בודרוס

**בודרוס** (כפר)
**بُدرُس**
	מסגד בבודרוס
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	רמאללה ואל-בירה
תאריך ייסוד	לפני 1596
גובה	220 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	1,790 (2016)
קואורדינטות	31°57′59″N 34°59′41″E / 31.9664°N 34.9947°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גוש דן רגילה) בודרוס

בּ֫וּדְרוּס (בֻּ֫דְרֻס) (ערבית: بُدرُس) הוא כפר פלסטיני, הנמצא כ-30 קילומטרים צפון-מערבית לרמאללה, צפונית למודיעין, כמה מאות מטרים מהקו הירוק. יישובים סמוכים הם קיביה וניעלין ממזרח ובית נחמיה שבישראל ממערב. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית הכפר כ-1,790 נפש באמצע שנת 2016^[1].

שם הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בודרוס" הוא הגרסה הערבית לשם פטרוס, שמשמעו "סלע"; יישוב בשם פטרוס מוזכר בתוספתא^[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות, מח'רבת בודרוס השוכנת כ-2 קילומטרים מערבית לכפר, אזור הכפר היה מיושב החל מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

התקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, עיזים וכוורות דבורים^[3]. הכפר השתייך לנאחיית (נפת) לוד^[4].

במסגרת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1870 תועד היישוב ככפר קטן ובו שני אתרים קדושים ומטעי זיתים.

ב-11 בדצמבר 1917 כבשה הדיוויזיה ה-75 של הקורפוס ה-21 של הצבא הבריטי את הכפר וסביבתו^[5].

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בבודרוס הייתה אוכלוסייה של 334 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 98 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 430 תושבים, כולם מוסלמים^[6].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 510 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 7,935 דונם. אשר מתוכם הוקצו 636 לחקלאות שלחין, ו-2,412 לגידולי דגנים^[7].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית. בעקבות קביעת הגבול בין ירדן וישראל כ-300 מטר ממערב לכפר, איבד הכפר חלק מאדמותיו, שנמסרו לישראל במסגרת הסכמי שביתת הנשק עם ירדן ב-1949. ב-6 במאי 1949 נסוג הלגיון הירדני ממזרח לקו "בודרוס-קלקליה"^[8]^[9].

בשלטון ירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1951, קבוצה של חיילים ישראלים שסיירה לאורך הגבול טעתה בניווט והגיעה לפאתי הכפר. במקום החלו חילופי אש, הכוח הישראלי נסוג אך חייל פצוע נלקח בשבי^[10]. החייל, שלמה טובול, הוחזר לישראל לאחר כשלושה שבועות^[11].

בלילה שבין 14 באוקטובר ל-15 באוקטובר 1953 הותקף הכפר כחלק מפעולת קיביה^[12]. בפעולת הסחה נורו כ-50 פגזים על הכפר, במטרה להסיח את תשומת לבו של הלגיון הירדני וכוח בפיקודו של אליהו (אלי) גוזני חסם את הכביש המוביל בינה לקיביה שמצפון, למנוע הגשת עזרה^[13]^[14]. מספר ימים אחר כך שוב התרחשו חילופי אש בין צה"ל ללגיון הירדני בכפר^[15].

ב-27 באפריל 1954, הותקף הכפר בירי על ידי צה"ל וילדה בת 12 נפצעה^[16].

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים הופקעו אדמות נוספות (אדמות שהיו בשטח ההפקר במובלעת לטרון). בסך הכל איבד הכפר כ-5,700 דונם מאדמותיו^[17]^[18].

בתחילת שנות השמונים, הופקעו כ-200 דונם של שטחים חקלאיים ממערב ומדרום לכפר לצרוך שטחי אימונים של מתקן אדם ("שטח אש 203" ו"שטח אש 204") והכביש המוביל מהכפר מערבה נחסם לתנועה^[19].

בשנת 2003 החלה בניית גדר ההפרדה על אדמות הכפר הנותרות, כך שהייתה עתידה להותיר כחמישית מהן בצדה המערבי (ה"ישראלי"). החל מנובמבר אותה שנה הובילו תושביו מאבק בשיתוף פעילי שמאל ישראלים ובינלאומיים, שכלל הפגנות^[20], קמפיין ציבורי ועתירות משפטיות^[21]^[22]. בעקבות המאבק הוצא צו להפסקת העבודות ותוואי הגדר שונה, כך שרק 97 דונם מאדמות הכפר יופקעו^[23].

