אסון בית המכס העליון

אסון בית המכס העליון
האנדרטה לזכר 11 חיילי פלוגה ד גדוד 13 גולני שנפלו באסון בית המכס העליון
האנדרטה לזכר 11 חיילי פלוגה ד גדוד 13 גולני שנפלו באסון בית המכס העליון
תאריך 15 ביוני 1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בית המכס העליון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°00′41″N 35°39′01″E / 33.011261°N 35.650212°E / 33.011261; 35.650212
הרוגים 11 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המבנה המרכזי במתחם בית המכס העליון

אסון בית המכס העליון היה פיצוץ בונקר תחמושת סמוך לבית המכס העליון שברמת הגולן ב-15 ביוני 1967 (ז' בסיוון ה'תשכ"ז). באסון נספו 11 לוחמי פלוגה ד' מגדוד 13 של חטיבת גולני.

הפלוגה במלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוגה ד' הייתה פלוגת מסלול שחייליה התגייסו ארבעה חודשים קודם לכן, בפברואר 1967. הפלוגה, בפיקודו של סגן יעקב דביר (בז'ה), הייתה בשלב ב' של הטירונות. בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים נערכה הפלוגה, יחד עם שאר החטיבה, באזור אצבע הגליל. בשבועיים שקדמו לתחילת המלחמה התאמנה הפלוגה בשטח אש ממערב לקיבוץ עמיעד ותרגלה בין היתר כיבוש מוצבים מבוצרים.

בתוכנית ההבקעה לרמת הגולן ובהתאם לפקודה הפיקודית "מקבת צפון", הוטל על גדוד 13, בפיקודו של סא"ל פנחס נוי (אלוש), להיות גדוד העתודה החטיבתי. החלטה זו נבעה בין היתר משום שלא היו מספיק זחל"מים לרשות החטיבה.

לאחר תחילת המלחמה, בצהרי יום שישי, 9 ביוני 1967, התקדמו גדודי חטיבת גולני כחלק מההתקפה על המערך הסורי בצפון רמת הגולן. גדוד 12 נע על זחל"מים וכבש את תל פאחר בקרב עקוב מדם, בעוד גדוד 51 נע על זחל"מים וכבש את תל עזזיאת בקרב קצר יחסית.

גדוד 13 הוכנס ללחימה רק בשעות הלילה, כאשר המג"ד עם שתי פלוגות נשלח לכבוש את מוצבי זעורה. הסמג"ד, רס"ן אורי כהן, יחד עם שתי פלוגות נשלח בשחר 10 ביוני 1967 לטהר את הכפר בניאס. פלוגה ד' השתתפה בטיהור הכפר שנמצא ריק. בהמשך היום עלתה הפלוגה ברגל לזעורה ומשם הוסעה באוטובוסים לקוניטרה, אליה הגיעה עם ערב.

האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביוני בשעות הבוקר נשלחו לוחמי הפלוגה לאסוף נשק ותחמושת מהמוצבים שנטש הצבא הסורי באזור בית המכס העליון. אזור זה, על מערך המוצבים והבונקרים שלו, נכבש ב-9 ביוני על ידי גדוד 32 של חטמ"ר 3.

לפלוגה לא נלוו כוחות הנדסה ולא ניתנו הנחיות לגבי הטיפול בתחמושת. כוח של 11 לוחמים נכנס לתוך בונקר תת-קרקעי מדרום לבית המכס העליון. לאחר שהחיילים עבדו זמן מה בבונקר, יצא ממנו מ"כ ודיווח על מוקשים שנמצאו בו, וביקש סיוע ממפקד הפלוגה. עם חזרתו לבונקר אירע הפיצוץ. כל החיילים ששהו בבונקר נהרגו. שרידי הגופות שנמצאו בשטח נאספו על ידי חיילי הפלוגה והוכנסו לשמיכה צבאית אחת שנשלחה לחדר המתים של בית החולים רמב"ם בחיפה.

משפחות החללים קיבלו את ההודעות על מות בניהם רק כעבור שלושה ימים. החיילים הובאו למנוחות בקבר אחים בחלקה הצבאית בבית העלמין בנהריה ללא נוכחות משפחותיהם. מאוחר יותר הועברו שרידיהם של שניים מן החללים שניתן היה לזהות לבתי העלמין בקריית שאול ובהר הרצל.

חקירת האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשטרה הצבאית חקרה את האירוע ואף הוקמה ועדת חקירה צבאית של קצינים מחיל החימוש, אולם הממצאים לא פורסמו במשך שנים רבות, ואף להורים השכולים לא נמסרו פרטי האסון.

בשנת 2018 נעתר הרמטכ"ל דאז, גדי איזנקוט, לבקשת המשפחות לפרסם את חומרי החקירה. על פי דו"ח חקירת הפרקליטות הצבאית מארכיון צה"ל, פעילות החיילים באירוע בוצעה "תוך נקיטת אמצעי זהירות סבירים", ולפיכך נסגר תיק החקירה. לאחר הפרסום הועלו טענות על טיוח החקירה, וגרסאות שונות על האירועים שקדמו לאסון[1].

עד היום לא ידוע מה גרם להתפוצצות הבונקר.

פרסום והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסון לא פורסם באמצעי התקשורת באותם ימים, ובמשך שנים רק מעטים ידעו על התרחשותו. הפרסום הראשון אודות האסון ניתן בספרו של משה גבעתי, שהיה חייל בפלוגה, שראה אור ב-1990.‏

במשך השנים סירב משרד הביטחון לבקשת המשפחות להנציח את החללים באזור האסון. שמות 11 החללים צורפו לשלט ההנצחה של גדוד 12 המוצב בתל פאחר למרות שלא השתתפו בקרב זה.

בשנת 2013 רכש היזם ליאו גלזר את בית המכס העליון כדי להקים בו מלון. גלזר נעתר לבקשת המשפחות והסכים להציב באזור שלט הנצחה לחללים לכשיוקם המלון.[2] ב-15 ביוני 2017, במלאת חמישים שנים לאסון, נחנכה במתחם בית המכס האנדרטה לזכרם של 11 החללים.[3] בטקס חנוכת האנדרטה[4] נכחו בני המשפחות השכולות ומפקדי וחיילי גדוד 13 בעבר ובהווה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה גבעתי, שלוש לידות בספטמבר, תל אביב: הוצאת מערכות ומשרד הביטחון, תש"ן-1990, עמ' 27 - 28.
  • משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת רעות, תשע"ג-2013, עמ' 35–54.
  • שאול ובר, ההר שהפך למפלצת, מנדלי מוכר ספרים ברשת, 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה מן, ממליץ לסגור את התיק, הבלוג "נעמוש", 27 באוקטובר 2018
  2. ^ בית המכס יהפוך לבית מלון
  3. ^ אנדרטת בית המכס, נעמוש, 16 ביוני 2017
  4. ^ משה קרון, אנדרטה לזכר האחד עשר שנפלו באסון בית המכס העליון, באתר Sub Stance, ‏19.6.2017