איסטנבול

(הופנה מהדף אסטנבול)
אִיסְטַנְבּוּל
İstanbul
פוטומונטז' של איסטנבול
פוטומונטז' של איסטנבול
מדינה טורקיהטורקיה טורקיה
מחוז מחוז מרמרה
נפה איסטנבול
ראש העיר אקרם אימאמאולו
תאריך ייסוד 667 לפני הספירהביזנטיון)
שטח 5,196 קמ"ר
גובה 100 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה Aydos Hill עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 15,907,951[1] (2022)
 ‑ במטרופולין 15,569,856 (2022)
 ‑ צפיפות 3,062 נפש לקמ"ר (2022)
קואורדינטות 41°00′44″N 28°58′34″E / 41.01224°N 28.976018°E / 41.01224; 28.976018
אזור זמן UTC +3
istanbul.gov.tr
אתר מורשת עולמית
האזור ההיסטורי באיסטנבול
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אִיסְטַנְבּוּלטורקית: ‏İstanbul?‏) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה. בעבר שימשה כבירת האימפריה הביזנטית, ואחריה כבירת האימפריה העות'מאנית. היא העיר הגדולה ביותר בטורקיה, ומשתרעת על פני שתי יבשות – אירופה ואסיה.

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשיתה נקראה העיר ביזנטיון, והשם הוסב בשנת 330 לספירה לקונסטנטינופול (יוונית: Κωνσταντινούπολις, לטינית: Constantinopolis), כלומר "עירו של קונסטנטינוס". בקרב היהודים נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא.

"איסטנבול" היה שמה הטורקי הקדם־עות'מאני של העיר.[2] מקור השם ככל הנראה מהביטוי ביוונית ביזנטית מהמילים היווניות המודרניות "סטן פולי" (Στήν πόλι) שמקורו במילים ביוונית קדומה "איס טן פולין" (Εις τήν πόλιν) שפירושן "אל העיר" או "בתוך העיר" (פוליס) - כאשר העיר בה מדובר היא עירו של קונסטנטינוס, "קונסטנטין-פוליס", וכך כינו אותה התושבים היוונים המקומיים. שם זה שיקף את מעמדה כעיר הגדולה היחידה באזור.

לדברי ההיסטוריון הטורקי חליל אינאלג'יק, ביום שלאחר הכיבוש העות'מאני של העיר בשנת 1453, קרא לה הסולטאן מחמד השני "אִסלַאם־בּוֹל" ("שפע אסלאם"). אולם שם זה שימש רק את העולמא, ומלבדם קראו הכול לעיר בשמה הטורקי הקדם־עות'מאני, "איסטנבול". במסמכים רשמיים ועל גבי מטבעות שנטבעו בה נקראה העיר "קֻסְטַנטִינִיֶה".[2] בתקופת האימפריה העות'מאנית השתמש השלטון בשמות "קוסטנטיניה" (בטורקית עות'מאנית: قسطنطينيه) ו"איסטנבול". כמה מקורות מהמאה ה-17 מתארים את השם "איסטנבול" כשם הרווח בזמנם. במאות ה-17 וה-18 שם זה היה גם בשימוש רשמי.

השם "איסטנבול" החל להיות נפוץ בשפה הטורקית החל מהמאה ה-19,[דרוש מקור] אף שרבים השתמשו (ומשתמשים גם היום) בצורה המקוצרת יותר המתבססת על הצורה המקורית: "סטמבול" (Stamboul). הוספת הצליל "אי" בראשית השם מקובלת בטורקית לפני האותיות "ס" ו"ז", לדוגמה בשם העיר "איזמיר". רק בשנת 1923 הסבה הרפובליקה הטורקית רשמית את השם ל"איסטנבול", שהיה הכינוי הנפוץ בשפה המדוברת. במערב רווח השם "קונסטנטינופול" עד שנות ה-30 של המאה ה-20, אז החלו השלטונות הטורקיים ללחוץ בעד השימוש בשם "איסטנבול" בשפות זרות. במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט "קושטנדינא",[3] ובקיצור "קושטא" או קוסטא.

