אשר ביילין
 | |
| אשר ביילין | |
| לידה |
1 באפריל 1881 קייב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
12 בספטמבר 1948 (בגיל 67) תל-אביב, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
  | |
אשר ביילין (1 באפריל 1881, קייב – 12 בספטמבר 1948, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ומחזאי שכתב בעברית וביידיש. ידוע בעיקר כמי שכתב על תקופת חייו של יוסף חיים ברנר בלונדון, "אחד מפרקי הזיכרונות היפים בספרות העברית והפורטרט המרשים ביותר של ברנר שקיים בה".[1]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביילין נולד בשנת 1881 בעיר קייב שבתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) לעדה ונחום, שהיה משכיל, מורה וסופר עברי שסיפוריו התפרסמו בעיתונים. את חינוכו העברי קיבל בבית מאת אביו, לאחר מכן המשיך ללימודים בגימנסיה ואחריהם למד פילוסופיה באוניברסיטת ברן ובפרייבורג.
בין השנים 1901–1905 היה מזכירו של שלום עליכם. בשנת 1906 הגיע ללונדון, התיישב ברובע וייטצ'אפל והחל לקלוט משכילים יהודים שהגיעו לעיר, לרוב בדרכם להגר לארצות הברית; כך הכיר, בין היתר, את יוסף חיים ברנר ואת אורי ניסן גנסין. ביילין חבר לברנר בכתיבה ועריכה של המאספים המעורר ו"רשפים" וכן כתב וערך עיתונים ביידיש, כתב עבור ה"ג'ואיש כרוניקל" (Jewish Chronicle) ושלח מאמרים לעיתונות היהודית ברוסיה, גליציה, ארצות הברית, אנגליה ועוד.
במלחמת העולם הראשונה הטיף להתנדבות יהודי וייטצ'אפל לגדודים העבריים וסייע לזאב ז'בוטינסקי ואחרים בהוצאת העיתון היידי היומי "אונזער טריבונע". לאחר המלחמה הוזמן על ידי ז'בוטינסקי לעבוד בלשכת הפרסום והתעמולה של קרן היסוד בלונדון, הוא המשיך בתפקיד זה עד עלייתו לארץ ישראל ב-1933. במקביל לעבודתו בקרן כתב מאמרים פובליציסטיים, וגם מחזות ומערכונים שהועלו על הבמות.
לאחר עלייתו לארץ ישראל שימש ככתב העיתון היידי הלונדוני היומי "צייט". כן כתב מערכונים סאטיריים ב"דבר" ופרסם מזכרונותיו על שלום עליכם, ברנר וגנסין. כן חיבר את המחזה "בנים לגבולם", שהוצג ב"הבימה".
נפטר בתל אביב ב-1948, בן 67. ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[2]
ביילין היה נשוי לצפורה בת יעקב גחטמן ואב לבן ושתי בנות. בתם, הילדא, נישאה לאגרונום חנניה האזרחי-בריסקר, אחיו של הסופר יהודה האזרחי.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלי מה, לונדון: ארץ ישראל, תרע"ח. (ספר קצר)
- אין דער פרעמד, לונדון: דפוס עקספרעס, תרע"ט. (סיפור) (ביידיש)
- די אידישע פרוי און ארץ ישראל, לונדון: קרן היסוד, 1922. (חוברת) (ביידיש)
- י"ח ברנר (בתקופת "המעורר"), מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר (ספרית פועלים: דורון), 1943.
- שלום עליכם, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר (ספרית פועלים: דורון), 1945. (מהד' ב: 1959)
- בנים לגבולם: קומדיה בשלש מערכות, ירושלים: אחיאסף, 1947.
- כתבים נבחרים, תל אביב: אגודת הסופרים העברית ליד דביר, תשט"ז 1955.
- ברנר בלונדון: סיפור זיכרון (עורך הספר: מנחם פרי), הספרייה הקטנה, בני ברק: ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, תשס"ו 2006.
- O. Beilin, Baptism: and other stories, London: E. Goldston, 1931. (סיפורים קצרים)
בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איים: קובצים לענייני החיים, ספרות ומדע / ערוך על ידי א. ביילין, ש. גולדנברג וש. פינסקי, קובץ א, לונדון: הספר, תרפ"ח 1927. (לא הופיע יותר.)
תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דער לעצטער טאג פון א פעראורטיילטען / איבערזעצט פון א' ביילין; מיט א פאררעדע פון ש"מ מלמד, לונדון: פראגרעס, 1910. (ויקטור הוגו, Le Dernier Jour d'un condamné) (ביידיש)
- מרים א' המילטון, אברהם לינקולן: חייו ופעולותיו (תרגם מאנגלית א’ ביילין), ברלין: עת לבנות, תרפ"ג.
- וינסטון ס' צ'רצ'יל, גדולי הדור: בצירוף חמש תמונות (תרגם מאנגלית יעקב קופליביץ; שתי מסות... תורגמו בידי אשר ביילין), תל אביב: מסדה בסיוע מוסד ביאליק (ספרית רמון), תש"א 1941.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'בילין, אשר', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 77. (הספר בקטלוג ULI)
- אשר ביילין – ׳לבו החולה דפק עם דופק המילים׳: קטעי זיכרונות למלאת שלושים ושתים שנים למותו של אורי־ניסן גנסין (ההדיר מכתב־יד והוסיף אחרית־דבר: יוסי שוויג), בתוך 'דחק', כרך יב', 2020.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "אשר ביילין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1794
- רשימת הפרסומים של אשר ביילין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על אשר ביילין בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי אשר ביילין בפרויקט בן-יהודה
- הצצה לארכיון של אשר ביילין, באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
- גרשון שופמן, אשר ביילין (הספד), דבר, 17 בספטמבר 1948
- י.מ. ניימן, שנותיו האחרונות של אשר ביילין: קווים לדמותו, דבר, 17 בספטמבר 1948
- עמנואל בן-גוריון, אשר ביילין, דבר, 17 בספטמבר 1948
- י.מ. ניימן, בנים לגבולם, דבר, 22 בדצמבר 1944
- גנזים, אגודת הסופרים, איזה ילד מתגעגע ל"דוד" יוסף חיים ברנר?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 08.05.2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מבוא לספר ברנר בלונדון, מהדורת ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006.
- ^ אשר ביילין באתר GRAVEZ