בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)
 | |
| חזית המבנה ברחוב לילנבלום בו שכן בית הספר עד סגירתו וכיום שוכנת בו אולפנית בני עקיבא תל אביב (2010) | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°03′45″N 34°46′05″E / 32.06242778°N 34.76813333°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית הספר תחכמוני  | |
  | |
בית הספר תחכמוני היה בית הספר הדתי הראשון בתל אביב. הוא הוקם תחילה ביפו, בתמיכת תנועת המזרחי ובעידודו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של העיר, ולאחר מכן עבר לתל אביב. במשך שנים רבות הוא היה בית הספר הדתי-ציוני היחידי בעיר[1]. בית הספר נסגר בשנות ה-70.
קורות בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תרס"ה (1905) הוקם ביפו חדר מתוקן, על ידי ארגון אחווה ומנהלו יוסף הלוי זליגר. שלוש שנים מאוחר יותר, הוסב שמו ל"תלמוד תורה תחכמוני". הרב קוק נטלו תחת חסותו, וכתב בה'תרס"ח (1908) אל חברי המזרחי באירופה:
בעיר הקודש יפו כבר נמצא בית ספר אחד, אשר מטרתו מתאימה לחפץ כבודם, והוא בית ספר 'תחכמוני' שחברו בו תורה וחכמה, והשלטת השפה העברית, בתור שפת לימודים, והוא נוסד כולו על פי חפץ שלומי אמוני ישראל, באופן שכל יראי ה' והחרדים את דברו יוכלו למצוא בו חפץ, והכל יכנס תחת שם בית ספר "מזרחי".
— הרב אברהם יצחק הכהן קוק, תרס"ח
בשנים תרס"ט-תרע"ז ד"ר יעקב שלום ענגל ניהל את בית הספר. כשהציבור הדתי בתל אביב נזקק נזקק לתלמוד תורה דתי, הוחלט להעתיק אליה את בית הספר היפואי, תוך כדי הוספת שנות לימוד והרחבת תוכניות הלימודים. תחילה מוקם בית הספר בבית אהרן שלוש, אך המקום היה צר מהכיל והוחלט להקים מבנה מיוחד, בן שלוש קומות, עבור בית הספר. יהודה פייסט מפרנקפורט נדב מגרש לבית הספר ברחוב ליליינבלום בתל אביב, ובית הספר פעל בתוכו במבנה קטן. בשנת 1925 הכריזה תנועת המזרחי על מגבית לאיסוף כספים עבור מבנה גדול לבית הספר ובינואר ה'תרפ"ה (1925) התקיים טקס הנחת אבן פינה. אולם הבנייה הסתבכה ורק חלק מהתוכנית מומשה. בנוסף, מבנה בית הספר מושכן על מנת לשלם חובות לפועלים ולספקים ובסופו של דבר נמכר לבנק המזרחי[2]. בהמשך רכשה עיריית תל אביב את המגרש ואת מבנה בית הספר[3] תוך הבטחה שהמבנה ישמש אך ורק לחינוך דתי[4].
בית הספר כלל ארבע עשרה שנות לימוד, בחטיבה יסודית ותיכונית. נלמדו בו מקצועות היהדות, לצד לימודים כלליים. את בית הספר ניהל מרדכי רזיאל, אביו של דוד רזיאל[5].
בשנת 1935 הוגדר בניין בית הספר כהקדש למען "חינוך ברוח הדת והמסורת".
בתקופת המחתרות שימש בית הספר כמחסן נשק ומרכז אימונים של ההגנה. הסליק נמצא על ידי הבריטים בחיפושים שבוצעו לאחר השבת השחורה[6]. עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון על גדר בית הספר ברחוב לילינבלום 7 לציון המאורע. בפברואר 1948, במהלך מלחמת העצמאות, התמלא בית הספר בפליטים משכונות ספר של תל אביב, דבר ששיבש את הלימודים בבית הספר[7].
תחכמוני נסגר בשנות ה-70 של המאה ה-20, עקב התמעטות האוכלוסייה הדתית בתל אביב.
בבניין בו שכן בית הספר תחכמוני נמצאת היום האולפנית של תל אביב.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילן שחורי, נפתרה תעלומת התמונה האבודה, על טקס הנחת אבן הפינה לבית הספר תחכמוני בתל אביב הקטנה של 1925.
- ה. אלון, פרשת בית הספר "תחכמוני", דבר, 8 במרץ 1935, עמ' 3-4.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך פרוטקול בית המשפט המחוזי בתל אביב, (סעיף 45)
- ^ ה. אילון, פרשת בית הספר תחכמוני, דבר, 8 במרץ 1935, המשך הכתבה, דבר, 8 במרץ 1935
- ^ שערורית תחכמוני בנק מזרחי, דבר, 11 בינואר 1938
- ^ במועצת עירית תל אביב, דבר, 29 בינואר 1934
- ^ זאב גלילי, החצר האחורית של תל אביב הלבנה, אתר מחלקה ראשונה
- ^ יום אחרון למצור תל אביב, דבר, 2 באוגוסט 1946
- ^ הורי בית הספר תחכמוני תובעים פעולות, דבר, 2 בפברואר 1948