מלומדים ערבים נהגו לקרוא לעיר "קוסטנטיניה" (قسطنطينية), אך העות'מאנים לא השתמשו בשם זה והעדיפו את הגרסה הפרסית "פאיתכ'ת" (پایتخت), שפירושה "רגל כס המלכות".[דרוש מקור]

תולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול
מגדל גלאטה שנבנה בתקופה ביזנטית בצד הצפוני של מרכז העיר
המסגד הכחול מהתקופה העות'מאנית
ערכים מורחבים – ביזנטיון, קונסטנטינופול

בראשיתה הייתה העיר פוליס יוונית שנקראה ביזנטיון. היא נוסדה בצד האירופאי של הבוספורוס על ידי מתיישבים יווניים ממגארה בערך בשנת 660 לפנה"ס, שכפי שמספרת מסורת עתיקה, קראו ליישוב על שם מנהיגם ביזס (Βύζας).

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנת 196 לספירה וגרם לה הרס. הקיסר הרומי קונסטנטינוס (306337 לספירה) שיקם את העיר והרחיבה, ובשנת 330 חנך אותה מחדש כ"רומא החדשה" (Nova Roma), בירתה החדשה של האימפריה הרומית. מאז נודעה על שמו, קונסטנטינופוליס (ביוונית: Κωνσταντινούπολη או Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis).

עם חלוקת האימפריה הרומית ב-395, נעשתה העיר לבירת האימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית), ששלטה גם בארץ ישראל, והייתה מרכז הנצרות המזרחית, שהתפתחה מאוחר יותר לכנסייה האורתודוקסית. מיקומה האסטרטגי - בין יבשות אירופה ואסיה, היותה בקצה דרך המשי המוליכה דרך אסיה עד סין, וכן שליטתה על נתיבי המסחר ימיים המוליכים מן הים השחור לים התיכון, הפכו את העיר למרכז עולמי של תרבות ומסחר.

במאה התשיעית היה מספר תושביה כ-800,000, והיא הייתה העיר הגדולה באירופה.

העיר נכבשה על ידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי בשנת 1204 ונגרם לה הרס רב. יתר על כן, היא הפכה לזמן מה למרכזה של ממלכה צלבנית קתולית, הממלכה הלטינית. בסופו של דבר חזרה לשליטה ביזנטית בימיו של מיכאל השמיני פליאולוגוס, שתפס אותה ללא קרב בשנת 1261.

בתחילת המאה ה-15 לא נותרה לאימפריה הביזנטית כמעט כל טריטוריה מלבד קונסטנטינופול וסביבותיה.

בשנת 1453 נכבשה העיר על ידי הטורקים העות'מאנים באירוע שנודע בשם "כיבוש קונסטנטינופול", והייתה לבירת האימפריה העות'מאנית (עד קיצה של האימפריה ב-1 בנובמבר 1922).

בעת כיבוש העיר התגוררו בה 30,000 נפש, אולם בשנת 1478 גדלה אוכלוסייתה לכ-70,000 נפש.[4] על פי מפקד אוכלוסין שנערך באותה שנה, כבר ישבו בעיר בין 35,000 ל-45,000 מוסלמים, בין 13,000 ל-16,000 נוצרים יוונים ובערך 7,000 או 8,000 יהודים.[5]

העיר הפכה לבירת האימפריה העות'מאנית ושבה להיות מוקד של תרבות, אדריכלות ואמנות.

בשנת 1923 העבירה הרפובליקה הטורקית, יורשתה של האימפריה העות'מאנית, את הבירה לאנקרה.

אף על פי שאיסטנבול אינה עוד עיר בירה, היא מהווה ללא ספק את מרכז התרבות, התיירות והמסחר של טורקיה, וזאת בשל גודלה, מיקומה ומורשתה.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 עברה איסטנבול פיתוח נרחב, אולם הקהילה היוונית הגדולה של העיר הצטמצמה מאוד בשל מלחמת יוון–טורקיה, שהביאה לבריחתם ליוון.

