אריה מליניאק
 | |
| אריה מליניאק בשנת 2016 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1949 (בן 74) רמת גן, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| קישורים חיצוניים | |
|
maliniak | |
  | |
אריה מליניאק (נולד ב-25 באוקטובר 1949) הוא פרשן כדורסל ישראלי שהיה בעברו כדורסלן ומאמן כדורסל בולט.
קריירת משחק ואימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא החל את דרכו כשחקן כדורסל בהפועל תל אביב ובהפועל רמת גן[1]. היה חבר נבחרת הנוער[2], נבחרת העתודה[3], נבחרת ישראל למכביה ונבחרת אס"א בכדורסל. בגיל 21 סיים קורס מאמנים, ובגיל 26 החל בקריירת אימון כמאמן-שחקן. אימן בהפועל רמת גן[4], הפועל גבעתיים[5], הפועל חולון[6], הפועל עפולה והפועל גליל עליון עמה העפיל לגמר גביע המדינה.
בעבר אימן גם את נבחרת הנוער של ישראל[7], היה עוזר מאמן של רלף קליין בנבחרת ישראל בכדורסל, ובשנת 1983, לאחר עזיבתו של קליין לגרמניה, קודם לעמדת המאמן הראשי, כשלתפקיד עוזר המאמן מונה פיני גרשון[8]. הנבחרת בניהולו כשלה בניסיונה להעפיל לאולימפיאדת לוס אנג'לס (ישראל מעולם לא הצליחה לעלות לטורניר האולימפי בכדורסל)[9].
בעונת 1985/1986 מונה למאמן הפועל גליל עליון[10], ובעונת 1986/1987 הביא לקבוצה את הכישרון הצעיר נדב הנפלד, וביחד הם העפילו לגמר גביע המדינה מול מכבי תל אביב. על אף שגליל עליון הובילה ב-20 הפרש במחצית המשחק, מכבי תל אביב הייתה זו שזכתה בגביע. ב-1989 אימן את א.ס. רמת השרון מהליגה הארצית, שם חבר אליו שוב הנפלד[11]. בתום העונה העפילה א.ס. רמת השרון לליגה הלאומית. לאחר מספר מחזורים התפטר מליניאק מאימון הקבוצה, ולתפקיד המאמן מונה עוזרו ישראל לב[12].
בשנות ה-80 ניהל מליניאק את בית הספר למאמני כדורסל במכון וינגייט, והקים וניהל את ליגת הקיץ בכדורסל, לשחקנים כחול-לבן, שפעלה במשך עשר שנים. ב-1976 הקים ברמת השרון את בית הספר הראשון בישראל לקט-סל (כדורסל עם סלים נמוכים לילדים בני 8–12), ומאוחר יותר את ליגת הקט-סל הראשונה באזור תל אביב, שהפכה לליגת קט-סל ארצית, עם שמונה מאות קבוצות ואלפי שחקנים צעירים.
קריירה תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל לעבודתו כמאמן החל לשמש כפרשן במעריב וכן בערוץ 1 בסיקור מכבי תל אביב במשחקיה בגביע אירופה[13], אך הודח מתפקידו. לאחר מכן חזר בשנת 1993 לעמדת הפרשן בערוץ 2 במשחקי מכבי תל אביב בגביע קוראץ'. שנה לאחר מכן חזר לערוץ 1 וסיקר את מכבי תל אביב בגביע אירופה עד 1996. שנה אחר כך הגיש בערוץ 2 את תוכנית סיכום המחזור בכדורגל, "הדקה ה-91", לצידו של יורם ארבל. בהמשך שימש פרשן כדורסל במדורי הספורט היומיים במעריב ובידיעות אחרונות, תפקיד שמילא עד פברואר 2021[14]. בנוסף משמש מליניאק כפרשן וחבר פאנל בתוכניות שונות בערוץ הספורט.
מליניאק הגיש עד תחילת 2009 פעם בשבוע את התוכנית "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל. כמו כן הגיש במשך 20 שנה פינת ספורט בתוכנית התרבות "בילוי נעים" עם מולי שפירא, ו"ציפורי לילה מאמנות", תוכנית שעסקה באימון (קואצ'ינג) על היבטיו השונים.
