ביל בליצ'יק
 | |
| לידה |
16 באפריל 1952 (בן 72) נאשוויל, טנסי, ארצות הברית |
|---|---|
| קבוצות כמאמן | |
|
1979–1990 1991–1995 1996 1997–1999 2000-2023 |
ניו יורק ג'איינטס (עוזר מאמן) קליבלנד בראונס (מאמן ראשי) ניו אינגלנד פטריוטס (עוזר מאמן) ניו יורק ג'טס (עוזר מאמן) ניו אינגלנד פטריוטס (מאמן ומנהל ראשי) |
| הישגים כמאמן | |
| |
ויליאם "ביל" סטיבן בליצ'יק (אנגלית: William Stephen "Bill" Belichick; נולד ב-16 באפריל 1952, נשוויל, טנסי) הוא מאמן הפוטבול אמריקאי. הוא אימן במשך 24 שנים את קבוצת ניו אינגלנד פטריוטס מליגת ה-NFL. בליצ'יק הוא מהמאמנים הטובים והמוערכים ביותר בליגת הפוטבול המקצוענית,[1] ובין הישגיו, שיא ניצחונות בפלייאוף וזכייה בשישה משחקי סופרבול כמאמן ראשי (XXXVI, XXXVIII, XXXIX, XLIX, LI, סופרבול LIII).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליצ'יק נולד בנשוויל שבטנסי וגדל באנאפוליס שבמרילנד, היכן שאביו עבד בצוות המאמנים של האקדמיה הימית של ארצות הברית. הוא למד באוניברסיטת וסליין שבקונטיקט וסיים תואר ראשון בכלכלה ב-1975. במהלך לימודיו היה חבר נבחרת הפוטבול של האוניברסיטה וקפטן נבחרת הלקרוס.
תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליצ'יק החל את קריירת האימון המקצוענית שלו ב-1975 כעוזר מאמן בקבוצת בולטימור קולטס, לאחר מכן שימש עוזר מאמן בדטרויט ליונס ובדנוור ברונקוס.
בין השנים 1979 ל-1990 שימש כעוזר מאמן בקבוצת הניו יורק ג'איינטס והתקדם עד לתפקיד מתאם ההגנה תחת שרביטו של המאמן הראשי ביל פרסלס. כעוזר מאמן היה שותף לזכיית הג'איינטס בסופרבול XXI בעונת 1986. בעונתו האחרונה זכו הג'איינטס בפעם השנייה בסופרבול, כשהפתיעו את באפלו בילס בסופרבול XXV. תוכנית המשחק ההגנתית שהגה בליצ'יק נבחרה להיכלל בהיכל התהילה של הפוטבול המקצועני.[2]
מאמן ראשי של קליבלנד בראונס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1991 מונה למאמן קבוצת קליבלנד בראונס, תפקיד בו שימש עד 1995, במהלך התקופה בה אימן את הקבוצה היה מאזנו 36 ניצחונות לעומת 44 הפסדים, ובשנת 1994 הוליך את הבראונס להופעה בפלייאוף בו הודחו בגמר האזורי.
עוזר מאמן של הפטריוטס והג'טס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר 5 עונות בהן היה מאמן ראשי חזר בליצ'יק לתפקד כעוזר מאמן תחת ביל פרסלס, תחילה בקבוצת ניו אינגלנד פטריוטס, אשר העפילה באותה עונה לסופרבול XXXI ולאחר מכן, בין השנים 1997 ל-1999 בקבוצת הניו יורק ג'טס, שם שימש כמתאם ההגנה. לאחר הודעתו של פרסלס על עזיבת התפקיד, מונה בליצ'יק למאמנה הראשי של הג'טס, אך במסיבת עיתונאים יום לאחר המינוי, הודיע על התפטרותו. בליצ'יק נימק את ההתפטרות בכך שהשתנו הנסיבות מאז חתם על החוזה, מאחר שבעליהם של הג'טס נפטרו וקיים חוסר ודאות לגבי הבעלים החדשים. בבוררות מול הליגה נקבע שבליצ'יק עדיין תחת חוזה ולכן לג'טס זכות לקבוע היכן יחתום.
מאמן ראשי של הפטריוטס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2000 מונה בליצ'יק למאמן ראשי של קבוצת הניו אינגלנד פטריוטס, שבמשא ומתן עם הג'טס חויבה בתמורה לפצות את אותה בבחירת דראפט של הסיבוב הראשון.
בעונתו הראשונה סיים במאזן של 5 ניצחונות לעומת 11 הפסדים.