ב-15 בינואר 2013, נהרג סמיר עווד, תושב הכפר בן 16, מירי חי של חיילים ליד גדר ההפרדה בסמוך לבודרוס. מתחקיר שערך צה"ל עלה כי על אף שלחיילים לא נשקפה בשום שלב סכנה הם ירו בעווד שלוש פעמים, בניגוד מוחלט^{[דרושה הבהרה]} להוראות הפתיחה באש^[24]^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]}. ב-31 בדצמבר 2015 הוגש כתב אישום נגד מפקד הכוח וחייל, בגין "מעשה פזיזות ורשלנות"^[25]. ביוני 2018 דווח כי הפרקליטות מתכוונת לחזור בה מכתב האישום, לאחר שההגנה טענה לאכיפה בררנית נגדם, כיוון שחיילי צה"ל שביצעו דברים דומים לא הועמדו לדין^[26].

הסרט בודרוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הופק סרט תיעודי בשם "בודרוס" המגולל את סיפור מאבק הכפר נגד תוואי גדר ההפרדה. הסרט מתמקד בדמותו של מנהיג מקומי, עייד מורר, המאחד את כל הכוחות הפוליטיים בכפר – פת"ח, חמאס והחזית העממית – עם מפגינים ישראלים ובין-לאומיים, למאבק עממי לא-חמוש נגד הגדר^[27]. בפברואר 2010 זכה הסרט במקום השני בקטגוריית חביב הקהל בפסטיבל ברלין^[28].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודרוס, הסרט. האתר הרשמי.
גלריית תמונות של בודרוס המופיעה ב עמוד הכפר באתר Palestine Remembered.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
^ דמאי פרק א הלכה ט
^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118
^ יהושע בן-אריה, ארץ בראי עברה : מחקרים בגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001, עמוד: 325
^ ערן תירוש, הלחימה באזור יובלי הירקון - התייצבות בקו שתי העוגיות , בתוך "100 שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה 1914 - 2014", עורכים: יוסי צ'רני, עזרא פימנטל וערן תירוש, ירושלים, הוצאת אריאל, 2014 עמוד: 121
^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
^ היום מתחיל הלגיון בנסיגה מגבול השרון, הארץ, 6 במאי 1949
^ נמשכת העברת השטחים במשולש לצבא־ההגנה, על המשמר, 8 במאי 1949
^ החייל שנשבה בטפול רפואי בירדן, הארץ, 18 באפריל 1951
^ החייל שלמה טובול הוחזר משבי הלגיון, מעריב, 3 במאי 1951
^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך ב, פרק יז, עמ' 977
^ אפרת זקבך, פעולת קיביה בזיכרון הציבורי הישראלי, 1953 - 1985, בתוך: "עיונים בתקומת ישראל : מאסף לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל - עיונים בתקומת ישראל : כרך 27", מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב, 2017, עמוד: 279
^ החלטה נגד ישראל בוועדת שביתת הנשק, הַבֹּקֶר, 16 באוקטובר 1953
^ הערבים - על ה"התקפה" על בודרוס, הַבֹּקֶר, 4 בנובמבר 1953
^ ועדת שביתת הנשק גינתה את ישראל על התקפת הכפר הערבי בודרוס, קול העם, 29 באפריל 1954
ישראל גונתה בחומרה בגלל תקרית בודרוס, חרות, 29 באפריל 1954
^ עמירה הס, מכך נהפכו תושבי כפר קטן אחד לנושאי דגל המאבק בגדר, באתר הארץ, 11 בפברואר 2004
^ בודרוס באתר "Palestine Remembered"
^ עמירם אורן ורפי רגב, ארץ בחאקי, ירושלים, הוצאת כרמל, 2008, עמוד: 393
^ עלי ואקד ואפרת וייס, הפלסטינים: 30 פצועים בהפגנה ליד בודרוס, באתר ynet, 22 בספטמבר 2004
^ תוואי גדר ההפרדה באזור הכפר בודרוס, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 22 במאי 2008.
^ אייל ויצמן, ארץ חלולה: ארכיטקטורת הכיבוש של ישראל, הוצאת בבל, 2018
^ החלטת בג"ץ 4825/04
^ גדעון לוי ואלכס ליבק, שלושה כדורים מטווח קצר, באתר הארץ, 18 בינואר 2013
^ ג'ון בראון, החשד: חיילים הרגו נער בירייה בעורף. האישום: "מעשה פזיזות", באתר "שיחה מקומית", 2 בינואר 2016
^ ג'ון בראון, פרסום ראשון: הפרקליטות תחזור בה מכתב האישום נגד חיילי השיריון שהרגו נער בירייה בעורפו, באתר הארץ, 4 ביוני 2018
^ האתר הרשמי של הסרט
^ מרב יודילוביץ', הישג לסרט "בודרוס" בפסטיבל ברלין, באתר ynet, 20 בפברואר 2010

