בית סורסוק

בית סורסוק
בית סורסוק - מבט מלמטה
בית סורסוק - מבט מלמטה
מידע כללי
סוג בניין עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1925
תאריך פתיחה רשמי 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים תפעוליים
קומות 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′24″N 34°45′33″E / 32.05665278°N 34.75903611°E / 32.05665278; 34.75903611
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית סורסוק הוא מבנה היסטורי גדול ומפואר בן ארבע קומות ברחוב רזיאל מספר 4 ביפו, שהיה בבעלותה של משפחת סורסוק מביירות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1921 רכשה המשפחה מבנים אחדים ברחוב בוסטרוס (לימים רחוב רזיאל), שיפצה אותם ובנתה מבנים נוספים. גולת הכותרת של בניית המשפחה ברחוב היא "בית סורסוק" שנחנך בשנת 1925 - השנה בה מכרה משפחת סורסוק לקרן הקיימת לישראל את מרבית אדמות עמק יזרעאל.

מרפסת לכל חדר בחזית מדגישה את אופיו המלוני האחיד של הבית. סגנונו של הבניין מאפיין את סגנון הבנייה שהיה נפוץ ביפו במאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ומתאפיין גם בסגנון "קולוניאלי צרפתי–אירופאי" של חזית מלון כשל ערי החוף האירופיות, אף כי על פי המסורת היפואית של המאה ה-19 נהגו להשתמש בשיש איטלקי (קררה).

הבית נחנך על ידי הנציב העליון הבריטי, לורד הרברט פלומר. בבניין שכנו משרדים יוקרתיים של יפו, חברות ספנות, קונסולים זרים וגדולי הסוחרים, ובנוסף משרדיהן של חברות יהודיות ובהן לשכת המסחר של תל אביב וחברתו של מאיר דיזנגוף שעברה אליו מ"בניין הוועד הארץ ישראלי" ששכן באותה העת ברחוב רזיאל 17 ושבו פעלה התנועה הציונית בראשית ימיה.

היהודים נטשו את הבית והרחוב במאורעות 1936. אחרי מלחמת העצמאות וכיבוש יפו ב-1948 נמסר הבית לידי משרד הביטחון ושימש את משרדי השקם שעברו אליו ב-1974 עד להעברתם אל בניין היסטורי אחר, בשדרות ירושלים 8.

המבנה נרכש בשנת 1999 על ידי חברה פרטית בשם "רזיאל", אשר מפעילה אותו מאז 2003 כמקבץ דיור.[1][2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית סורסוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]