בעונת 2001 סבלה קבוצתו מאובדן הקוורטרבק הפותח דרו בלדסו כתוצאה מפציעתו במחזור השני של הליגה, אך תחת הנהגתו של בליצ'יק והקוורטרבק המחליף טום בריידי סיימה את העונה במאזן של 11 ניצחונות לעומת 5 הפסדים. הפטריוטס העפילו לפלייאוף, וזכו בסופרבול XLIX לאחר ניצחון מפתיע על המועמדת לאליפות סנט לואיס ראמס.
בעונות 2003 ו-2004 זכה בליצ'יק בשתי אליפויות נוספות, סופרבול XXXVIII וסופרבול XXXIX. בכך הפך בליצ'יק למאמן הרביעי בהיסטוריה של ה-NFL, שזוכה ביותר משני סופרבולים.
בשנים 2005 ו-2006 הוליך את הפטריוטס לפלייאוף, אך לא הצליח להגיע לסופרבול נוסף.
בעונת 2007, הוליך בליצ'יק את הפטס למאזן חסר תקדים בעונה הסדירה של 16 ניצחונות ללא הפסד, אך העונה נסתיימה במפח נפש כשהפסיד עם קבוצתו בסופרבול XLII לניו יורק ג'איינטס. בתחילת העונה, עמד בליצ'יק במוקד של שערוריית ריגול שהתרחשה במשחק של הפטריוטס נגד יריבתם המושבעת הניו יורק ג'טס, אותה אימן עוזרו לשעבר של בליצ'יק אריק מאנג'יני. במהלך הרבע הראשון של המשחק נתפס צלם מטעם הפטריוטס בעודו מתעד את צוות האימון של הג'טס, בניגוד לחוקי הליגה. כתוצאה מעבירה זו נענש בליצ'יק בעונש חסר תקדים בדמות קנס בגובה של חצי מיליון דולר, והפטס נענשו בקנס כספי ובאובדן בחירת דראפט בסיבוב הראשון. בליצ'יק הגיב על התקרית בהתנצלות פומבית קצרה אך סירב להתייחס לפרטי המקרה.
בעונת 2008 איבדו בליצ'יק והפטריוטס את כוכב הקבוצה, טום בריידי, בעקבות פציעה במשחק הראשון, אף על פי כן הצליחו לסיים את העונה עם 11 ניצחונות, אך לא העפילו לפלייאוף. בעונת 2009 חזר בריידי והפטריוטס זכו פעם נוספת בראשות הבית. בפלייאוף הודחו בסיבוב הראשון.
לקראת עונת 2010 הודיע בליצ'יק שהוא אינו ממנה עוזרים כמתאמי הגנה והתקפה. עם קבוצה צעירה מאוד ושחקני מפתח רבים ללא ניסיון מהותי, אך עם בריידי בשיאו, שברו הפטריוטס את שיא הליגה עם 10 איבודים בלבד לאורך העונה כולה וסיימו במאזן של 14 ניצחונות לעומת שני הפסדים. בכך נהיה בליצ'יק למאמן הראשון בהיסטוריה שמשיג ארבע עונות עם לפחות 14 ניצחונות.
בהנהגתו העפילו הפטריוטס בעונת 2011 לסופרבול XLVI אך הפסידו שוב לניו יורק ג'איינטס.
בעונת 2014 רשם בליצ'יק הופעה שישית כמאמן בסופרבול, כשהפעם הפטריוטס זכו בתואר לאחר ניצחון על סיאטל סיהוקס 24-28. בעונת 2015 העפילו הפטריוטס בפעם החמישית ברציפות לגמר ה-AFC ובפעם העשירית סך הכל בהדרכתו של בליצ'יק, שניהם השוואה של שיאי ליגה. בעונת 2016 סיימה הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה, זכתה בפעם השמינית בראשות הבית, שיא NFL, והעפילה בפעם השישית ברציפות לגמר ה-AFC, שיא NFL נוסף. בגמר ה-AFC גברה הקבוצה 36–17 על פיטסבורג סטילרס ובליצ'יק העפיל בפעם השביעית לסופרבול, שיא NFL. בסופרבול LI גברה ניו אינגלנד בהארכה על אטלנטה פלקונס 34–28 ובליצ'יק הפך למאמן המעוטר ביותר בתולדות הליגה.
בעונת 2017 העפילה ניו אינגלנד לסופרבול העשירי בתולדותיה והשמיני עם בהנהגת בליצ'יק, שניהם שיאי NFL לקבוצה ולמאמן. בסופרבול LII הפסידה ניו אינלנד לפילדלפיה איגלס 33–41. בעונת 2018 סיימה הקבוצה במאזן 11–5 וסיימה שנייה בחטיבת ה-AFC. הקבוצה גברה בחוץ על קנזס סיטי צ'יפס בגמר ה-AFC והעפילה לסופרבול התשיעי בהנהגתו של בליצ'יק. בסופרבול LIII גברה הקבוצה על לוס אנג'לס ראמס 13–3.
