אריה לייב הכהן פופקא
 | |
| לידה |
1861 ה'תרכ"א ראדין, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 1938 (בגיל 77 בערך) כ"ג בכסלו ה'תרצ"ט ראדין, הרפובליקה הפולנית השנייה |
| תקופת הפעילות |
? – 16 בדצמבר 1938  |
הרב אריה לייב הכהן פופקא (קרי: פּוּפּקוֹ; ה'תרכ"א, 1861 - כ"ג בכסלו ה'תרצ"ט, 16 בדצמבר 1938) היה בנו הבכור ויד ימינו של החפץ חיים, סייע לו רבות בחיבור ובהפצת ספריו. בשנותיו האחרונות כיהן כרב בעיירה ראדין.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בראדין, בנם של הרב ישראל מאיר הכהן ("החפץ חיים") ופריידא, שהייתה בתו של אביו החורג של החפץ חיים, שמעון הלוי אפשטיין מראדין. למד אצל אביו, ואצל הרבנים: יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, יוסף זונדל הוטנר מאיישישוק ומאיר יונה מסוויסלוביץ. בשנת תר"מ (1880) נישא ליוכבד רבקה, בת אברהם הלפרין.
במשך שנים רבות היה יד ימינו של אביו וסייע לו בחיבור ובהפצת ספריו. לאחר פטירת החפץ חיים הוציא את הספר "תולדות וקורות חייו של מרן החפץ חיים". הוא עבר להתגורר בראדין וסייע לאחזקתה של ישיבת ראדין. לאחר פטירת רב העיירה הוא התמנה תחתיו.
היה שותף לאגודת הסתרים הציונית "נצח ישראל" בישיבת וולוז'ין. השתתף בוועידה השביעית של הסתדרות המזרחי בפולין (תרצ"ז), ואף היה חבר הנשיאות. נכח בוועידת היסוד של "כנסת רבנים המזרחיים" בוורשה, והיה שותף בניסוח ההחלטות.
בשנת תרצ"ז (1937) הוציא לאור בוורשה את הספר "מכתבי הרב חפץ חיים זצ"ל". זמן קצר לאחר מכן חלה והתאשפז בבית חולים בוורשה. בכ"ג בכסלו תרצ"ט נפטר, והובא לקבורה בבית הקברות בראדין, סמוך לקבר אביו.
צאצאיו[דרושה הבהרה][עריכת קוד מקור | עריכה]
שתיים מבנותיו, גיטל ושושנה, נותרו בברית המועצות והן עלו לישראל בשנת 1978. נכדתו פרידה (פריידא)[1] עלתה לארץ ישראל בשנת 1932, וכעבור שנה נישאה. החפץ חיים שלח לה מכתב ברכה לנישואיה והתנצל שאינו יכול להשתתף בחתונה בשל חולשתו[2]. כעבור זמן קצר נפטר החפץ חיים, וארבעה חודשים לאחר מכן נולד בנה, ישראל מאיר גודוביץ, שנקרא על שם החפץ חיים. בן נוסף, בן ציון פופקו, היגר לאנטוורפן, בלגיה ונישא שם לקרוינה ספיר. שניהם נשלחו לאושוויץ, ונספו שם יחד עם בתם הבכורה מרים. שני בניהם, דניאל ורפאל, עלו לארץ ישראל בשנת 1949.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תולדות וקורות חייו של בעל החפץ חיים, באתר היברובוקס
- מכתבי הרב חפץ חיים: קורות חייו, דרכיו, נימוקיו ושיחותיו
- ליקוטי מאמרים ומכתבים
- מחיי אבא: שיחות החפץ חיים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדה כהן, שתי נכדותיו ונינתו של ה"חפץ חיים" עלו ארצה ולומדות עברית בבאר־שבע, מעריב, 15 בדצמבר 1978