אנציקלופדיה חינוכית

אנציקלופדיה חינוכית
מידע כללי
שפת המקור	עברית
סוגה	אנציקלופדיה, חינוך
הוצאה
הוצאה	משרד החינוך, מוסד ביאליק
תאריך הוצאה	1959–1969
מספר עמודים	כרך א' - 1016; כרך ב' - 1268; כרך ג' - 1240; כרך ד' - 984; כרך ה' - 1044
מהדורות נוספות
מספר כרכים	5
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001309995

אנציקלופדיה חינוכית היא אנציקלופדיה מקצועית לתחום החינוך שיצאה לאור בשנים 1959–1969 על ידי משרד החינוך ומוסד ביאליק.

מבנה האנציקלופדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנציקלופדיה כוללת חמישה כרכים לנושאים:

יסודות החינוך (1,016 עמודות) – מחולק לערכים בסדר הא"ב, ורוב עמודיו מוקדשים לערכים המתחילים במילה חינוך^[1], כמו "חינוך יהודי", "חינוך כפרי" ו"חינוך לבריאות". עורך: עקיבא ארנסט סימון.
דרכי החינוך (1,268 עמודות) – כולל ערכים על מקצועות ההוראה השונים, דרכי הוראה וטיפול, ואוכלוסיות יעד. מחולק לפי סדר א"ב. עורכים: צבי אדר ויעקב לוי.
ארגון החינוך (1,240 טורים) – רובו הגדול מחולק לפי סדר א"ב. בסוף יש קרוב ל-200 טורים העוסקים בסקירת החינוך במדינות העולם ומסודרים לפי סדר א"ב של המדינות. עורכים: אלכסנדר דושקין וחיים אורמיאן.
תולדות החינוך (984 עמודות) – מחולק בתוכו לחלקים על פי סדר כרונולוגי, והחלקים מחולקים בתוכם לפי סדר גאוגרפי. עורכים: עקיבא ארנסט סימון, אהרון פריץ קליינברגר ועזריאל שוחט.
מדעי העזר של החינוך (1,044 עמודות) – מחולק לערכים לפי סדר הא"ב. מכיל ערכים על נושאים המשיקים לתחום החינוך כמו בריאות ורפואה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, מדידה והערכה וסטטיסטיקה. הערכים לעיתים מציגים את הנושא בהקשרו הרחב ולעיתים מתמקדים בקשר של נושא הערך לחינוך. עורכים: חיים אדלר, חיים אורמיאן, שמואל נח אייזנשטדט, שבתאי גינתון.

אל חמשת הכרכים נוסף כרך מפתח.

האנציקלופדיה כוללת ערכים ארוכים יחסית^[2], והיא מיועדת לציבור המורים ואנשי המקצוע בתחום החינוך ולא לציבור הרחב^[3]. לדברי העורך פרופ' ארמיאן, האנציקלופדיה "היא ישראלית ויהודית במטרתה, וכללית מבחינת הרקע שלה". היא מציגה מגוון דעות בנושאים רבים, למשל בנוגע לרפורמה בחינוך, אך סוטה מכלל זה בדונו בחינוך לאומי ומודרני, בהצגת העדפה ברורה לחינוך ציוני ולחינוך מודרני על פני חינוך שמרני^[3]. עורכי האנציקלופדיה השתדלו להשתמש במונחים עבריים, גם כאשר המונח הלועזי הרבה יותר רווח, כמו הטפסיות (סטריאוטיפ) וחינוכאי (פדגוג)^[1].

בכתיבת הערכים השתתפו מאות כותבים, ברובם הגדול ישראלים, אך לקחו חלק בכתיבתה גם כמה מומחים יהודים ולא יהודים מארצות אחרות^[4]. בכרך על תולדות החינוך דאגו העורכים לקבוע מראש את הפרקים ופרקי המשנה ודרשו מהכותבים להגיש להם מראש את ראשי הפרקים שלהם כדי להביא אחידות בכרך^[5].

הוצאת האנציקלופדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 1941 כינס מוסד ביאליק קבוצה של מחנכים לדיון בהוצאת אנציקלופדיה פדגוגית בעברית. הדיון העלה אל פני השטח מחלוקות יסוד, אשר ביחד עם קשיי הזמן מנעו את הוצאת התוכנית אל הפועל. בדצמבר 1951 ביקש שר החינוך זלמן שזר מחיים אורמיאן להכין תוכנית להכנת אנציקלופדיה חינוכית. באמצע שנת 1952 הוקמה ועדה מייעצת משותפת של מוסד ביאליק ומשרד החינוך, שכללה את מרטין בובר, חיים אורמיאן, שמואל הוגו ברגמן, יעקב לוי, עקיבא ארנסט סימון ואליעזר ריגר, אשר ביחד עם מנהל מוסד ביאליק, משה גרדון, גיבשה את התוכנית להוצאת האנציקלופדיה^[6].

בשנת 1955 הוציאה מערכת האנציקלופדיה קונטרס עם ערכים לדוגמה, כדי להדגים לכותבים ולציבור את מהותה הרצויה של האנציקלופדיה^[7]. מרטין בובר שימש כעורך ראשי עד פטירתו, ולאחר מכן החליף אותו חיים אורמיאן^[3].

