ארתור אוונס
 | |
| לידה |
8 ביולי 1851 נאש מילס, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
11 ביולי 1941 (בגיל 90) בית יולברי, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Arthur John Evans |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | אנגליה |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| גילוי ארמון קנוסוס והתרבות התרבות המינואית בכרתים | |
  | |
סר ארתור ג'ון אוונס (Arthur John Evans; 8 ביולי 1851 – 11 ביולי 1941) היה ארכאולוג בריטי הידוע בעיקר בזכות גילוי הארמון בקנוסוס שעל האי כרתים, משכנה של התרבות המינואית לה נתן את שמה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוונס נולד בנאש מילס שבהרטפורדשייר, אנגליה, בנם הבכור של הרייט-אן לבית דיקינסון וג'והן אוונס, בני דודים ממשפחות משכילות. את השכלתו רכש בבית הספר הארו, במכללת ברייזנוז של אוניברסיטת אוקספורד (אנ') ובאוניברסיטת גטינגן. בין השנים 1884 ו-1908 כיהן כאוצר מוזיאון אשמוליאן באוקספורד. ב-1909 היה לפרופסור לארכאולוגיה פרה-היסטורית באוניברסיטת אוקספורד.
גילוי התרבות המינואית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיומו של האתר בקנוסוס (בסמוך להרקליון), היה ידוע עוד קודם לחפירות של אוונס. מילוס קלוקיירינוס חפר בו החל משנת 1878, אולם לא חשף את כולו, בגלל קשיים שהערימו השלטונות הטורקים. אוונס, שהגיע לאי לראשונה ב-1894, בעקבות עניינו בכתב על חותמים ומטבעות עתיקים, רכש את שטח האתר ב-1900, לאחר שזכה האי לעצמאות מדינית. שלוש שנים קודם לכן, העלה את ההשערה לפיה מקורותיה של התרבות המיקנית הוא בכרתים.
אוונס חפר בקנוסוס במשך כשלושה עשורים, אולם כבר לאחר שנים בודדות נחשף הארמון העתיק בכל גודלו והדרו. ברור היה מהפאר והעושר שמצא, כי היה הארמון מרכז פוליטי ותרבותי של חברה מפותחת. המבנה הסבוך של חדרי הארמון הזכיר לאוונס את הלבירינת המיתולוגי של המלך מינוס, ועל כן קרא את שמה של התרבות שגילה מינואית.
בין הממצאים הרבים בארמון, התגלו 3,000 חרסים כתובים בכתב עתיק. אוונס סיווג ותיעד אותם, מחולקים לפי שלושה כתבים מובחנים: ליניארי א', ליניארי ב' וכתב שלישי, הירוגליפי (כלומר ציורי). מאמציו של אוונס לפענח את הכתבים שחשף לא עלו יפה. מי שפענחו לבסוף, בראשית שנות החמישים, את ליניארי ב', והראו כי הוא צורה מוקדמת של כתב יווני, היו צמד המלומדים האנגלים מייקל ונטריס וג'ון צ'דוויק (אנ'). הדעה המקובלת במחקר היא שהתרבות המינואית הקדומה כתבה ליניארי א' (שטרם פוענח במלואו), ואילו ליניארי ב' הובא לקנוסוס עם הכיבוש המיקני.
בשנים 1921–1935, במקביל להמשך החפירות, פרסם ארבעה כרכים של ממצאי החפירה בארמון. בחיבור נפרד בן שני כרכים, תיאר את הכתב המינואי.
ב-1911 הוענק לאוונס תואר "אביר" מסדר האימפריה הבריטית על שירותיו לארכאולוגיה.
ב-1936 זכה במדליית קופלי על עבודתו בכרתים ובמיוחד על תרומתו לחקר התרבות המינואית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארתור אוונס, ביוגרפיה קצרה באתר אוניברסיטת מינסוטה
- ארתור אוונס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ארתור אוונס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)