בודואן, מלך הבלגים

בודואן, מלך הבלגים
	בודואן, מלך הבלגים
לידה	7 בספטמבר 1930; לאקן, ממלכת בלגיה
פטירה	31 ביולי 1993 (בגיל 62); מוטריל, ממלכת ספרד
שם לידה	Boudewijn Albert Charles Leopold Axel Marie Gustave
מדינה	בלגיה
מקום קבורה	הקריפטה המלכותית
השכלה	לה רוזי
בת זוג	פביולה, מלכת הבלגים
שושלת בית סקסה-קובורג-גותה
תואר	מלך הבלגים
אב	לאופולד השלישי, מלך הבלגים
אם	אסטריד, נסיכת שוודיה
	16 ביולי 1951 – 31 ביולי 1993; (42 שנים)
	→ לאופולד השלישי, מלך הבלגים אלברט השני, מלך הבלגים ←
פרסים והוקרה
	צווארון של מסדר קרלוס השלישי (1978); אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי (11 במאי 1939); הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (30 בנובמבר 1954); הצלב הגדול עם צווארון של מסדר הבז (16 באוקטובר 1979); קולר מסדר איזבלה הקתולית (1960); Grand Cross of the Order of the Liberator General San Martín; הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי; Collar of the Order of Merit; Grand Cross of the Order of the Pioneers of Liberia; צלב גדול של לגיון הכבוד; המסדר העליון של ישו; מסדר הגבורה; Grand Cross of the special class of the Order of Boyacá; מסדר אולף הקדוש; הצלב הגדול של המסדר המלכותי של קמבודיה; הצלב הגדול של מסדר המושיע; Order of the Star of the Romanian People's Republic, 1st class; המסדר המלכותי של השרפים; אביר הצלב הגדול עם צווארון של מסדר אולב הקדוש; אביר הצלב הגדול של השמש של פרו; Grand Cordon of the Order of the Throne; אביר במסדר הבשורה הקדושה; הצלב הגדול של מסדר שארל הקדוש; הצווארון של מסדר העיט האצטקי; הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש; Knight of the Sovereign Military Order of Malta; אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי; אות הצלב המוזהב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית; אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; צווארון מסדר הנסיך אנריקה; הצלב הגדול של מסדר הכוכב האפריקאי; הצלב הגדול של האבנט של שלושת המסדרים; אביר הבירית; מסדר החרצית עם צווארון; Knight Grand Cross with Collar of the Order of the Holy Sepulchre; אביר במסדר גיזת הזהב; אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; מסדר ההצטיינות הבווארי; הצלב הגדול של אות הכתר הבלגי; הצלב הגדול במסדר לאופולד השני; הצלב הגדול של מסדר ישו (פורטוגל); מסדר הדרבן המוזהב; מסדר הראג'אמיטראבהורן; מסדר אבן סעוד; הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי; מפקד עליון במסדר לאופולד; אביר הצלב הגדול במסדר סנט מוריס ולזרוס; צווארון מסדר הנסיך אנריקה; Knight Grand Cordon of the Order of Chula Chom Klao; Grand Cordon of the National Order of the Leopard; מסדר פהלווי; מסדר בית המלוכה של צ'אקרי; מדליה לציון 2500 שנה להקמת האימפריה האיראנית; מסדר הבשורה הקדושה; אביר מסדר הפיל; הצלב הגדול של מסדר אביז; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
חתימה

בודואן אלברט שארל לאופולד אקסל מארי גוסטב מבלגיה (בצרפתית: Baudouin Albert Charles Léopold Axel Marie Gustave, בהולנדית: Boudewijn Albert Karel Leopold Axel Marie Gustaaf, בגרמנית: Balduin Albert Karl Leopold Axel Marie Gustav; ‏7 בספטמבר 1930 - 31 ביולי 1993) היה מלכם החמישי של הבלגים, אשר מלך מ-17 ביולי 1951 ועד למותו.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודואן נולד ב-7 בספטמבר 1930 בלייקן, והיה ילדם השני ובנם הראשון של לאופולד השלישי ושל המלכה אסטריד, אחיהם של המלך אלברט השני (נולד ב-1934) ושל הדוכסית הגדולה ז'וזפין שארלוט מלוקסמבורג (1927–2005).

בודואן התייתם מאימו בגיל 5, לאחר שזו נהרגה בתאונת דרכים. במאי 1940, בעקבות פלישת הגרמנים לבלגיה, הוברח בודואן עם אחיו ואחותו לצרפת ולאחר מכן לספרד. באוגוסט 1940 חזרו הילדים לבלגיה ושהו בבריסל, וסיירניון (Ciergnon) שבולוניה. בשנת 1944, נלקחה משפחת המלוכה לגרמניה ולאחר מכן לאוסטריה עד לשחרורה ב-7 במאי 1945 על ידי צבא ארצות הברית. בעקבות כניעתו של לאופולד השלישי לגרמניה בזמן המלחמה, למרות התנגדות הממשלה, הוא לא שב לארצו, בגלל התנגדות בארצו, בעיקר מצד הוולונים. משפחת המלוכה שהתה בשווייץ עד יולי 1950, בזמן שצ'ארלס, אחיו של ליאופולד, מילא את מקום המלך^[1]. ב-1950 נערכה "התייעצות עממית" (שכן החוקה הבלגית אוסרת – גם כיום – על ביצוע משאל עם) ובה הביע העם את רצונו להחזיר את לאופולד השלישי למלכותו, ברוב קטן. מהומות פרצו בעקבות כך, במיוחד במחוז בריסל ובוולוניה. לאופולד החליט למנות את בנו בודואן כנסיך מלכותי ב-11 באוגוסט, וויתר סופית על הכס לטובתו ב-16 ביולי 1951. בכך הפך בודואן למלך הבלגים החמישי למחרת, כשהוא בן כמעט 21.

