בוגאטי
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברת בת |
| מייסדים | אטורה בוגאטי |
| תקופת הפעילות |
1909 1998 (כבוגאטי מכוניות) – הווה (כ־115 שנים) |
| חברת אם | קבוצת בוגאטי-רימאק |
| מיקום המטה |
 מולצהיים, צרפת |
| שליטה בחברה | בוגאטי-רימאק |
| ענפי תעשייה | תעשיית הרכב |
| מוצרים עיקריים | מכוניות ספורט יוקרתיות ובפרט מכוניות-על |
| הכנסות |
319,500,000 אירו (נכון ל־2021)  |
| רווח |
8,400,000 אירו (נכון ל־2021) |
| מנכ"ל | סטפן וינקלמן (אנ') |
| עובדים | 297 (2016) |
|
www | |
  | |
בוגאטי (באיטלקית: Bugatti) היא יצרנית רכבי יוקרה צרפתית. החברה התפרסמה בכך שייצרה כמה ממכוניות הספורט המהירות ביותר בעולם. בדומה לחברות אחרות, חברת בוגאטי לא שרדה את תקופת מלחמת העולם השנייה ונסגרה, אך בהמשך נעשו מספר ניסיונות לחדש ייצור תחת שם זה. כיום נמצאת חברת בוגאטי בבעלות קבוצת בוגאטי-רימאק.
בספטמבר 2019 הודיעה בוגאטי כי היא מפסיקה להתחרות ביצרני רכב אחרים במטרה להגיע ל"מכונית המהירה ביותר בעולם"[1], בגלל שמטרתה הייתה להציג מכונית שתעבור את ה-300 מייל, וכאשר הציגה את בוגאטי שירון סופר-ספורט 300+ אשר עברה זאת, הודיעה שתתמקד במטרות אחרות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
תחת ניהולו של אטורה בוגאטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייסד החברה אטורה בוגאטי נולד באיטליה, והחברה הנושאת את שמו הוקמה במולצהיים, עיר בחבל אלזס, צרפת. החברה התפרסמה בזכות ההנדסה המתקדמת במכוניות הכביש הנבחרות שלו ובזכות הצלחתו במרוצי גרנד פרי למכוניות המוקדמות וזכייה בגרנד פרי מונקו הראשון. הצלחת החברה הגיע לשיאה עם הנהג ג'אן פייר ווימיל אשר ניצח במרוץ 24 השעות של לה מאן פעמיים (בשנת 1937 עם רוברט בנוייסט ובשנת 1939 עם פייר וירון).
מטוס מהיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערב מלחמת העולם תכנן אטורה בוגאטי יחד עם המהנדס לואי דה מונג מטוס כנף קבועה דו מנועי בשם "בוגאטי 100"(אנ') שכונה גם "בוגאטי רייסר" בשאיפה לשבור את שיא העולם במהירות טיסה שהוחזק על ידי מסרשמיט הגרמנית. המטוס מעולם לא טס באופן רשמי, אם כי יש הוכחות לכך שהוטס באופן ניסיוני לפחות פעם אחת. תוכננה עבור המטוס גם גרסה צבאית שבנייתה לא הושלמה.
סופה של החברה ההיסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אטורה בוגאטי תכנן גם קרון רכבת ממונע מצליח, ה-"אאוטורייל". בנו ג'אן בוגאטי, נהרג ב-11 באוגוסט 1939 בגיל 30, במהלך תיקון בוגאטי 57 ליד המפעל במולצהיים. לאחר מכן מצבה של החברה החל להתדרדר. במלחמת העולם השנייה נהרס המפעל במולצהיים, ובמהלך המלחמה, בוגאטי תכנן מפעל חדש בלבלוייס שבפריז ותכנן סדרה חדשה של מכוניות. אטורה בוגאטי מת ב-21 באוגוסט 1947.
החברה ניסתה לחזור לפעולה באמצע שנות ה-50 על ידי רולנד בוגאטי עם מכונית המרוץ בוגאטי 251 ובהמשך בוגאטי 252. המכונית תוכננה בעזרתו של ג'יאואצ'ינו קולומבו, המתכנן של אלפא רומיאו, פרארי, ומזראטי, אך המכונית כשלה בהשגת הציפיות והמפעל הושבת. בשנות ה-60, וירג'יל אקסנר, תכנן בוגאטי כחלק מפרויקט חברת סטוצס. גרסת תצוגה של המכונית עוצבה על ידי גיה, תוך שימוש במרכב בוגאטי 101 בשנת 1965.
