏, 23 בדצמבר 2007
  5. ^ סוכנויות הידיעות, הבריטי אנדי מארי: "יש מכירת משחקים בטניס", באתר ynet, 9 באוקטובר 2007
  6. ^ הארי פירסון, משתגעים על מארי: אנשי השנה של 2009, באתר nrg‏, 1 בינואר 2009