בשנות ה-60 ממשלתו של אדנאן מנדרס פעלה לפתח את המדינה, ובעיר נבנו כבישים רחבים חדשים על מנת לקשרה לערים אחרות. פעולות פיתוח אלה נעשו בלי מחשבה על שימור אתרים היסטוריים בעיר, והובילו להרס של בניינים רבים. בשנות ה-70, בשל הגירה נרחבת מאנטוליה ועיור נרחב, גדלה העיר במהירות. מצוקת הדיור הובילה לבניית שיכונים רבים בבנייה זולה ולא מוגנת מפני רעידות אדמה, וכן לצמצום רב של השטחים הירוקים סביב העיר.

האתרים ההיסטוריים של איסטנבול (ההיפודרום של קונסטנטיניוס, כנסיית האיה סופיה ומסגד סולימאנייה) הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1985.

במאה ה-21 סבלה העיר מסדרה של פיגועי טרור, חלקם בוצעו על ידי דאעש או המחתרת הכורדית:[6]

למרות מגמות של סגירות כלפי המערב תחת שלטון ארדואן, השפעתה הבינלאומית - כמרכז פוליטי, עסקי ותרבותי בצומת הדרכים שבין אירופה ואסיה - מקנה לה מעמד של עיר עולם, ובשנת 2014 נחשבה לאחת הערים המתפתחות ביותר במובן זה, על פי מדד הערים הגלובליות.[7]

בעשור השני של המאה ה-21 נבנה בעיר שדה תעופה חדש - בשאיפה לבנות את שדה התעופה הגדול בעולם - אשר נפתח בשנת 2019. בניית שדה התעופה יצרה מתח רב בעיר, כאשר במהלך שנת 2018 הפגינו אלפי עובדים במחאה על תנאי העסקתם בבניית שדה התעופה, לאחר שבמהלך השנה נהרגו - לכאורה בגלל תנאי העבודה - 27 עובדים, ושהפועלים שעובדים במיזם עושים זאת "תחת לחץ ואיומים". ההפגנה פוזרה באלימות על ידי המשטרה, שהשתמשה בגז מדמיע כנגד המפגינים, ועצרה, על פי עדויות שונות, כ-400–500 מהמפגינים.[8]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר הבוספורוס המחבר בין אירופה לאסיה

איסטנבול שוכנת לחופי מצר הבוספורוס, רצועת מים המפרידה בין אסיה ואירופה שאורכה כ-30 קילומטר. העיר בנויה משני צדי המצר ומשתרעת גם לאורך ים השיש (ים מרמרה) על פני 5,196 קמ"ר, במרחק של 352 ק"מ צפון-מערבית לבירה אנקרה. שלושה גשרים מחברים בין חלקה האסיאתי של העיר לחלקה האירופי וחוצים את הבוספורוס. הראשון מכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", ואילו הגשר השני, "גשר פתיה סולטאן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון. השלישי נחנך בשנת 2016, 10 ק"מ צפונית לגשר השני.[9]

הצד המערבי והאירופי של העיר בנוי משני צדי קרן הזהב, לשון ים החודרת מהבוספורוס לעומק השטח האירופי. שלושה גשרים חוצים את קרן הזהב, גשר גלאטה (Galata Köprüsü) סמוך למקום מפגשה עם הבוספורוס, גשר אטאטורק (Atatürk Köprüsü) כ-750 מטר ממנו וגשר הליצ' (Haliç Köprüsü) הנושא את הכביש המהיר הפנימי של העיר (Çevre yolu – D100/O-1). מדרום גובלת העיר בים השיש, ומצפון מגיעים שולי פרבריה עד הים השחור. פני השטח גבעתיים משני צדי הבוספורוס.

העיר סמוכה למוקדי רעש אדמה הפוקד את העיר וסביבותיה אחת לכמה שנים. איסטנבול ממוקמת בקרבת העתק צפון אנטוליה (KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) – שבר פעיל האחראי למספר רב של רעידות אדמה בשנים האחרונות. קרבת העיר לים השיש מגבירה את הסיכון לעיר שכן בעקבות רעידות אדמה היא עשויה להיפגע מגלי צונאמי.