[אוכלוסייה-1] ¹ ² מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[2] דמאי פרק א הלכה ט

[3] Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118

[4] יהושע בן-אריה, ארץ בראי עברה : מחקרים בגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001, עמוד: 325

[5] ערן תירוש, הלחימה באזור יובלי הירקון - התייצבות בקו שתי העוגיות , בתוך "100 שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה 1914 - 2014", עורכים: יוסי צ'רני, עזרא פימנטל וערן תירוש, ירושלים, הוצאת אריאל, 2014 עמוד: 121

[6] Mills, Census of Palestine, 1931, page 48

[7] Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26

[8] היום מתחיל הלגיון בנסיגה מגבול השרון, הארץ, 6 במאי 1949

[9] נמשכת העברת השטחים במשולש לצבא־ההגנה, על המשמר, 8 במאי 1949

[10] החייל שנשבה בטפול רפואי בירדן, הארץ, 18 באפריל 1951

[11] החייל שלמה טובול הוחזר משבי הלגיון, מעריב, 3 במאי 1951

[12] מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך ב, פרק יז, עמ' 977

[13] אפרת זקבך, פעולת קיביה בזיכרון הציבורי הישראלי, 1953 - 1985, בתוך: "עיונים בתקומת ישראל : מאסף לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל - עיונים בתקומת ישראל : כרך 27", מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב, 2017, עמוד: 279

[14] החלטה נגד ישראל בוועדת שביתת הנשק, הַבֹּקֶר, 16 באוקטובר 1953

[15] הערבים - על ה"התקפה" על בודרוס, הַבֹּקֶר, 4 בנובמבר 1953

[16] ועדת שביתת הנשק גינתה את ישראל על התקפת הכפר הערבי בודרוס, קול העם, 29 באפריל 1954
ישראל גונתה בחומרה בגלל תקרית בודרוס, חרות, 29 באפריל 1954

[17] עמירה הס, מכך נהפכו תושבי כפר קטן אחד לנושאי דגל המאבק בגדר, באתר הארץ, 11 בפברואר 2004

[18] בודרוס באתר "Palestine Remembered"

[19] עמירם אורן ורפי רגב, ארץ בחאקי, ירושלים, הוצאת כרמל, 2008, עמוד: 393

[20] עלי ואקד ואפרת וייס, הפלסטינים: 30 פצועים בהפגנה ליד בודרוס, באתר ynet, 22 בספטמבר 2004

[21] תוואי גדר ההפרדה באזור הכפר בודרוס, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 22 במאי 2008.

[22] אייל ויצמן, ארץ חלולה: ארכיטקטורת הכיבוש של ישראל, הוצאת בבל, 2018

[23] החלטת בג"ץ 4825/04

[24] גדעון לוי ואלכס ליבק, שלושה כדורים מטווח קצר, באתר הארץ, 18 בינואר 2013

[25] ג'ון בראון, החשד: חיילים הרגו נער בירייה בעורף. האישום: "מעשה פזיזות", באתר "שיחה מקומית", 2 בינואר 2016

[26] ג'ון בראון, פרסום ראשון: הפרקליטות תחזור בה מכתב האישום נגד חיילי השיריון שהרגו נער בירייה בעורפו, באתר הארץ, 4 ביוני 2018

[27] האתר הרשמי של הסרט

[28] מרב יודילוביץ', הישג לסרט "בודרוס" בפסטיבל ברלין, באתר ynet, 20 בפברואר 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

דגל פלסטין יישובי נפת רמאללה ואל-בירה
ערים	אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה
מועצות מקומיות	אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא
כפרים	אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין
מחנות פליטים	אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה
נפות הרשות הפלסטינית