בוקר טי. וושינגטון
 | |
| בוקר טי. וושינגטון, 1905 | |
| לידה |
5 באפריל 1856 היילס פורד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בנובמבר 1915 (בגיל 59) טסקיגי, ארצות הברית |
| שם לידה |
Booker Taliaferro Washington |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Tuskegee University Campus Cemetery |
| השכלה |
אוניברסיטת המפטון |
| מעסיק |
אוניברסיטת טסקיגי |
| תפקיד |
עורך דין לזכויות אדם |
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית |
| בן או בת זוג |
|
| חתימה |
 |
  | |
בוּקר טיילפרו וושינגטון (באנגלית: Booker Taliaferro Washington; 5 באפריל 1856 - 14 בנובמבר 1915) היה איש חינוך, סופר, נואם ומנהיג אפרו-אמריקני בן הדור הראשון למנהיגים אפרו-אמריקאים שהשתחררו מעבדות. ייסד את מכון טסקיגי, אוניברסיטה לאפרו-אמריקאים בלבד באלבמה, עמד בראשה 34 שנים וכיהן כיועץ לנשיאי ארצות הברית תאודור רוזוולט וויליאם הווארד טאפט. ב-1895, בשיאם של מעשי לינץ' בשחורים בדרום ארצות הברית, נשא באטלנטה נאום הנחשב לאחד הנאומים החשובים והמשפיעים בציבוריות האמריקאית[1]. בנאום זה הציג תפיסת עולם לפיה אל להם לשחורים לכלות את כוחם במאבק נגד ההפרדה הגזעית והגזענות שסופו באסון. במקום זאת, טען, עליהם להפנות את מירב מאמציהם לצמיחה קהילתית וכלכלית מבפנים. לפי תורתו, שהתקבלה על דעת מנהיגים שחורים ולבנים כאחד והשפיעה על התנהלות האפרו-אמריקאים בכל המחצית הראשונה של המאה ה-20, על הקהילות האפרו-אמריקאיות להשקיע בחינוך, השכלה והכשרה מקצועית ובתרומה לכלכלה האמריקאית שתקנה להם קיום בכבוד לצדם של הלבנים תוך הסכמה עם ההפרדה הגזעית וחוסר השוויון. עמדה זו זכתה בשעתה לגינוי כתבוסתנית ופשרנית על ידי ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז, שהוביל באותה עת דעת מיעוט, שהפכה לדעת הרוב החל מעליית התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית במחצית המאה ה-20.
שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
וושינגטון נולד בווירג'יניה לאם שפחה ואב בלתי ידוע. גם תאריך הלידה שלו משוער. לאחר תום מלחמת האזרחים האמריקנית עברה משפחת אמו ואביו החורג לוירג'יניה המערבית. הוא התמיד בלימודים במוסד לחקלאות של המפטון בווירג'יניה, שהוקם על ידי אגודה אמריקאית של מיסיונרים על מנת להכשיר מורים שחורים, בו עבד תחילה כשרת. ב-4 ביולי 1881 ייסד את מכון טסקיגי, בו כיהן בתחילה כמורה יחיד, פיתח את המוסד, והיה נשיאו עד יום מותו.
נאום הפשרה של אטלנטה ולאחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 בספטמבר 1895 הוזמן וושינגטון לנאום בפני כ-2,000 באי תערוכת הכותנה הבינלאומית באטלנטה בנושא יחסי גזעים. היה זה בשיאם של מעשי לינץ' בהם נרדפו אפרו-אמריקאים בדרום ארצות הברית והוצאו להורג ללא משפט בגין פשעים שונים בהם הואשמו. בנאומו פנה וושינגטון לשחורים, המהווים שליש מאוכלוסיית דרום ארצות הברית, וקרא להם להטות שכם ולהצטרף בנפש חפצה לבניית האומה. ללבנים קרא לשכור עבודה שכירה שחורה, כדרך לשקם את הדרום. וושינגטון העלה על נס את חריצותם של השחורים, את הנאמנות שלהם ואת נכונותם ללמוד ולהתקדם. עם זאת הצהיר שיש לקבל את ההפרדה הגזעית ולקיים את הקהילות השונות כאצבעות נפרדות של יד אחת. המאבק "הצפוני" לביטול ההפרדה הוא חסר תכלית. הנאום הוביל להסכמה בלתי כתובה בין ראשי הציבור הלבן בדרום לוושינגטון ודמויות מובילות אחרות, שאיפשר את המשך קיום ההפרדה הגזעית. הסכמה זו, במסגרתה ויתרו האפרו-אמריקאים במודע על מאבק לשוויון בתמורה להשכלה ותעסוקה, כונתה "מנגנון טסקיגי" (Tuskegee Machine) או "פשרת אטלנטה" (Atlanta compromise).
