אנדראה גריטי
 | |||||
| לידה |
17 באפריל 1455 בארדולינו, הרפובליקה של ונציה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בדצמבר 1538 (בגיל 83) ונציה, הרפובליקה של ונציה | ||||
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה | ||||
| מקום קבורה |
ונציה | ||||
| בן או בת זוג |
ונדראמין | ||||
| שושלת גריטי | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
_-_Choir_-_Monument_to_Andrea_Gritti.jpg)
אנדראה גריטי (באיטלקית: Andrea Gritti; 17 באפריל 1455 – 28 בדצמבר 1538) היה הדוכס ה-77 של ונציה. גריטי כיהן כדוג'ה מאז מינויו בשנת 1523 ועד פטירתו.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גריטי נולד בבארדולינו הסמוכה לוורונה. בצעירותו שהה זמן רב בקונסטנטינופוליס בה פעל לפיתוח הסחר של לה סרניסימה. בשנת 1499 נכלא גריטי בקונסטנטינופוליס על ידי השלטונות באשמת ריגול ונידון להוצאה להורג. בזכות חברותו עם אישים בכירים בממשל העות'מאני הומתק דינו, והוא שוחרר מכלאו כעבור מספר שנים.
בשנת 1509, לאחר ההפסד הוונציאני בקרב אנדאלו, בעקבותיו איבדה ונציה שטחים רבים בצפון איטליה, התמנה גריטי לתפקיד פרובדיטור - האחראי מטעם הרפובליקה על מפקדי הצבא השכירים, ובהוראת מועצת העשרה עמד בראש כוחות מקומיים אשר הביאו לבסוף לשחרורה של פדובה, החזרתה לשליטה וונציאנית, והגנתה מפני כוחותיו של מקסימיליאן הראשון קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בשנת 1510, בעקבות מותו של ניקולו די פיטיליאנו, מונה גריטי למפקד הצבא הוונציאני. גריטי הגן על ונציה מפני הצבא הצרפתי ופיקד על הצבא הוונציאני במהלך מלחמת ליגת קמבריי. בשנת 1512 עמד בראש המשא ומתן עם פרנסואה הראשון, מלך צרפת, שהביאה לכך שוונציה עזבה את הליגה הקתולית ועברה לצידה של צרפת.
בשנת 1523 נבחר גריטי לדוג'ה. לאחר בחירתו חתם גריטי על הסכם עם קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ובעקבותיו עזבה ונציה את המלחמות האיטלקיות. גריטי ניסה לשמור על הנייטרליות של ונציה, וקרא לקרל ולפרנסואה להפסיק את הלוחמה ביניהם ולהתגונן יחדיו מפני האימפריה העות'מאנית אשר כבשה באותה עת חלקים מהונגריה. בשנת 1537, בעקבות התקפת הסולטאן סולימאן הראשון על קורפו, פרצה מלחמה בין ונציה לבין האימפריה העות'מאנית.
גריטי הלך לעולמו בשנת 1538.
