ארביום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארביום
תוליום - ארביום - הולמיום

Er
Fm
   
 
68
Er
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 68
סמל כימי Er
סדרה כימית לנתנידים
מראה
לבן כסוף
תכונות אטומיות
משקל אטומי 167.259 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2,8,18,30,8,2
תכונות פיזיקליות
צפיפות 9,066 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 3,141K (2,867.85°C)
נקודת התכה 1,770K (1,496.85°C)
מהירות הקול 2,830 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.24
קיבול חום סגולי 170 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 1.17 106/m·Ω
מוליכות חום 14.3 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 589.3 kJ/mol
היסטוריה
מגלה קרל גוסטף מוסנדר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1843 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם איטרבי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֵרְבִּיּוּםאנגלית: Erbium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Er ומספרו האטומי 68. הוא נמנה עם משפחת היסודות הנדירים, אם כי למעשה הוא אינו נדיר, אלא מפוזר בדלילות ולכן יקר להפקה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארביום הוא מתכת רכה, חשילה, היציבה באוויר ואינה מתחמצנת במהירות כלנתנידים אחרים. למלחיו צבע אדום, וטווח הספקטרום שלו נמצא באור הנראה, בעל-סגול וליד תת-אדום. תכונותיו משתנות בהתאם לריכוז זיהומים שנמצאים בו (לנתנידים אחרים, למשל).

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארביום (נקרא על שם הכפר איטרבי בשוודיה) זוהה על ידי קרל גוסטף מוסנדר (Carl Gustaf Mosander) ב-1843. מוסנדר הפריד מהמינרל גדוליניט שלושה חומרים חדשים וקרא להם "איטריה", "ארביה" ו"טרביה". עד שנת 1860 שרר בלבול מסוים בין "ארביה" ל"טרביה", וב-1877 השמות שונו בהתאם. בשנת 1905 הצליחו ז'ורז' אורבן (Georges Urbain) וצ'ארלס ג'יימס (Charles James) לבודד באופן בלתי תלוי תחמוצת ארביום (Er2O3) טהורה. ארביום מתכתי טהור בודד רק בשנת 1934.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלנתנידים אחרים, ארביום לא מופיע בטבע לעולם בצורתו החופשית, אך הוא נמצא במינרלים כמו מונזיט. מבחינה היסטורית היה קשה ויקר לבודדו ממחצביו ורק לאחר שהומצאה טכניקת "חילוף יונים" ניתן היה להפיקו בקלות יחסית. המקורות המסחריים לארביום הם המינרלים קסנוטים ואוקסניט.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארביום ותרכובותיו רעילות נמוכה, מנגנוני רעילותו לא הובנו במלואם. חסר תפקיד ביולוגי, אך מסוגל להאיץ מטבוליזם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]