מליניאק הוא אחד הקואוצ'רים הוותיקים והמובילים בישראל (מאז 1993). המציא גישת אימון שמבוססת על ניהול ארגוני באמצעות אבחנות מתחום אימון ספורט, בשיטה שעובדת בהצלחה בחברות וארגונים. הרעיון המרכזי הוא שכל סיטואציה בחיים היא משחק, יש לה כללים, שחקנים, "מגרש" ו"יציע" - בני אדם הם צופים ופרשנים, או שחקנים פעילים[15].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בילדותו לקה בשיתוק ילדים (פוליו) והיה משותק בחצי מגופו עד שהחלים.
בסוף חודש יוני 2023 אובחן מליניאק כחולה בסרטן הדם[16]. לאחר שהתבשר כי הוא זקוק להשתלת מח עצם, נמצא בנו הצעיר, בן ה-19, כתורם המתאים ביותר והוא עבר את תהליך ההשתלה בנובמבר.
מליניאק ידוע באהדתו הרבה לקבוצת הכדורגל הפועל רמת-גן. הוא מתגורר ברמת אפעל.
מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עולם אחר, תל אביב : כנרת, 1990.
- (עם טובי פולק) המשחק האמיתי, תל אביב : כנרת, 1991.
- ניקוי במקור, גבעתיים : אורנית, 1993.
- לנצח זה מקצוע, עורך: יואב קרן, הוצאת טפר, 2018.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אריה מליניאק- אבי מורגנשטרן, שאגת אריה, מעריב, 16 בפברואר 1987
- משה גורלי, מליניאק מרגיש כמו אריק איינשטיין, מעריב, 10 באפריל 1987
אריה מליניאק (1949-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הפועל ת"א תובעת להחזיר את מליניאק, דבר, 9 באוגוסט 1971
- ^ נבחרת הנוער בכדורסל ממריאה הבוקר לבלגיה, על המשמר, 2 בינואר 1968
- ^ כדורסלני העתודה ישחקו בחודש אוגוסט באתונה, דבר, 18 ביולי 1967
- ^ ר"ג תיפרד הערב מגביע קוראץ', דבר, 22 בפברואר 1977
- ^ מרדכי רוזנבלאום, חיים חזן מועמד לאמן ברמת־גן, מעריב, 4 בדצמבר 1977
- ^ אדם ברוך, שכל אחד יתן תחת, כותרת ראשית, 21 בספטמבר 1983
- ^ נבחרת הנוער בכדורסל יוצאת היום לאיטליה, דבר, 24 באפריל 1980
- ^ משה כהן-, אריה מליניאק - מאמן הנבחרת הלאומית בכדורסל, דבר, 17 בנובמבר 1983
- ^ צ'ארלס בארטון: ניצח את מליניאק וגרשון ב-1984, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2001
- ^ יצחק ברתנא, מליניאק ממשיך בגליל, חדשות, 17 באפריל 1986
- ^ אבי סגל, ושוב איתכם נדב, חדשות, 16 בינואר 1989
- ^
אריה ליבנת, המועדון הזה אמור היה להיות הרנסנס של אריה מליניאק. בפועל, הוא היה שירת הברבור שלו, באתר הארץ, 27 בפברואר 2021
- ^ עופר שלח, בישראל פרשן זה אחד שמבלבל אח המוח, מעריב, 16 בנובמבר 1989
- ^ אריה מליניאק, הריקוד האחרון / מליניאק בטור פרידה, באתר ynet, 28 בפברואר 2021
- ^ דנה גלבר, "אימון הוא המפתח לפריצת דרך", באתר גלובס, 22 בינואר 2004
טלי ציפורי, קשר הספורט בין בארי שקד לאריה מליניאק, באתר גלובס, 25 במאי 2006 - ^ המחלה של אריה מליניאק: "סרטן דם אלים שמתפתח במהירות", באתר ynet, 3 ביולי 2023
| מאמני נבחרת ישראל בכדורסל | |
|---|---|
|
- כדורסלנים ישראלים
- כדורסלני הפועל תל אביב
- כדורסלני הפועל רמת גן
- מאמני כדורסל ישראלים
- פרשני כדורסל ישראלים
- שדרני רדיו ישראלים
- מגישי ציפורי לילה
- רמת גן: כדורסלנים
- סגל מעריב
- סגל ידיעות אחרונות
- סגל ערוץ הספורט
- מאמני הפועל גליל עליון
- מאמני הפועל חולון
- מאמני הפועל רמת גן בכדורסל
- מאמנים אישיים ישראלים
- נפגעי פוליו ישראלים
- בוגרי תיכון חדש
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- מאמני הפועל עפולה בכדורסל
- ישראלים שנולדו ב-1949