שבע הגבעות של איסטנבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שבע גבעות איסטנבול
שבע הגבעות של איסטנבול

שבע גבעות איסטנבול הן הגבעות שהשתרעו בשטחה המקורי של העיר איסטנבול (אז ביזנטיון ולאחר מכן קונסטנטינופול) עת נבנתה בשנת 330 בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס. לא ברור אם קונסטנטינוס אכן היה מודע לעובדה שעירו החדשה ישבה על שבע גבעות, אך עובדה זו יצרה דמיון בין העיר שכונתה "רומא החדשה" (Nova Roma) לבין רומא ושבע גבעותיה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויי הטמפרטורה באיסטנבול הם קיצוניים. בחורף שלג מכסה את העיר, ומגיע בממוצע ללמעלה מ-60 ס"מ בשנה. הטמפרטורות משתנות בין 10–25 מעלות צלזיוס. הקיץ חם מאוד ולח והטמפרטורות נעות בין 26–29 מעלות צלזיוס, ואף קרה שהטמפרטורות עלו ל-38 מעלות צלזיוס.

אם בשל התחממות כדור הארץ יעלו פני הים, יוצפו חלקים גדולים מהעיר.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסיית העיר מנתה כ-15.9 מיליון בני אדם, רובם מוסלמים סונים. המיעוט הלא-סוני הגדול ביותר הוא הזרם המוסלמי שנקרא "האלווים", המונים 4.5 מיליון בני אדם, כששליש מכלל האלווים מתגוררים בטורקיה. המיעוט האתני הגדול ביותר באיסטנבול הם הכורדים, גם כן בני דת האסלאם, המונים בין 2 ל-3 מיליון בני אדם. המיעוט הנוצרי הבולט ביותר הוא הארמנים אשר מונים בין 50 ל-70 אלף. בין המיעוטים הזניחים ביותר קיימים, נכון לשנת 2019, כ־10,000 יהודים וכ-3,000 יוונים אשר מתגוררים באיסטנבול, באיזמיר ובבורסה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מגוון של אמצעי תחבורה: רכבת תחתית, חשמליות, וספינות המקשרות בין חלקיה השונים של העיר.

שדות תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איה סופיה
מפת העיר, 1922

ארמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמון טופקאפי המורכב ממבנים רבים

מסגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות איסטיקלל, המדרחוב של העיר

שווקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי קברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי קברות יהודיים באיסטנבול

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השער הראשי של אוניברסיטת איסטנבול

באיסטנבול ישנן הן אוניברסיטאות ציבוריות והן אוניברסיטאות פרטיות:

תמונות מהעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגד החדש נבנה במאה ה-17
גשר גלאטה מהווה עורק תחבורה מרכזי בעיר
תקרה מעוטרת בבזאר הגדול
הבזאר הגדול באיסטנבול הוא אחד השווקים הגדולים בעולם
ארמון דולמאבהצ'ה שנבנה במאה ה-19 כארמון החדש לסולטנים
הרכבת הקלה באיסטנבול עוברת דרך כמה מאתריה המרכזיים
תצלום פנורמי של העיר איסטנבול (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
תצלום פנורמי של העיר איסטנבול (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

מחוזות איסטנבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיסטנבול 45 ערים תאומות, בהן:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) - Population Statistics, Charts and Map
  2. ^ 1 2 האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 81, הערה 98.
  3. ^ נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנטינה, קושטאנטינה.
  4. ^ דונלד קואטארט (אנ'), האימפריה העות'מאנית 1700–1922, אוניברסיטת קיימברידג', האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 22.
  5. ^ האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 83. נראה כי בנוגע לשנת המפקד יש שגיאת דפוס במקור: "הביא להכפלת מספרם של תושבי העיר בתוך 25 שנים. במפקד אוכלוסין משנת 1487 נמנו..."
  6. ^ איתמר אייכנר, דניאל סלאמה והסוכנויות, 6 הרוגים ו-53 פצועים בפיגוע בלב איסטנבול, באתר ynet, 13 בנובמבר 2022
  7. ^ עיור וחינוך (עמ' 50), באתר משרד החינוך
  8. ^ רויטרס, מאות עובדים עצורים בפרויקט הדגל של ארדואן, באתר ynet, 15 בספטמבר 2018
  9. ^ גשרי בוספורוס, באתר Institution of Civil Engineers
  10. ^ אתר למנויים בלבד בני ציפר, וראיתי התהלוכה וכל טכסיסי מלכות ובירכתי על המלך, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2021