שנות המלוכה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-50 היו מאופיינות על ידי יסוד ארגונים אירופאים שונים (כדוגמת CECA – הארגון האירופאי לפחם ומתכות ב-1951 והאיחוד האירופאי לכלכלה ב-1957). ב-1958 נערכה בבריסל התערוכה העולמית של בריסל (1958), התערוכה הגדולה הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה.

ב-1955 ערך בודואן מסע לקונגו הבלגית כשהוא ביקר בכל האזורים שהיו תחת השלטון הבלגי, שם התקבל בחום על ידי האוכלוסייה המקומית. הוא זכה לכינוי Mwana kitoko שפירושו בלינגאלה (שפת תושבי קונגו): "הילד היפה". כארבע שנים לאחר מכן, ב-1959, הודיע בודואן על כוונתה של ממשלתו לתת לקונגו עצמאות. ב-30 ביוני 1960, הוא השתתף בטקס העצמאות שנערך בעיר ליאופודלויל (Léopoldville) (לימים קינשאסה, בירת קונגו). בדרך לבמה, צעיר חטף ממנו את חרב הפרשים שלו, סמל השלטון, אולם המשטרה המקומית מיהרה לתפוס את הצעיר ולהחזיר את החרב למלך. בודואן היה גם למלך הראשון שביקר ביקור רשמי בישראל (1958), בסמוך לחגיגות העשור לישראל.

מלכות ארוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודואן מלך במשך כ-42 שנים, שבהן היו לו ללא ספק השפעות על הממשלות השונות במהלך השנים, על אף העובדה כי באופן רשמי, אין על המלך לחוות את דעותיו בפומבי ללא אישור הממשלה. תחת שלטונו והשפעתו, הפכה בלגיה למדינה פדרלית. למרות ניסיונותיו לשמור על בלגיה מאוחדת, הוא לא הצליח למנוע את הפלגנות בקרב שלוש הקהילות דוברות שלוש השפות השונות הקיימות בבלגיה, ואשר יצרו גבולות לשוניים של ממש בתוך המדינה.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודואן, שהיה נוצרי אדוק, שקל לפרוש ממלכותו על מנת להפוך לנזיר, אולם שוכנע על ידי יועציו לוותר על הרעיון, שכן שני ויתורים רצופים על כס המלכות עשויים לגרום לנזק כבד למלוכה הבלגית.

מקרה מוזר אירע בשנת 1990: הממשלה העבירה חוק המתיר הפלות. כמקובל ובאופן כמעט טכני, נדרש המלך לחתום על צו המאשר את החוק. אולם בשל דבקותו הדתית (ואולי אף בשל העובדה כי הוא עצמו היה חשוך ילדים), סירב בודואן לחתום על החוק. בעקבות זאת, הצהירה הממשלה על בסיס סעיף 82 לחוקת בלגיה כי המלך נמצא לא כשיר למלא את תפקידו. סמכויותיו נלקחו ממנו ב-3 באפריל. על פי החוקה, כאשר המלך אינו יכול למלא את תפקידו, הממשלה כולה ממלאת את מקומו וכך חתמו כל שרי הממשלה על החוק. למחרת, ב-5 באפריל, נמצא המלך שוב כשיר למלוך והוחזרו לו סמכויותיו. רבים בבלגיה טענו כי ההליך לא היה חוקי, שכן החוקה מדברת על מצב בו המלך חולה או אינו נמצא פיזית במדינה. מצד שני, אחרים טענו כי המלך החליט לעשות את המעשה הזה בעצמו על מנת להימנע ממשבר עם הממשלה מצד אחד, אך לא לחתום על חוק המתיר הפלות מצד שני.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בדצמבר 1960, נשא בודואן את דונה פביולה פרננדה מריה דה לה ויקטוריאס אנטוניה אדלאידה דה מורה אי אראגון (Doña Fabiola Fernanda María de las Victorias Antonia Adelaida de Mora y Aragón), אחות במקצועה ומחברת ספרי ילדים, שהפכה בכך למלכה פאביולה. המלכה הפכה להיות מאוד פופולרית בשל צניעותה ופועלה למען החברה. החתונה הועברה בשידור טלוויזיוני חי, בפעם הראשונה בתולדות בלגיה. לזוג לא נולדו ילדים.

עמותת המלך בודואן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976, כחלק מהחגיגות לכבוד 25 שנות כהונה, נוסדה עמותת המלך בודואן. עמותה זו פועלת מאיסוף תרומות ומטרתה לשפר את תנאי המחיה של האוכלוסייה בהיבטים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ומדעיים.

מותו של בודואן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 ביולי 1993, נפטר המלך בודואן מדום לב בזמן חופשה בעיר מוטריל שבדרום ספרד. אחיו, אלברט השני, הוא אשר החליפו על כס המלוכה לאחר שהושבע ב-9 באוגוסט. תושבים רבים חלקו למלך כבוד אחרון, ומנהיגים רבים השתתפו בהלווייתו (ביניהם אליזבת השנייה מלכת בריטניה, אקיהיטו קיסר יפן, פרנסואה מיטראן נשיא צרפת ועוד).