ביטלג'וז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בית אגוזי)
ביטלג'וז
מיקומו של ביטלג'וז בקבוצת הכוכבים אוריון
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים אוריון (כסיל)
שמות נוספים בית אל-ג'וז, בית אגוזה, בית אגוזי, אלפא באוריון
סוג על-ענק אדום
בהירות נראית 0.45+ (משתנה: 0.3+ עד 1.3+)
סיווג ספקטרלי M1-2 Ia-Iab
עלייה ישרה 05ʰ 55ᵐ 10.29ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏25.3″ ‏24′ ‏07°‏+ מילי-שניות קשת בשנה
משך מחזור השתנות משתנה סדיר למחצה SR c
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 5.10- משתנה
מרחק 92 ± 427 שנות אור
28.21±130.92 פארסק
רדיוס 203 ± 887 רדיוסי שמש
מסה 14 מסות שמש
עוצמת הארה פי 63,000 מהשמש
טמפרטורה 3,500 K
מהירות סיבוב 14.6 ק"מ/שנייה
גיל 8 - 8.5 מיליון שנים
מהירות רדיאלית 21.91±0.51 קילומטר לשנייה
היסט 6.55±0.83 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות −0.21 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביטלג'וז (באיות אחר: ביתלג'וז; באנגלית: Betelgeuse) או α באוריון הוא כוכב על-ענק אדום המרוחק כ-650 שנות אור ממערכת השמש. בעברית מקובלים גם השמות הבאים לכוכב זה: בית אל-ג'וז, בית אגוזה ובית אגוזי. כוכב זה הוא השני בבהירות בקבוצת הכוכבים אוריון, והתשיעי בבהירותו בשמי הלילה. הכוכב ממוקם בתוך משושה החורף ומהווה את אחד מקודקודיו של משולש החורף.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטלג'וז הוא מסיווג ספקטרלי M1 Ia-Iab - על-ענק אדום הנמצא בשלב מתקדם של התפתחותו לאחר שכילה את כל המימן שבליבתו להליום ועבר להתכת הליום לפחמן ולחמצן. תהליך זה הביא להתנפחותו לקוטר של כ-440 מיליון ק"מ, כמרחקה של חגורת האסטרואידים מהשמש. הוא אחד מכוכבי השבת היחידים בשמיים שניתן למדוד את קוטרו הזוויתי באמצעות צילום טלסקופי ישיר. למרות היותו בשלב התפתחות מתקדם, זמן חייו קצר יחסית, גילו מוערך ב-8 - 8.5 מיליוני שנים בלבד והתפתחותו המהירה נובעת ממאסתו הגדולה - כ-14 מסות שמש. תהליכי ההיתוך בליבת הכוכב צפויים להסתיים בתוך כ-10,000 שנים ואז הכוכב יתפוצץ בסופרנובה ובשל הקרבה היחסית למערכת השמש, היא תהיה עם בהירות דומה לשל הירח ותראה גם באור יום. לאחר מכן תהפוך ליבת הכוכב לכוכב נייטרונים. אם מסת הכוכב נמוכה יותר מההערכות (כ-12 מסות שמש בלבד) ייתכן שהכוכב יהפוך לננס לבן נדיר המורכב מחמצן ומניאון.

השתנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטלג'וז הוא משתנה סדיר למחצה שבהירותו נעה בין דרגה 0.3 (אז הוא הופך להיות השמיני בבהירות) ובין דרגה 1.2 (אז הוא יורד למקום ה-18). השינוי בבהירות נובע מהתנפחות והתכווצות של השכבות החיצוניות של הכוכב, מה שמשנה את רדיוסו מ-550 רדיוסי שמש ועד ל-920 רדיוסי שמש. כאשר הרדיוס קטן, צפיפות הגז עולה ויותר קרינה נבלעת בשכבות הגז ומחממת אותן, ההתחממות מביאה להתפשטות הגז והגדלת הרדיוס, כך שצפיפות הגז יורדת, יותר קרינה עוברת דרך הגז אל מחוץ לכוכב והגז מתקרר ומתכווץ בחזרה.

דהיית 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית 2020, התעמעם אורו של ביטלג'וז במידה שלא נראתה מאז תחילת המדידות האסטרונומיות. הירידה הפתאומית ברמת האור שנפלט מן הכוכב העלתה סברות כי הוא עומד להפוך לסופרנובה. עם זאת, עד אפריל באותה שנה שבה בהירותו של הכוכב לקדמותה. חוקרים משערים כי מקורה של הדהייה באורו של ביטלג'וז היא בגזים שנפלטו ממנו. הגזים התעבו והפכו לענן אבק, שצמצם לכמה שבועות את האור המגיע מהכוכב לכדור הארץ.[1]

שמו הערבי של הכוכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "בית אל-ג'וז" הוא שיבוש של השם הערבי يد الجوزاء (בתעתיק מדויק: יד אלג'וזאא'), שהיה כינויו של מזל תאומים, אך בהמשך שימש לכינויו של אוריון. בתעתיק ימי הביניים מערבית ללטינית השתבשה האות "י" הערבית (נכתבת עם שתי נקודות דיאקריטיות מתחתיה: ي) ל"ב" (נכתבת עם נקודה דיאקריטית אחת: ب), ו"יד אֶל-ג'וּזַא" הפך ל"בית אל-ג'וז" (או: "אִיבְּט-אֶל-ג'וּזַא").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביטלג'וז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואת גדלים בין גרמי שמים (בכל תמונה מימין לשמאל):
1. כדור הארץ > נוגה > מאדים > כוכב חמה
2. צדק > שבתאי > אורנוס > נפטון > כדור הארץ
3. סיריוס > השמש > פרוקסימה קנטאורי > צדק
4. אלדברן > ארקטורוס > פולוקס > סיריוס
5. ביטלג'וז > אנטארס > ריג'ל > אלדברן
6. UY במגן > NML בברבור > VY בכלב גדול > ביטלג'וז