בית הכנסת לדרמן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
בני ברק |
| מדינה |
ישראל |
| רב בית הכנסת | הרב מנחם מנדל לובין |
| נוסח תפילה | נוסח אשכנז |
| קואורדינטות | 32°04′43″N 34°50′12″E / 32.078596°N 34.836726°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית הכנסת לדרמן  | |
  | |
בֵּית הַכְּנֶסֶת לֶדֶרְמָן הוא בית הכנסת המרכזי של שיכון חזון איש בבני ברק, שהוקם לזכרו של החזון איש ומונהג על פי שיטותיו ופסקיו. רב בית הכנסת הוא הרב מנחם מנדל לובין, רב שכונת רמת אהרן בני ברק.[דרוש מקור]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-50 הוקם במעלה רחוב חזון איש בבני ברק, שיכון חזון איש עבור תלמידי הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש". לאחר פטירתו, בשנת תשי"ד, נוסד לזכרו במרכז השיכון, ברחוב רשב"ם 19, בית כנסת עבור תושבי השיכון, תלמידיו וחברי חוג חזון איש ("חזונאיש'ניקים"). שמו המקורי של בית הכנסת היה "בית הכנסת חזון איש", את המבנה תרם יחיאל לדרמן, והוא נקרא על שמו.
לבית הכנסת אין רב רשמי. במשך כשלושים שנה הדמות המרכזית של בית הכנסת היה הרב יעקב ישראל קניבסקי (ה"סטייפלר"), גיסו של החזון איש ותושב השיכון. הסטייפלר היה כבד שמיעה, ובעל הקריאה הקפיד להגביה את קולו במשך כל קריאת התורה. בשנותיו האחרונות הציבה עבורו עיריית בני ברק ספסלים לאורך הדרך מביתו לבית הכנסת לדרמן. לאחר פטירתו של הרב קניבסקי, כדי שלא יישבו על מקומו, בנו על כסאו ארון ספרים קטן ובו סדרת ספריו "קהילות יעקב" על הש"ס.
במשך שנים כיהן הרב יהודה ("יודל") שפירא, מתלמידי החזון איש ותושב השיכון, כסמכות ההלכתית הבכירה של בית הכנסת. בין מתפללי בית הכנסת (בעבר ובהווה): הרב גדליה נדל, הרב חיים גריינימן, הרב חיים קניבסקי, הרב יהודה בויאר, הרב ישראל אליהו וינטרוב והרב יעקב גלינסקי. בסוף שנות ה-70 הקים הרב חיים גריינימן בסמוך בית מדרש עצמאי ופרש מבית הכנסת לדרמן.
לאחר פטירת הרב יעקב ישראל קניבסקי, הפך בנו הרב חיים קניבסקי לדמות המרכזית של בית הכנסת, ולאחר פטירת הרב שפירא גם הסמכות ההלכתית הקובעת. למרות מעמדו, לא ישב ב"מזרח" אלא בין שאר המתפללים. אם כי במקומו אשר בסמוך לעמוד השמאלי שמצד הבימה הותקנו מעמד לסידור וארון קטן לספרים אישיים, ועוד מספר שיפורים לנוחותו.
במשך שנים רבות היה בית הכנסת בן קומה אחת. בשנות ה-80 הוקמה קומה נוספת והיא הושלמה זמן קצר לפני פטירת הרב יעקב ישראל קניבסקי. הלווייתו יצאה מבית הכנסת לדרמן, בו נישא ההספד היחיד, על ידי הרב שך.
בכל ימות השנה מתקיימת רוב פעילות בית הכנסת בקומה הישנה. בקומה השנייה יש בית מדרש ובית כנסת גדול עם עזרת נשים בקומה העליונה. משמשת בשבת למניין נוסף, ולתפילות בימים הנוראים ובשמחת תורה. בשנותיה האחרונות הקפידה הרבנית בת שבע קניבסקי להתפלל מדי יום תפילת ותיקין בעזרת הנשים של בית הכנסת, ועם הזמן הצטרפו אליה נשים רבות. עזרת הנשים פתוחה בכל שלוש התפילות.
