ארתור בנג'מין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור בנג'מין
Arthur Benjamin
לידה 18 בספטמבר 1893
סידני, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באפריל 1960 (בגיל 66)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקולג' המלכותי למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית ולטר וילסון קובלט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארתור לסלי בנג'מיןאנגלית: Arthur Leslie Benjamin;‏ 18 בספטמבר 1893, סידני10 באפריל 1960, לונדון) היה מלחין, פסנתרן ומנצח יהודי-אוסטרלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1911 זכה בנג'מין במלגה מבית הספר התיכון העיוני בבריסביין לקולג' המלכותי למוזיקה באנגליה. אחרי שירות בחיל התותחנים ובחיל האוויר במלחמת העולם הראשונה. בין השנים 1914 ל-1916 היה מנצח התזמורת הסימפונית של ונקובר, קנדה ובשנת 1919 התמנה לפרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון של סידני. הוא חזר לאנגליה בשנת 1921 והתמנה לפרופסור לפסנתר בקולג' המלכותי למוזיקה. בין תלמידיו בקולג' היה בנג'מין בריטן ואלאן הודינוט היה בין המלחינים המצליחים שלימד באופן פרטי. כפסנתרן ניגן לראשונה בבריטניה את הרפסודיה בכחול של ג'ורג' גרשווין, שהשפעתה ניכרה ב"קונצ'רטינו לפסנתר" שלו משנת 1926.

בנג'מין מת בשנת 1960 ממחלת הסרטן. הוא נודע באדיבותו ובנדיבות שגילה לזולתו.

בנג'מין כתב אופרות רבות, ביניהן "ייקחנה השד", "פרימה דונה" ו"מניאנה" ו"בין שתי ערים", על פי ספרו של צ'ארלס דיקנס, שזיכתה אותו בפרס פסטיבל בריטניה לשנת 1951. עוד חיבר יצירות לתזמורת, שירים ומוזיקה לסרטים. הוא חיבר קונצ'רטו למפוחית פה בשביל לארי אדלר והכניס לאופנה את מוזיקת הקליפסו ביצירתו המפורסמת ביותר, "רומבה ג'מאיקה", שחיבר בשנת 1938, שעליה העניקה לו ממשלת ג'מאיקה חבית רום לשנה כתודה על פרסום שם ארצה ברבים. הוא כתב גם את הקנטטה "ענני סערה" לסרטו של אלפרד היצ'קוק, "האיש שידע יותר מדי" (1934, גרסה מחודשת 1956). בין היצירות שכתב: ג'יג הנהר האדום (1945), מחול קאריבי (1946), דיברטימנטו על נושאים של גלוק ו"סימפוניית מלחמה" קודרת, שחיבר בקנדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]