בועז זיסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בועז זיסו
בועז זיסו בקברי משפחת הורדוס
בועז זיסו בקברי משפחת הורדוס
בועז זיסו בקברי משפחת הורדוס
לידה 29 באפריל 1966 (בן 57) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט פרופ' דן בר"ג
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט נעם ארנון
lisa.biu.ac.il/node/1235
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בועז זיסו (נולד ב- 29 באפריל 1966) הוא ארכאולוג, המשמש פרופסור לארכאולוגיה של התקופה הקלאסית[דרושה הבהרה] במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מאז שנת 2004. זיסו הוא גם עורך כתב העת לענייני נומיסמטיקה (חקר מטבעות עתיקים) "ישראל נומיסמטיק ג'ורנל" (Israel Numismatic Journal).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיסו למד לימודי תואר ראשון ותואר שני בארכאולוגיה במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המוסמך שלו, משנת 1995, עסקה בקברים וקבורה בירושלים בשלהי תקופת הבית השני, והיוותה מחקר המשך לדוקטורט של פרופ' עמוס קלונר שנכתבה בשנת 1980.

זיסו סיים בהצטיינות עבודת דוקטור באוניברסיטה העברית בשנת 2002, בהנחיית פרופ' דן בר"ג. נושא העבודה: "היישוב הכפרי ביהודה משלהי תקופת הבית השני עד ימי מרד בר-כוכבא". העבודה מציגה מידע מסכם אודות יותר מ-300 אתרים יהודיים שהתקיימו בשלהי תקופת הבית השני ובימי מרד בר כוכבא במרחב הגאוגרפי המשתרע מנחל שילה בצפון עד בקעת באר שבע בדרום, וממדבר יהודה במזרח עד מישור החוף במערב. זיסו המשיך בלימודי פוסט דוקטורט, באמצעות מלגה של יד הנדיב (קרן רוטשילד) בתוכנית להיסטוריה עתיקה וארכאולוגיה ים-תיכונית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ארצות הברית. לאחר מכן קיבל מלגת מחקר במכון למדעי הרוח באוניברסיטת קלגרי שבקנדה, שם סיים כתיבת המהדורה האנגלית המעודכנת של הספר על עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, יחד עם פרופ' עמוס קלונר. הספר התפרסם בשפה האנגלית בהוצאה המדעית Peeters בשנת 2007.

במהלך השנים, ביצע זיסו חפירות וסקרים ארכאולוגיים רבים ברחבי הארץ, חלקם במסגרת רשות העתיקות, שם מילא, בשנים 1987 - 2002 תפקידי פיקוח, ניהול ומחקר. בין היתר שימש ראש היחידה למניעת שוד עתיקות. החפירות והסקרים התמקדו בירושלים, בכתף יריחו ובנחל מכמש (יחד עם פרופ' חנן אשל) ובאתרים שונים בהרי ירושלים ובשפלת יהודה. בהרי ירושלים זיסו ביצע סקר ארכאולוגי מקיף בשטח של כ-200 קמ"ר במסגרת "סקר ישראל". "מפת שער הגיא" (מפה 104) נסקרה יחד עם דני וייס וגדעון סולימני, וראתה אור כספר בשנת 2004 במסגרת פרסומי הסקרים של רשות העתיקות. עבודת השדה של סקר "מפת שער הגיא" (מפה 100) נמשך. בנוסף, נסקרה על ידו שפלת יהודה הדרומית במפת דבירה.

בחפירה שנערכה יחד עם אמיר גנור בחורבת עתרי הסמוכה לעמק האלה, נחשף כפר יהודי מתקופת הבית השני וימי מרד בר-כוכבא, ובמרכזו מבנה ציבור ששימש כפי הנראה כבית כנסת - אחת מהדוגמאות הקדומות ביותר למבנה מסוג זה. בסקר ארכאולוגי שערך בשנת 2009 במערת התאומים שבהרי ירושלים בשיתוף עם מלח"ם (היחידה למידע ולחקר מערות באוניברסיטה העברית) נמצא מטמון מטבעות הכסף הגדול ביותר מזמן מרד בר-כוכבא שנתגלה אי פעם בפעולה ארכאולוגית מבוקרת בישראל. מטבע נוסף מתקופת המרד מסוג כסף, הנחשב לנדיר, נמצא במערה בנחל תקוע על ידי צוות חוקרים מבר-אילן והאוניברסיטה העברית, ביניהם זיסו. זהו המטבע הראשון מתקופה זו הנמצא במערות נחל תקוע. צדו האחד של המטבע נושא חזית של בית המקדש, וצדו הנשי נושא את השם ״שמעון״, על שם מפקד המרד נגד הרומאים. ממצא זה מעיד, לפי זיסו ושותפיו, על פעילותם של המורדים היהודים באזור המערה. טענה זו מתכתבת עם הקשר בין המורדים למבצר הרודיון, השוכן בסמוך נחל תקוע, ששימש כמקום שלטוני עבור אנשי בר כוכבא.[1]

במהלך השנים פרסם זיסו שלושה ספרים ויותר מ-130 מאמרים מדעיים העוסקים במחקר ירושלים, הרי, מדבר ושפלת יהודה לאורך התקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. חלק מן המחקרים פורסמו יחד עם שותפים מהארץ ומחו"ל.

בחודש אוקטובר 2011 התמנה לפרופסור באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 20142017 עמד בראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

מספריו של בועז זיסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ חפר | שיחה אחת עשרה: מרד בר כוכבא | אורח: פרופ' בועז זיסו, סרטון בערוץ "בית אבי חי", באתר יוטיוב (אורך: 59:39)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]