בתחילת שנת תשע"ה (2014) לאחר תקופה שבה התקשה רבי חיים קניבסקי לרדת במדרגות על מנת להגיע מדי יום לתפילות בבית הכנסת והחל להתפלל במניין בביתו, נבנה גשר מביתו של רבי חיים קניבסקי לקומה השנייה של בית הכנסת, ומאז שב הרב קניבסקי להתפלל בבית הכנסת מדי יום[1].
בית הכנסת כפוף לראש כולל חזון איש, ובאופן פורמלי למחצה ראש הכולל הוא גם רב בית הכנסת, מאז פטירת הרב ניסים קרליץ, שהיה ראש כולל חזון איש, רב בית הכנסת הוא חתנו הרב מנחם מנדל לובין.
בחודש אדר ב' תשפ"ב (2022) במהלך הלווית הרב חיים קניבסקי מונה בנו הרב יצחק שאול קניבסקי לרב בבית הכנסת.
מנהגי בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת נוהג על פי כל פסקי החזון איש, שיטותיו ומנהגיו. נוסח התפילה הוא נוסח אשכנז. במספר עניינים, מנהג בית הכנסת תואם את נוסח אשכנז כפי שהוא נהוג בחו"ל, ולא את המנהג המקובל בארץ בעקבות הפרושים.[2]
לפי שיטת החזון איש אין להשתמש בחשמל בשבת, והנוהגים כשיטתו משתמשים בגנרטור המופעל על ידי גורמים פרטיים. עם זאת, על פי הוראת ה"סטייפלר", בבית הכנסת לדרמן לא נעשה שימוש בתאורת חשמל בשבת כלל, אף לא על ידי מחוללי חשמל עצמאיים, אלא בתאורת "לוקסים" (מנורות גז) בלבד. נימוקו היה כדי לחזק ולשמר את פסקו של החזון איש, שכן צופה מן הצד הרואה לנגד עיניו תאורת חשמל בשבת אינו יודע לזהות את מקורה. בעקבות כך גם לא הותקנו במשך השנים מזגנים בבית הכנסת. בשנת תשע"א, בעקבות מקרי התעלפויות, ניאות הרב חיים קניבסקי להתקנת מזגנים ולהפעלתם בשבת על ידי גנרטור, בתנאי שיוצב שילוט המודיע על כך. עם זאת ה"לוקסים" עדיין נותרו בשימושם.
שעות התפילה בכל השנה - כמו גם שעוני הקיר בבית הכנסת - הן על פי שעון החורף, תוך התעלמות משעון הקיץ המונהג בישראל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלחנן כהן, מנהגי בית הכנסת חזון איש (לדרמן), בני ברק תש"ע, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיור בבית הכנסת לדרמן, באתר איגוד בתי הכנסת העולמי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| אברהם ישעיהו קרליץ | ||
|---|---|---|
| ספריו | חזון איש • אמונה וביטחון (ספר) | |
| תלמידיו | חוג חזון איש • הרב חיים שאול גריינימן • הרב גדליה נדל • הרב נסים קרליץ • הרב חיים קניבסקי • הרב שריה דבליצקי • הרב דוב לנדו | |
| ממשנתו | חשמל בשבת • פולמוס השבת ביפן • משל העגלה המלאה והעגלה הריקה | |
| משפחתו | משפחת קרליץ • אבא: הרב שמריהו יוסף קרליץ • סבא: הרב שאול קצנלנבוגן • אחים: הרב מאיר קרליץ • הרב יצחק קרליץ • הרב משה קרליץ • גיסים: הרב שמואל אליהו קהאן • הרב שמואל גריינימן • הרב נחום מאיר קרליץ • הרב אבא סוויאטיצקי • הרב יעקב ישראל קניבסקי | |
| הנצחתו | כולל חזון איש • שיכון חזון איש • רחוב חזון איש • בית הכנסת חזון איש (לדרמן) • תלמוד תורה תשב"ר • בית חזון | |