באס ואן פראסן
 | |
| לידה |
5 באפריל 1941 (בן 83) חוס, הולנד  |
|---|---|
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פיטסבורג, אוניברסיטת אלברטה |
| מנחה לדוקטורט |
אדולף גרונבאום |
| מוסדות |
|
| מונחה לדוקטורט |
Edward J. Hall, L.A. Paul, Alan Hájek, Edward Paul Thomson, Bradley Monton, Rebecca Alana Lilly, Antony Eagle, Jenann Ismael |
| עיסוק |
פילוסוף, מרצה באוניברסיטה |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה |
| פרסים והוקרה |
פרס לקטוש (1986) Carus Lectures (2007) Lauener Prize (2018) פרס המפל (2012) מלגת גוגנהיים |
  | |
באס ואן פראסן (בהולנדית: Bas van Fraassen; 5 באפריל 1941) הוא פילוסוף אמריקאי-הולנדי של המדע. מחשובי הפילוסופים של המדע החיים כיום.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואן פראסן נולד בחוס, הולנד, ובגיל 15 היגר עם משפחתו לאדמונטון באלברטה, קנדה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרו התמונה המדעית (1980) ובספריו העוקבים פיתח גרסה מקורית של אמפיריציזם, הקרויה אמפיריציזם קונסטרוקטיבי. האמפיריציזם הקונסטרוקטיבי נחשב לתפישה המובילה של אמפיריציזם בימינו, ולמעשה ליחידה שעדיין בת-קיימא. בנוסף, האמפיריציזם הקונסטרוקטיבי נחשב לתפישה המובילה המתנגדת לריאליזם מדעי.
על פי האמפיריציזם הקונסטרוקטיבי, קיים עולם בנפרד מהתודעה האנושית, ויש להבין הגדים מדעיים המתייחסים לישים בלתי ניתנים לצפייה בעין אנושית, כגון "אלקטרונים", כפשוטם (לא כקיצורים של הגדים על ישים הניתנים לצפייה, כפי שסברו, למשל, האמפיריציסטים הלוגיים). אף על פי כן, המדע אינו נותן לנו ראיות מספיקות להאמין בקיומם של ישים בלתי ניתנים לצפייה, ומטרת המדע אינה אמת, אלא נאותות אמפירית, שהיא התאמה בין התאוריה לבין התופעות הניתנות לצפייה.
תרם גם לפילוסופיה של תורת הקוונטים ולאפיסטמולוגיה.
