ארמין מילר-שטאל
.jpg) | |
| לידה |
17 בדצמבר 1930 (בן 93) סובטסק, פרוסיה המזרחית, הרייך הגרמני  |
|---|---|
| מדינה |
גרמניה, גרמניה המזרחית, שווייץ |
| תקופת הפעילות |
1956–2015 (כ־59 שנים) |
| מקום לימודים |
קונסרבטוריון שטרן |
| בן או בת זוג |
מוניקה גבריאל |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ארמין מילר-שטאל (בגרמנית: Armin Mueller-Stahl; נולד ב-13 בדצמבר 1930) הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה גרמני מועמד פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 1996 על תפקידו בסרט "ניצוצות".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מילר-שטאל נולד בעיירה טילזיט (כיום סובטסק) שבפרוסיה המזרחית לאדיטה, פרופסורית באוניברסיטת לייפציג ולאלפרד מולר, כספר בנקאי.
אביו החליט לשנות שם משפחתו, והוסיף לו את השם שטאל. החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה מילר-שטאל ומשפחתו עברו לגור בברלין כאשר אביו לחם במסגרת הוורמאכט כנגד הצבא הסובייטי בחזית המזרחית במהלך מלחמת העולם השנייה.
כנער התעניין מילר-שטאל בתחום הקולנוע, ונרשם לבית ספר למשחק מקומי בברלין המזרחית. מילר-שטאל התפרסם ברחבי מזרח גרמניה בזכות תפקידיו בסרטים מקומיים, בהם הסרט הגרמני "יעקב השקרן", המבוסס על ספרו של יורק בקר "יעקב השקרן". מילר-שטאל לוהק גם לגרסה ההוליוודית לסרט שיצאה ב-1999.
ב-1980 עזב מילר-שטאל את גרמניה המזרחית ועבר לגור במערב גרמניה בשל סימונו על ידי הממשלה לאחר עימות עם הזמר-יוצר הגרמני-יהודי וולף בירמן. במערב גרמניה עבד מילר-שטאל לצד במאים נחשבים בקולנוע הגרמני והפולני כגון ריינר ורנר פאסבינדר ואנדז'יי ויידה. הופעותיו הבולטות בקולנוע האירופי היו בדרמות המלחמה, המערב גרמנית "קציר עצבני" וההונגרית "קולונל רדל".
הופעתו הראשונה של מילר-שטאל בבמה ההוליוודית הייתה בשנת 1989 במותחן "תיבת הנגינה", בסרט הופיע מילר-שטאל בתור מייק לזלו, אב למשפחה אמריקאית ממוצא הונגרי, איש משפחה מסור שילדיו ושאר בני משפחתו קשורים אליו מאוד. על פניו, נראה שמייק הוא אדם נורמטיבי לחלוטין, חיובי, אהוד ופעיל בקהילה האמריקאית, אך כל זה משתנה כאשר נגדו מתבצעת תביעה של השלטונות האמריקנים לשלילת אזרחותו באשמת זיוף טופס בקשת ההגירה לארצות הברית שנים קודם לכן. במשפט מייצגת אותו בתו עורכת הדין אן תלבוט (ג'סיקה לאנג).
לאחר מכן שיחק מילר-שטאל בדרמה האוטוביוגרפית של בארי לוינסון "אבלון", בסרטו של סטיבן סודרברג "קפקא" המבוסס על חייו של הסופר היהודי פרנץ קפקא ובדרמה הקומית של ג'ים ג'ארמוש "מונית לילה" שם גילם את נהג המונית המזרח גרמני הלמונט גרוקנברגר בעלילה המתרחשת בניו יורק.
בשנת 1992 זכה מילר-שטאל ב"פרס דב הזהב" שבמסגרת "פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין" על תפקידו בסרט "הוטץ". בשנת 1996 שיחק מילר-שטאל בדרמת המוזיקה הביוגרפית "ניצוצות", שם גילם את דמותו של פיטר, אביו ניצול השואה של הפסנתרן המוכשר דייוויד הלפגוט (ג'פרי ראש). במהלך הסרט פיטר ממלא את בנו בפחד אודות זכרונותיו מהשואה ולבסוף מביא אותו להתמוטטות עצבים. על תפקידו המרשים בסרט היה מילר-שטאל מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר אולם לא זכה. ב-1998 הופיע מילר-שטאל במותחן האימה הבדיוני "תיקים באפלה" המבוסס על הסדרה המפורסמת "תיקים באפלה".
ב-2001 זכה מילר-שטאל לשבחים על גילום דמותו של הסופר הגרמני תומאס מאן בהפקה גרמנית מקומית. דמות נוספת שגילם מילר-שטאל הייתה ראש ממשלת ישראל הבדיוני אפרים "אלי" זהבי, בתפקיד אורח של ארבעה פרקים בסדרת הדרמה "הבית הלבן". ב-2007 לאחר דעיכה בקריירה קיבל מילר-שטאל תפקיד משני בדרמת הפשע של דייוויד קרוננברג "סימנים של כבוד", שם הופיע בדמותו של סימיון, אביו של קיריל (ונסן קאסל) ומנהל ארגון הפשע הרוסי בלונדון. על תפקידו בסרט זכה בפרס הג'יני.
ב-2009 השתתף מילר-שטאל במותחן המסתורין של רון הווארד "מלאכים ושדים" המבוסס על רב המכר של דן בראון, שם גילם את דמותו של החשמן סטראוס. בנוסף הופיע מילר-שטאל גם בדרמה "הבנק" בדמותו של וילהאם ווקסלר, סוכן שטאזי לשעבר.
בשנת 2015 שיחק בסרטו של טרנס מאליק "אביר הגביעים", דרמה בכיכובם של כריסטיאן בייל ונטלי פורטמן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארמין מילר-שטאל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ארמין מילר-שטאל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ארמין מילר-שטאל, באתר AllMovie (באנגלית)
ארמין מילר-שטאל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ארמין מילר-שטאל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ארמין מילר-שטאל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ארמין מילר-שטאל, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
