בית עמנואל

בית עמנואל
מידע כללי
סוג בניין, בית הארחה עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1866
תאריך פתיחה רשמי 1866 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים תפעוליים
קומות 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′24″N 34°45′46″E / 32.05665°N 34.7627°E / 32.05665; 34.7627
www.beitimmanuel.org
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית עמנואל הוא מבנה היסטורי במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, השוכן ברחוב אורבך 8 פינת רחוב בר הופמן בתל אביב. משמש כיום כבית הארחה וכן שוכנת בו קהילת יהודים משיחיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1868 החלו הטמפלרים לרכוש את מבני המושבה האמריקאית הנטושה, וב-1871 רכשו את המבנה בן שתי הקומות ואת החצר הגדולה הצמודה אליו. לבניין שניצב אותה עת ברחוב הים 11 (Seestraße), נוספו שני אגפים, כנראה בתכנונו של האדריכל תיאודור זנדל שהתגורר בבית העץ השוכן עד היום ברחוב אורבך 17. המבנה החדש שימש במשך מספר שנים כבית ספר, פנימייה וכבית העם של הקהילה.

ב-1878[1] נרכש הבניין בידי הברון הרוסי פלטון פון אוסטינוב. פון אוסטינוב הוסיף למבנה קומה שלישית, והחצר הגדולה הפכה לאחד הגנים המתוכננים הראשונים בארץ. בגן נשתלו צמחים טרופיים ואחרים, והובאו אליו קופים ותוכיים. תכנון הגן נעשה בידי נסים בכור אלחדיף, ראשון בוגרי בית הספר היהודי החקלאי מקוה ישראל[2]. הגן הפך למקום בילוי אהוד על תושבי הסביבה[3]. ב-1879 חנך הברון מוזיאון בקומת המבנה הראשונה, שבו הוצג אוסף העתיקות שאסף ברחבי ארץ ישראל. עם תחילת העלייה הראשונה זכו עולים חדשים נזקקים לסיוע ולטיפול רפואי במבנה.

ב-1895 פתח פון אוסטינוב את "מלון הפארק" (Hôtel du Parc) בשתי הקומות הראשונות של הבניין, וקרא לו על שם הגן המטופח שהשתרע סביבו. הברון עצמו התגורר בקומה השלישית, אך יש הטוענים כי המלון נפתח כאשר הונו של פון אוסטינוב התדלדל, והוא נאלץ לעבור להתגורר בבית העץ השוכן כיום ברחוב בר הופמן 9‏[4]. ב-27 באוקטובר 1898 התארחו במלון הקיסר הגרמני וילהלם השני ורעייתו בעת ביקורם בארץ ישראל, בעוד שפמלייתם שוכנה במלון ירושלים הסמוך. בשנת 1913 עזבו בני הזוג פון אוסטינוב את הארץ ושבו לבריטניה ולאחר מכן לרוסיה; ושמו של המלון הוסב ל"מלון פארק" (Park Hotel). אלמנתו של פון אוסטינוב מכרה את המבנה לחברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים בשנת 1926, וזו פתחה בו בית ספר תיכון לבנות. ב-1934 הלאימו שלטונות המנדט הבריטי את המבנה והוא שימש כתחנת משטרה.

פנס קסם משנת 1905 ושקופיות זכוכית - התערוכה בבית עמנואל

עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1947 ניצב המבנה בחזית הלחימה שבין תל אביב ויפו, והוא שימש את צה"ל עד שנת 1954. עם פינויו בידי הצבא הושב הבניין ל"משלחת הכנסייה בקרב העם היהודי" (Church's Ministry Among Jewish People או CMJ), היורשת של החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים. במקום פועלת אכסניה וכן תערוכה קבועה של חפצים, תמונות, ומסמכים היסטוריים הקשורים לתולדות המושבה האמריקאית גרמנית[5]. כן שוכנת במבנה קהילת היהודים המשיחיים בשם "בית אבינו", הנקראת בפי חבריה "בית עמנואל".

אזכור בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1908–1912, שנותיו הראשונות בארץ ישראל, התגורר ש"י עגנון ביפו, והעיר מופיעה באחדים מסיפוריו[6]. בשניים מסיפוריו מוזכרים המלון והגן של הברון אוסטינוב.

בנובלה "שבועת אמונים" מסופר:

אותו מלון עמד בשכונת הגרמנים, ... בתוך גן גדול ונאה של אילנות טובים ושיחים ופרחים.

ברומן תמול שלשום (פרק רביעי) מסופר:

לא עליכם חברים טובים. יכול היה יצחק לבוא לידי יאוש, אלא שחס עליו המקום והרוויח לו ממקום אחר. מעשה, פעם אחת היה משוטט בעיר, הגיע לשכונת הגרמנים ונכנס לגן הברון לפוש. נפלה עליו שינה ונתנמנם. כשניער ראה לזקן אחד שהוא עומד עליו וקדירה ירוקה בידו ומכחול של צבעים נתון בתוכה. אמר לו הזקן טול את הכלים וכלה את מלאכתך.

אברהם הולץ וטובה ברגר הולץ מזהים את "הזקן" המוזכר בקטע זה עם מוריץ האל, אביה של מגדלנה האל, אשתו של פון אוסטינוב.[7]

הברון והגן מוזכרים גם בספר זכרונותיה של איטה ילין:

ביפו נשארנו עד אחרי השבת, והיתה לנו ההזדמנות לבקר בגן היפה שעל יד יפו, גנו של הברון אוסטינוף. הגן הזה היה מפואר עד מאד. היו בו כמה וכמה עצים מארצות רחוקות ושונות וחיות שונות ורבות, ביניהן גם קופים רבים, והוא היה פתוח לציבור. הברון הזמין את משפחתנו לביתו, וכאן היינו בפעם הראשונה מאז ירדנו ליפו בחברת אנשים אירופיים ובלינו אצלם שעות אחדות בנעימים[8]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית עמנואל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Heritage Centre
  2. ^ המושבה האמריקאית-גרמנית
  3. ^ לצאצאי: זכרונותי / איטה ילין - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
  4. ^ סיור במושבה האמריקאית-טמפלרית
  5. ^ ליאת כהן רביב, חושבים שאתם מכירים את תל אביב? יממה מפתיעה בעיר הגדולה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2021
  6. ^ אתר למנויים בלבד אברהם בלבן, המקום שבו הבועה התל אביבית נראית פגיעה מתמיד, באתר הארץ, 21 ביוני 2015
  7. ^ אברהם הולץ וטובה ברגר הולץ, "הזקן מיפו: מוריץ האל", תרביץ נט, תשרי-אדר תש"ן. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  8. ^ לצאצאי: זכרונותי, דפוס מהערב, תרצ"ח–תש"א
המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
בר הופמן 19בית רולה פלוידכנסיית עמנואלבית ידידות מייןבר הופמן 11בית אוסטינובמלון ירושליםבית עמנואלבית אקלי נורטוןבית הבולשת הבריטית

רחוב אורבך: (1) בית הבולשת הבריטית • (4) בית אקלי נורטון • (6) מלון ירושלים (מלון הפארק) • (8) בית עמנואל • (10) בית ידידות מיין
רחוב בר הופמן: (9) בית אוסטינוב • (11) בית הרוס • (15) כנסיית עמנואל • (17) בית רולה פלויד (בית תיאודור זנדל) • (19) בית עץ