הכרך השני יצא עוד לפני הכרך הראשון, בשנת 1959^[8]. הכרך הראשון יצא בשנת 1961^[9], הכרך הרביעי יצא בשנת 1964^[10], השלישי בשנת 1967^[11] והכרך החמישי והאחרון יצא בשנת 1969^[3]. בינואר 1970 חגגו בבית הנשיא את השלמת האנציקלופדיה^[12]. בשנת 1974 יצא לאור כרך מפתח^[13].

בשנים הראשונות נמכרה האנציקלופדיה אך ורק למנויים כיחידה אחת בחמישה כרכים. בשנת 1977 הודיעה ההוצאה על מכירת הכרכים בנפרד למעוניינים^[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אנציקלופדיה חינוכית בוויקישיתוף

א. ח. אלחנני, האנציקלופדיה הפדגוגית, דבר, 31 ביולי 1959
ישראל זמורה, זו אנציקלופדיה חינוכית?, מעריב, 29 בינואר 1960
יוסף שה-לבן, אנציקלופדיה חינוכית, דבר, 5 בפברואר 1960
כרך נוסף לאנציקלופדיה החינוכית, חרות, 27 בספטמבר 1964
א. ח. אלחנני, בסוד עורכים: עם הופעת הכרך ההיסטורי של האנציקלופדיה החינוכית, דבר, 4 בנובמבר 1964
א. ח. אלחנני, אנציקלופדיה חינוכית, כרך ד': אספקלריה נאמנה ללבטיהם של מחנכים בישראל, דבר, 19 במאי 1967
אדיר כהן, אנציקלופדיה חינוכית, דבר, 28 ביולי 1967
ברוך לשם, האנציקלופדיה החינוכית היתה גולת הכותרת, דבר, 28 באפריל 1971 (ראיון, עם הופעת הכרך החמישי והאחרון)
אנציקלופדיה חינוכית, באתר OCLC (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² עמוס דביר, אנציקלופדיה חינוכית, דבר, 2 ביוני 1961.
^ האנציקלופדיה החינוכית בהגשמה, דבר, 18 באוקטובר 1954.
^ ¹ ² ³ ⁴ ר. דניאל, נשלמה האנציקלופדיה החינוכית, דבר, 21 בנובמבר 1969.
^ א.ח. אלחנני, אנציקלופדיה חינוכית, כרך ד', דבר, 19 במאי 1967; א.ח. אלחנני, אנציקלופדיה פדגוגית, דבר, 31 ביולי 1959.
^ א.ח. אלחנני, בסוד עורכים, דבר, 4 בנובמבר 1964.
^ אנציקלופדיה חינוכית, כרך א', מבוא, עמ' י–יא.
^ קצרות, קונטרס לאנציקלופדיה החינוכית, חרות, 26 באוגוסט 1955.
^ אנציקלופדיה חינוכית, מעריב, 25 בספטמבר 1959.
^ אנציקלופדיה חינוכית, יסודות החינוך, דבר, 16 ביוני 1961.
^ אנציקלופדיה חינוכית, תולדות החינוך, דבר, 4 בספטמבר 1964.
^ ח. יער, תוך שנתיים יושלם המפעל, מעריב, 11 באפריל 1967
^ הושלמה האנציקלופדיה החינוכית, מעריב, 29 בינואר 1970.
^ ספרים חדשים, דבר, 19 באפריל 1974
^ מוסד ביאליק, דבר, 18 בפברואר 1977.

[דביר-1] ¹ ² עמוס דביר, אנציקלופדיה חינוכית, דבר, 2 ביוני 1961.

[2] האנציקלופדיה החינוכית בהגשמה, דבר, 18 באוקטובר 1954.

[נשלם-3] ¹ ² ³ ⁴ ר. דניאל, נשלמה האנציקלופדיה החינוכית, דבר, 21 בנובמבר 1969.

[4] א.ח. אלחנני, אנציקלופדיה חינוכית, כרך ד', דבר, 19 במאי 1967; א.ח. אלחנני, אנציקלופדיה פדגוגית, דבר, 31 ביולי 1959.

[5] א.ח. אלחנני, בסוד עורכים, דבר, 4 בנובמבר 1964.

[6] אנציקלופדיה חינוכית, כרך א', מבוא, עמ' י–יא.

[7] קצרות, קונטרס לאנציקלופדיה החינוכית, חרות, 26 באוגוסט 1955.

[8] אנציקלופדיה חינוכית, מעריב, 25 בספטמבר 1959.

[9] אנציקלופדיה חינוכית, יסודות החינוך, דבר, 16 ביוני 1961.

[10] אנציקלופדיה חינוכית, תולדות החינוך, דבר, 4 בספטמבר 1964.

[11] ח. יער, תוך שנתיים יושלם המפעל, מעריב, 11 באפריל 1967

[12] הושלמה האנציקלופדיה החינוכית, מעריב, 29 בינואר 1970.

[13] ספרים חדשים, דבר, 19 באפריל 1974

[14] מוסד ביאליק, דבר, 18 בפברואר 1977.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]