בול (כתב עת)

בול הוא שבועון שיצא לאור בישראל בשנים 1965 עד 1989. בול היה בעל אופי אנטי ממסדי, עסק בפורנוגרפיה ובאקטואליה וניסה להתחרות ב"העולם הזה" באמצעות פורנוגרפיה בוטה יותר. הכתבות והידיעות שפורסמו בו נכתבו בשפה ייחודית תוך שימוש רב בסלנג ונחשבו לבעלות מהימנות בינונית. המוציאים לאור של השבועון היו שמואל מור, יצחק גוטמן ומקסים גילן.

שמואל מור עבד לפני כן כעיתונאי ועורך ב"העולם הזה" ופוטר על ידי אורי אבנרי, בעליו. בתחילת דרכו התקשו עורכי בול לאתר ישראליות שיסכימו להצטלם בעירום, אולם לאחר פרסום של כחמישים גליונות, נמצאו גם ישראליות שהסכימו להצטלם בעירום ל"בול" תמורת תשלום, חלקן היו קטינות שהוריהן נתנו הסכמתם בכתב. צילומים אלה נפסקו לאחר שצילומי קטינות הוצאו מחוץ לחוק בישראל. השבועון פרסם פרשיות מין שהיה מעורב בהן לכאורה שר הביטחון משה דיין.

בדצמבר 1966 עברו גילן ומור על חוקי הצנזורה הצבאית בחשיפת הפרשה שנודעה בשם "פרשת בן ברכה", כאשר פרסמו בגיליון 74 את הידיעה ששירותי הביטחון הישראליים השתתפו ברציחתו של האופוזיציונר המרוקני מהדי בן ברכה (ידיעה שהתבררה בדיעבד כידיעת-אמת). מור וגילן נעצרו והואשמו בריגול חמור. במשפטם טענו שהסיפור בדוי כדי להתחמק מעונש אך לבסוף הורשעו בעבירה נגד חוקי הצנזורה ונדונו לשנת מאסר במסגרת עסקת טיעון. השניים שוחררו ממאסרם כעבור 135 ימים, בעקבות חנינה מהנשיא זלמן שזר. במהלך המאסר המשיכו וערכו את "בול" לפי דרישת שירות הביטחון, לבל ייוודע דבר המאסר וכך תתאשרר הידיעה המביכה. אף על פי כן, דבר המאסר נודע בעולם, והתארגנה עצומה בין-לאומית לשחרורם של מור ושל גילן, שעליה חתמו גם ברטרנד ראסל וז'אן-פול סארטר.

לאחר פרשה זו פרש מור זמנית מן השבועון ושב אליו בסוף שנות ה-60. "בול" המשיך להופיע, אך בהיקף מצומצם יותר. המערכת עברה מקומה אחת בבניין, לדירת שני חדרים ברחוב טיומקין בתל אביב. רמי ליבנה והסופר מנחם פורטוגלי, בעלה של מזכירת העורך, הצטרפו גם הם לצוות השבועון. רוב הכתבות תורגמו ושוכתבו מכתבי עת זרים שונים בידי צוות של ארבעה עובדים והופיעו תחת שמות עט קבועים כמו "ד"ר מאיר" ו"משה כרובי". תצלומי העירום נלקחו גם הם מעיתונים זרים, אולם לנשים ניתנו שמות עבריים ונוצרה להן ביוגרפיה בדויה. במקביל ל"בול" הפיק הצוות גם את חוברת הבידור "לאב", את העיתון הפורנוגרפי "איקס" ואת עיתון הנשים "יסמין". בשנת 1972 הפסיק מור באופן בלתי-רשמי את פעילותו כעורך ונותר הבעלים עד סגירתו ב-1989.

קישורים חיצוניים

• יותם פלדמן, שיסריח אבל טוב, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2007
• אמיר אורן‏, ממזר או מלך?, באתר וואלה!‏, 5 בספטמבר 2019