בסיום עונת 2023 הודיע על עזיבתו את הקבוצה לאחר שתי עונות בהן לא העפילה לפלייאוף.
הישגים בולטים כמאמן ראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לסוף עונת 2023:
- מאזן ניצחונות עונה רגילה: 302 ניצחונות לעומת 165 הפסדים (מדורג במקום ה-3 בכל הזמנים מבחינת כמות המשחקים והניצחונות בקריירה בעונה הסדירה)
- מאזן ניצחונות פלייאוף: 31 ניצחונות לעומת 12 הפסדים (מדורג במקום הראשון בכל הזמנים מבחינת כמות הניצחונות וראשון בכמות ההופעות)
- זכייה ב-17 אליפויות אזוריות (יותר מכל מאמן אחר בתולדות הליגה[3]) של בית ה-AFC מזרח (2001, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2009, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2018, 2019)
- זכייה ב-9 אליפויות חטיבה AFC (2001, 2003, 2004, 2007, 2011, 2014, 2016, 2017, 2018), ראשון בכל הזמנים
- זכייה ב-6 סופרבולים (XXXIX ,XXXVIII ,XXXVI, XLIX, LI, LIII), ראשון בכל הזמנים.
- מאמן השנה (2003, 2007, 2010)
- בחירה לנבחרת העשור הראשון של המאה ה-21 ב-NFL[4]
- בחירה לנבחרת העשור השני של המאה ה-21 ב-NFL[5]
| קבוצה | עונה | עונה סדירה | פלייאוף | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ניצחונות | הפסדים | תיקו | שיעור ניצחונות | מיקום סופי | ניצחונות | הפסדים | שיעור ניצחונות | תוצאה | ||
| קליבלנד בראונס | 1991 | 6 | 10 | 0 | 0.375 | מקום שלישי בבית | – | – | – | – |
| קליבלנד בראונס | 1992 | 7 | 9 | 0 | 0.438 | מקום שלישי בבית | – | – | – | – |
| קליבלנד בראונס | 1993 | 7 | 9 | 0 | 0.438 | מקום שלישי בבית | – | – | – | – |
| קליבלנד בראונס | 1994 | 11 | 5 | 0 | 0.688 | מקום שני בבית | 1 | 1 | 0.500 | הפסד בסיבוב השני בפלייאוף |
| קליבלנד בראונס | 1995 | 5 | 11 | 0 | 0.313 | מקום רביעי בבית | – | – | – | – |
| סה"כ בקליבלנד | 36 | 44 | 0 | 0.450 | 1 | 1 | 0.500 | |||
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2000 | 5 | 11 | 0 | 0.313 | מקום חמישי בבית | – | – | – | – |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2001 | 11 | 5 | 0 | 0.688 | מקום ראשון בבית | 3 | 0 | 1.000 | זכייה בסופרבול XXXVI |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2002 | 9 | 7 | 0 | 0.563 | מקום שני בבית | – | – | – | – |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2003 | 14 | 2 | 0 | 0.875 | מקום ראשון בבית | 3 | 0 | 1.000 | זכייה בסופרבול XXXVIII |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2004 | 14 | 2 | 0 | 0.875 | מקום ראשון בבית | 3 | 0 | 1.000 | זכייה בסופרבול XXXIX |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2005 | 10 | 6 | 0 | 0.625 | מקום ראשון בבית | 1 | 1 | 0.500 | הפסד בסיבוב השני בפלייאוף |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2006 | 12 | 4 | 0 | 0.750 | מקום ראשון בבית | 2 | 1 | 0.667 | הפסד בגמר ה-AFC |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2007 | 16 | 0 | 0 | 1.000 | מקום ראשון בבית | 2 | 1 | 0.667 | הפסד בסופרבול XLII |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2008 | 11 | 5 | 0 | 0.688 | מקום שני בבית | – | – | – | – |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2009 | 10 | 6 | 0 | 0625 | מקום ראשון בבית | 0 | 1 | 0.000 | הפסד בסיבוב הראשון בפלייאוף |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2010 | 14 | 2 | 0 | 0.875 | מקום ראשון בבית | 0 | 1 | 0.000 | הפסד בסיבוב השני בפלייאוף |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2011 | 13 | 3 | 0 | 0.813 | מקום ראשון בבית | 2 | 1 | 0.667 | הפסד בסופרבול XLVI |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2012 | 12 | 4 | 0 | 0.750 | מקום ראשון בבית | 1 | 1 | 0.500 | הפסד בגמר ה-AFC |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2013 | 12 | 4 | 0 | 0.750 | מקום