בית רוק
 | |
| חזיתו המערבית של בית רוק, 7/08 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית באר  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה־19 |
| תאריך פתיחה רשמי |
המאה ה־19 |
| קואורדינטות | 32°03′37″N 34°46′40″E / 32.060159°N 34.777739°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית רוק  | |
  | |
בית רוק הוא בית באר מהמאה ה-19 המצוי כיום ברחוב השומרון, באזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת רוק הייתה משפחה ערבית-נוצרית אמידה שהגיעה ליפו מעין כרם. הם הקימו את הבית בלב הפרדסים של המשפחה. בדומה לבתי באר אחרים שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה בקמרונות צולבים. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת וכללה תקרה גבוהה, רצפת שיש, חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג רעפים. הבאר הופעלה בתחילה באמצעות אנטיליה, ומאוחר יותר באמצעות מנוע דיזל.
בשנת 1902 רצח בן המשפחה, אלפרד רוק, את יעקב אברמוביץ, איכר יהודי מראשון לציון. זאת לאחר שאברמוביץ דרש ממנו להפסיק ולהציק לבנות המושבה. כדי להיחלץ מעונש מוות, אלפרד נמלט מהארץ. משפחתו הגיעה להסדר של פיצוי כספי עם אנשי ראשון לציון. על פי גרסה אחת, מכרה המשפחה לאיכרים את אחד מפרדסיה. על פי גרסה אחרת, הוצע לפרנסי ראשון לציון פיצוי בסך 10 אלפים פרנק. הכספים הושקעו בקרן לטובת בתו של אברמוביץ', ולאחר שזו מתה, הושקעו לצורך הקמת מרפאה. מאוחר יותר, חזר אלפרד רוק לארץ ישראל. הוא כיהן כסגן נשיא המפלגה הערבית הפלסטינית וכחבר הוועד הערבי העליון.
בשנות ה-20 מכרה משפחתו של אלפרד את הבית והפרדס. לפי גרסה אחת, מכר אותה למשפחות יהודיות משכונת נווה שאנן, אף על פי שהתנגד למכירת בתים ליהודים. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית מיסיונרים פרוטסטנטים, ומהם עבר לידיים יהודיות. הפרדס נעקר ובשנים 1927, 1929 ו-1932 נערך יריד המזרח על אדמותו.
ב-1937 תרמו המשפחות את הקרקע לעיריית תל אביב, לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו. לאחר הקמת התחנה התגוררו בבית משפחות יהודיות בדמי מפתח. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים. הבאר נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים. במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים שהתגוררו בו. עקב ההזנחה, קירות הבית נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין שונה במראהו ביחס לבנייה העירונית בסביבתו.
משפחת רוק המשיכה להתגורר ביפו עד 1948. לאחר מכן. רוב בני המשפחה עזבו את הארץ והתפזרו בעולם, בעיקר באירופה, ירדן ולבנון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מירב גזית, עמית עמיהוד, יונתן שטיין, בית משפחת רוק באתר בתי הבאר
- דליה קרפל, זוהי יפו, ילדה, באתר הארץ, 6 בפברואר 2008
- אלי אלון, בית רוק ההיסטורי בתחנה המרכזית הישנה בת"א, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בדצמבר 2015