בוגאטי המשיכה לייצר חלקי מטוסים ונמכרה להיספנו-סואיזה בשנת 1963. חברת סנקמה רכשה את החברה בשנת 1968, אשר נרכשה מאוחר יותר על ידי חברת מסייר. שתי החברות אוחדו לשם מסייר-בוגאטי בשנת 1977.
מידע על המכונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
| |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1998–הווה (כ־26 שנים) |
| חברת אם |
בוגאטי-רימאק |
| מיקום המטה |
מולצהיים |
| ענפי תעשייה |
automobile vehicle manufacturing |
| מוצרים עיקריים | Automobiles |
| הכנסות |
319,500,000 אירו (נכון ל־2021) |
| רווח |
8,400,000 אירו (נכון ל־2021) |
| עובדים |
297 (נכון ל־2016) |
|
www | |
| | |
מכוניות אטורה בוגאטי היא יצרנית גרמנית אז צרפתית של מכוניות בעלות ביצועים גבוהים . החברה נוסדה בשנת 1909 בעיר גרמנית דאז מולסהיים, אלזס, על ידי המעצב התעשייתי יליד איטליה אטורה בוגאטי . מכוניות אלה היו ידועות ביופי העיצוב שלהן ובניצחונותיהן הרבים במירוץ. מכוניות בוגאטי המפורסמות כוללות את מכוניות הגרנד פרי מסוג 35, את "רויאל" מסוג 41, את "אטלנטיק" מסוג 57 ומכונית ספורט מסוג 55 .
מותו של אטורה בוגאטי ב-1947 התגלה במכה קשה למותג, ומותו של בנו ז'אן ב-1939 גרם לכך מפני שלא היה יורש שיוביל את המפעל. לא יצרו יותר מ-8,000 מכוניות. החברה נאבקה כלכלית, והיא הוציאה את דגם אחרון שלה בשנות ה-50 לפני שבסופו של דבר נרכשה עבור עסקי חלקי המטוסים שלה ב-1963.
בשנת 1987, יזם איטלקי קנה את שם המותג והחיה אותו בשם Bugatti Automobili SpA .
בוגאטי כלי רכב בע"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]
יזם איטלקי בשם רומנו ארטיולי רכש את השם היוקרתי בוגאטי בשנת 1987 והקים את חברת "בוגאטי כלי רכב בע"מ". החברה החדשה הקימה מפעל אשר תוכנן על ידי גיאמפאולו בנדיני בקמפוליאנו, איטליה, עיר ליד מודנה, ביתם של יצרני מכוניות על אחרות כמו דה טומסו, פרארי, למבורגיני, פגאני ומזראטי.
ב-1989, התוכניות להחייאת בוגאטי הוצגו על ידי פאולו סטנזאני ומרצ'לו גנדיני, המתכננים המפורסמים של למבורגיני מיורה ולמבורגיני קונטאש. המכונית הראשונה שנבנתה ונקראה בוגאטי EB110 GT, ופורסמה כמתקדמת ביותר טכנית שמעולם יוצרה.
בין השנים 1992 ל-1994, מתכנן מכוניות המרוצים המפורסם מאורו פורגיירי, מונה למנהל הטכני.
ב-27 באוגוסט 1993, באמצעות חברת ההחזקות שלו, ACBN החזקות של לוקסמבורג, רומנו ארטיולי רכש את לוטוס מחברת ג'נרל מוטורס. הרכישה הפגישה את שני השמות ההיסטוריים המובילים במרוצי המכוניות ונעשו תכנונים להנפקת החברות בבורסות הבינלאומיות.
בוגאטי הציגה גם בשנת 1993 את האב טיפוס למכונית סדאן שנקראה EB 112.
בזמן שבוגאטי EB 110 יצא לשוק, הכלכלות הצפון אמריקאיות והאירופאיות היו במיתון והתפעול נדחה לספטמבר 1995. דגם מיוחד לשוק האמריקאי נקרא בוגאטי אמריקה היה בשלב ההכנה כאשר החברה נסגרה.