ראשון בבית | 1 | 1 | 0.500 | הפסד בגמר ה-AFC |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2014 | 12 | 4 | 0 | 0.750 | מקום ראשון בבית | 3 | 0 | 1.000 | זכייה בסופרבול XLIX |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2015 | 12 | 4 | 0 | 0.750 | מקום ראשון בבית | 1 | 1 | 0.500 | הפסד בגמר ה-AFC |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2016 | 14 | 2 | 0 | 0.875 | מקום ראשון בבית | 3 | 0 | 1.000 | זכייה בסופרבול LI |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2017 | 13 | 3 | 0 | 0.813 | מקום ראשון בבית | 2 | 1 | 0.667 | הפסד בסופרבול LII |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2018 | 11 | 5 | 0 | 0.688 | מקום ראשון בבית | 3 | 0 | 1.000 | זכייה בסופרבול LIII |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2019 | 12 | 4 | 0 | 0.750 | מקום ראשון בבית | 0 | 1 | 0.000 | הפסד בסיבוב הראשון בפלייאוף |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2020 | 6 | 10 | 0 | 0.375 | מקום שלישי בבית | - | - | - | - |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2021 | 10 | 7 | 0 | 0.588 | מקום שני בבית | 0 | 1 | 0.000 | הפסד בסיבוב הראשון בפלייאוף |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2022 | 8 | 9 | 0 | 0.471 | מקום שלישי בבית | - | - | - | |
| ניו אינגלנד פטריוטס | 2023 | 4 | 13 | 0 | 0.235 | מקום רביעי בבית | - | - | - | |
| סה"כ בניו אינגלנד | 265 | 121 | 0 | 0.687 | 30 | 12 | 0.714 | |||
| סה"כ | 302 | 165 | 0 | 0.647 | 31 | 13 | 0.705 | |||
חייו האישיים והתנהגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליצ'יק גרוש ואב לשלושה. בנו סטיב הוא עוזר מאמן בניו אינגלנד פטריוטס תחת אביו,[6] ובנו בריאן הוא סקאוט במועדון. בתו אמנדה היא מאמנת הלקרוס של אוניברסיטת הולי קרוס.
בליצ'יק ידוע בהתנהגותו המופנמת ויוצאת הדופן, המתבטאת בחוסר שיתוף פעולה עם התקשורת, ובאי הליכה בתלם בכל הקשור למוסכמות של הנהלת הליגה.[7] הוא אינו חבר באיגוד המאמנים, וכאשר הליגה חתמה על הסכם עם חברת ריבוק על פיו מחויבים אנשי הצוות המקצועי ללבוש ביגוד של החברה בזמן המשחקים, הוא בחר בבגד הכי פחות רשמי, ברדס אפור, אשר קיצר את שרווליו, והוא נוהג לכסות את ראשו בכובע הצמוד.[8]
בליצ'יק הוא חבר ותיק של דונלד טראמפ, ביום האחרון של מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 הקריא טראמפ מכתב תמיכה ששלח לו בליצ'יק.[9]
במאי 2018 מינה טראמפ את בליצ'יק לחבר במועצת היועצים של הנשיא לענייני כושר, ספורט ותזונה.[10][11]
לראת סיום כהונתו של טראמפ דחה בליצ'יק את הצעתו לקבל את מדליית החירות הנשיאותית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתונים סטטיסטיים באתר pro-football-reference.com
- פרופיל באתר nfl.com
- ביל בליצ'יק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ NFL's All-Time Team: Jim Brown tops RBs; Bill Belichick a coach אתר ה-NFL, 22 בנובמבר 2019
- ^ Bill Belichick’s Super Bowl XXV Game Plan, ספורטס אילוסטרייטד, 14 במאי 2014
- ^ PATRIOTS, BELICHICK SET RECORDS WITH CLINCHING VICTORY OVER BRONCOS, csnne.com, 18 בדצמבר 2016
- ^ NFL'S ALL-DECADE TEAM OF THE 2000S - SPECIAL TEAMS/COACHES
- ^ NFL 2010s All-Decade Team: Tom Brady, Aaron Donald headliners, אתר ה-NFL, 6 באפריל 2020
- ^ What does Bill Belichick's son do for the Patriots?, אתר ה-NFL, 29 בינואר 2015
- ^ Bill Belichick's stiff-arm of camouflage campaign an unlikely coincidence, אתר Yahoo!, 18 בנובמבר 2015
- ^ Bill Belichick is a coaching contrarian with a plan, אתר yahoo
- ^ Trump says Patriots' Tom Brady, Bill Belichick supporting him, אתר CNN, 8 בנובמבר 2016
- ^ Trump to appoint Bill Belichick to his Sports Council, axios.com, 4 במאי 2018
- ^ ביל בליצ'יק באתר מחלקת הבריאות