לאחר הנאום הפך וושינגטון לנואם מבוקש בנושא ולדובר בלתי-רשמי של גזעו. בזכות יכולותיו בתחום האישי רקם רשת ענפה של מחנכים, אנשי כנסייה ודמויות ציבוריות בעלות השפעה בציבור האפרו-אמריקאי שקידמה את תפיסתו. גישתו זכתה הן לתמיכת רוב השחורים בדרום והן לתמיכת ליברלים לבנים שראו בה גישה פרגמטית. וושינגטון הצליח ליצור קשרים עם בכירים בצמרת הפוליטית והאקדמית בצפון, אותם רתם לגיוס כספים להקמת מוסדות לימוד לקהילות אפרו-אמריקאיות בדרום. בין ידידו והתורמים שגייס נמנו כמה מעשירי הצפון, בהם אנדרו קרנגי, ג'ון ד. רוקפלר, ג'ורג' איסטמן ואחרים. שיא יחסיו עם ראשי המפלגה הרפובליקנית היו כאשר נקרא לייעץ בנושאי גזע לנשיאים רוזוולט וטאפט.
בהמשך הקדיש וושינגטון את חייו למכון טסקיגי, אותו ניהל, בו התגורר עד יום מותו ובו אף נקבר ב-1915, לאחר שמת עקב אי ספיקת לב.
ספרים שחיבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
וושינגטון חיבר 14 ספרים, רבים מהם קובצי נאומים וחיבורים שהתפרסמו במקומות שונים. ב-1900 ראה אור הקובץ The Future of the American Negro ("עתיד הכושי האמריקאי"). בשנת 1901 חיבר את האוטוביוגרפיה "לגדול מתוך עבדות" (Up From Slavery)[2] בה תיאר את עצמו כ"משה של הגזע". הספר זכה לתהודה גדולה הן בזכות תוכנו שהציג לראשונה את חייהם ותלאותיהם של מיליוני עבדים משוחררים והן בזכות סגולותיו של וושינגטון כסופר-אמן. ב-1909 יצאו שני כרכים של החיבור The Story of the Negro: The Rise of the Race from Slavery ("סיפור הכושים: עליית הגזע מהעבדות"), ב-1911 ראה אור חיבורו My Larger Education ("החינוך המורחב שלי") וב-1912 The Man Farthest Down ("האיש במקום הנמוך ביותר").
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
וושינגטון נישא שלוש פעמים. אשתו הראשונה הייתה פאני נ. סמית' (Fannie N. Smith), בת העיירה בה גדל עד גיל 16. השניים היו נשואים משנת 1882 ועד מותה של סמית' ב-1884 ונולדה להם בת אחת, פורשיה. ב-1885 נישא וושינגטון לאוליביה א. דווידסון (Olivia A. Davidson), אחת המורות הראשונות במכון טסקיגי, השניים היו נשואים עד מותה ב-1889 ונולדו להם שני בנים, בוקר טי וושינגטון ג'וניור וארנסט דווידסון וושינגטון. ב-1893 נישא וושינגטון למרגרט ג'יימס מארי (Margaret James Murray), לשניים לא נולדו ילדים משותפים והיא נפטרה ב-1925.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "מעבדות לחרות: ספור-חייו של בוקר וושינגטון הכושי", עברית: מנחם זלמן וולפובסקי, הוצאת יבנה, 1964
- טקסט האוטוביוגרפיה "לגדול מתוך עבדות"
- Godfrey Holden Pike, From Slave to College President:Being the Life Story of Booker T. Washington, London, 1902
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה באתר biography.com
- ביוגרפיה באתר history.com
- על בוקר טי. וושינגטון, אתר PBS
- טקסט נאום הפשרה של אטלנטה
- על נאום הפשרה של אטלנטה, אתר PBS
- מתי שמואלוף, הלאה העבדות
- ערן סבאג, בוקר טי. וושינגטון, "חיים של אחרים"
- ריכוז מקורות על בוקר טי. וושינגטון
- בוקר טי. וושינגטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- בוקר טי. וושינגטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי בוקר טי. וושינגטון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
בוקר ט. וושינגטון (1856-1915), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Atlanta Compromise Speech, באתר האנציקלופדיה של אטלנטה
- ^ תורגמה לעברית בשם "מעבדות לחרות: ספור-חייו של בוקר וושינגטון הכושי"