בשנת 1995, היצרן הגרמני יוכן דאאור רכש את הרישיון לייצור EB110 וחלקיה וייצר 12 מכוניות דאואר EB110 SS.
בעל בוגאטי EB110 המפורסם ביותר היה נהג המרוצים מיכאל שומאכר, בעל 7 אליפויות עולם פורמולה 1. למרות הנהיגה במרוצים במכוניות פרארי, הוא עדיין המשיך לנהוג בבוגאטי EB110 שרכש כאשר נהג בקבוצת בנטון.
בוגאטי מכוניות SAS[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת פולקסווגן רכשה את הזכויות לייצור מכוניות בשם בוגאטי בשנת 1998. החברה מינתה את חברת איטלדיזיין לייצר את מכוניות התצוגה בוגאטי EB118, אשר התאפיינה במנוע בעל 555 כוחות סוס וצורת W עם 18 צילינדרים בתערוכת הרכב של פריז.
בשנת 1999 הוצגה בוגאטי EB 218 בתערוכת הרכב הבינלאומית של ז'נבה; מאוחר יותר באותה שנה הוצגה בוגאטי 18/3 סיריון בפרנקפורט. בתערוכת הרכב בטוקיו הופיעה שוב הבוגאטי EB 218 בשם בוגאטי ויירון והוכרזה כמכונית לייצור.
בשנת 2000 החלה לפעול תחת פולקסווגן חברת "בוגאטי מכוניות SAS" וייצרה את הבוגאטי ויירון, מכונית בעלת 16 צילינדרים עם 1,001 כוחות סוס. ביולי 2005 הודיעה החברה ששמה הרשמי של המכונית יהיה בוגאטי ויירון 16.4. נאמר כי המכונית נבנתה במפעל חדש לחלוטין של בוגאטי במולצהיים, צרפת, וההזמנות הראשונות סופקו בתחילת 2006. המהירות המקסימלית שפורסמה ואושרה במספר בדיקות היא 407.5 קמ"ש (0.3 מאך). הוויירון החזיקה בתואר המכונית הסדרתית המהירה ביותר, עד להצגת המכונית האמריקאית SSC - Shelby Supar Cars Ultimate Aero. ב-2009 הוצגה גרסה משופרת של הוויירון המכונה בוגאטי ויירון סופר-ספורט, שהייתה בעלת 1,200 כוח סוס ומהירות מרבית של 431 קילומטר לשעה שהשיבו לה את תואר המכונית המהירה ביותר, עד ל-2015.
במרץ 2016 הציגה בוגאטי את מכונית הבוגאטי שירון, מחליפת הוויירון.
באוקטובר 2020 הציגה בוגאטי את מכונית הבוגאטי בולייד, שלה מנוע עם 1,825 כ"ס (1,361 קילוואט) ומהירות מרבית של 500 קמ"ש (310 מייל לשעה). הבוליד היא מחזיקת התואר "המכונית המהירה ביותר בעולם" לשנת 2021.
בוגאטי-רימאק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 2021 יצרו פורשה בוגאטי ורימאק מיזם הנקרא בוגאטי-רימאק[2], מיזם זה מעניק לרימאק את חברת בוגאטי ושניהם (רימאק ובוגאטי) יהיו תחת חברה אחת כאשר רימאק מחזיקה כ-55% ממניות בוגאטי-רימאק ופורשה מחזיקה ב-45% ממניות בוגאטי-רימאק[3], מנכ"ל בוגאטי-רימאק כרגע הוא מאטה רימאץ.
באוגוסט 2021 הודיעה מאטה רימאץ כי בשנת 2024 תציג בוגאטי מכונית חדשה עם פיתוח של בוגאטי ורימאק יחד[4], הוא לא ציין האם המכונית תהיה חשמלית.
עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנועי מכוניות בוגאטי יוצרו בעבודת יד, נקבים להפחתת משקל נוקבו בכל מקום שניתן, וחיווט בטיחות המושחל כמעט בכל חיבור בתבניות השחלה מורכבות. התייחסות בוגאטי למכוניות מתחרו בנטלי כ-"המשאיות המהירות ביותר בעולם" כשהתכוונו ליציבות. בהקשר לבוגאטי, האויב היה המשקל. יצירות ההשראה של בוגאטי משכו אנשים רבים מתחומי עניין אחרים. כמו ארלן נס אשר יצר אופנוע, הנקרא "סמות-נס", עם עיצוב בוגאטי. השראתו הייתה החלקלקות של יציקת הארד של בוגאטי.
מנועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צורת מנועיו מוגדרת כקוביזם. מנועי בוגאטי רבים היו בעלי גודל צנוע אבל חזקים ביותר. רובם היו בעלי שלושה שסתומים לכל צילינדר, ורובם מוגדשים גם כן. אטורה בדק את מערכת השסתומים של שתי מכוניות מרוצים של אמריקן מילר והשתמש בתכנון גל פיקות עילי זוגי בשם הרשום מילר.
דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגמי מכוניות בוגאטי יוצרו בדרך כלל במספרים מועטים. המפורסמות מביניהם היו הבוגאטי 35, הבוגאטי 41, בוגאטי 57 והבוגאטי 55.
תחת קונצרן פולקסווגן תוכננה ונבנתה הבוגאטי ויירון, המכונית הסדרתית הראשונה שחצתה את ה-400 קמ"ש (250 מייל לשעה).
הייצור כולו הפיק 7,900 מכוניות (כ-2,000 מהן עדיין קיימות), כל דגם בוגאטי תוכנן עם הקידומת T עבור הדגם, אשר מתייחס לשלדה ולחלקי הרכב המרכיבים את המנוע.
דגמים שנוצרו במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוגאטי ויירון
- בוגאטי שירון
- בוגאטי דיבו
- בוגאטי בולייד
- בוגאטי לה וואטור נואר
- בוגאטי צ'נטודיאצ'י
- בוגאטי מיסטרל
תכנונים בשיתוף עמיתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרינטי וסטאצ'י
- 1898 בוגאטי סוג 1
- דיטריך-בוגאטי
- 1902-1904 דיטריך-בוגאטי סוג 3 ו-4
- 1903 דיטריך-בוגאטי סוג 5,6 ו-7
- Deutz Gasmotoren Fabrik
- פיז'ו
- 1913-1916 Type 19 "Bébé"
אבות טיפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1900–1901 בוגאטי סוג 2
- 1903 בוגאטי סוג 5
- 1908 בוגאטי סוג 13 וסוג 10
- 1911 בוגאטי סוג 18
- 1922 בוגאטי סוג 29 ו-30
- 1925 אב-טיפוס בוגאטי סוג 36
- 1929–1930 אב-טיפוס בוגאטי סוג 45 ו-47
- אב-טיפוס סוג 56
- 1939 בוגאטי סוג 64
- 1943/1947 אב-טיפוס סוג 73c
- בוגאטי סוג 101 (1951-1965)
- בוגאטי דיבו - הוצגה ב-24 באוגוסט 2018
מכוניות קונספט[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בוגאטי (באנגלית) (באנגלית)
בוגאטי, ברשת החברתית פייסבוק
בוגאטי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בוגאטי, ברשת החברתית אינסטגרם
בוגאטי, ברשת החברתית LinkedIn
בוגאטי, סרטונים בערוץ היוטיוב
בוגאטי, באתר פינטרסט- בוגאטי כלי רכב (באנגלית)
- המדריך למתחילים לבוגאטי, באתר טופ גיר
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bugatti Formally Announces It's Retiring From Chasing Speed Records, באתר מוטור 1, 03 בספטמבר 2019
- ^ בוגאטי ורימאק מאחדים כוחות באופן רשמי, הופכים לבוגאטי-רימאק, באתר מוטור 1, 05 ביולי 2021
- ^ Rimac takes over Bugatti, hints at electrification of legendary supercar brand, באתר אלקטריק, 05 ביולי 2021
- ^ Bugatti Has All-New Car In Development That Should Debut In 2024, Motor1.com (באנגלית)
| בוגאטי-רימאק | ||
|---|---|---|
| מייסדים | פורשה, רימאק אוטומובילי ובוגאטי |  |
| אישיים | מאטה רימאץ - מנכ"ל החברה | |
| חברות בשליטת בוגאטי-רימאק | בוגאטי • רימאק אוטומובילי | |