ביתא

ביתא
بيتا
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה שכם
ראש העיר מחמוד ברהם
שטח 76 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 8,800 (2006)
קואורדינטות 32°08′38″N 35°17′09″E / 32.143787°N 35.285845°E / 32.143787; 35.285845
אזור זמן UTC +2

בֵּ֫יתַאערבית: بيتا, מארמית: "הבית") הוא כפר פלסטיני בנפת שכם שבמרכז השומרון, 13 ק"מ מדרום-מזרח לשכם. הכפר מורכב מחמש חמולות, הכוללות שלושים משפחות.

בית הספר הראשון נפתח בכפר בשנת 1952 (לפני כן, הילדים למדו במסגדים), והוא שימש גם את הכפרים מסביב. בשנת 1954 נפתח בכפר גם בית ספר לבנות.

היישוב נחשב למוקד כוח של תנועת הפת"ח, אך ראש העירייה הקודם, ערב א-שורפא, היה איש חמאס. ראש העירייה הנוכחי הוא מחמוד ברהם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר נמצאו שרידים מהתקופה העות'מאנית הקדומה והוא מוזכר ברישומי המס מ-1596 כמאכלס 50 משפחות ששילמו מיסים בסך 8,000 אקצ'ה על יבולי דגנים, זיתים, צאן וכוורות דבורים.

במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האיזור.[1]

במפת הקרן לחקר ארץ ישראל מתואר ביתא ככפר גדול עם פרוור דרומי, המקבל מים מבארות, מוקף במטעי זיתים ומשמש כבירת המחוז.[2]

במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל נמנו בכפר 883 תושבים.[3]

הכפר מחולק לשני מתארים גאוגרפיים: ביתא אל-פוקא (עליון) וביתא א-תחתא (תחתון), ולכן לעיתים הוא מכונה: "הביתות".

תקריות בזמן האינתיפאדה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1988, בזמן האינתיפאדה הראשונה, עצר כוח של חטיבת גבעתי 12 מתושבי ביתא וחווארה שנחשדו כפעילי טרור על ידי שירות הביטחון הכללי. בהוראת המג"ד, הכו החיילים את הפלסטינים הכפותים. לאחר חשיפת הפרשה לציבור במאי 1989 נקבע שזו הייתה פקודה בלתי חוקית בעליל. בעקבות בג"ץ יהודה מאיר הועמד המג"ד לדין צבאי ובשנת 1991 הורד לדרגת טוראי.[4]

ב-6 באפריל 1988, חול המועד פסח תשמ"ח, יצאה קבוצה של כ־20 נערות ונערים מאלון מורה בליווי של שני מבוגרים לטיול באזור, כשפניהם למבצר החשמונאי תל ארומה. אחד מהם היה רומם אלדובי, צעיר שהורחק משכם בעקבות ניסיונותיו החוזרים לפרוץ למתחם קבר יוסף,[5] ומאוחר יותר טען חבר הכנסת חיים רמון שאלדובי ביצע בשכם ירי ללא אזהרה.[6] אלדובי הוא שהקים את ישיבת 'עוד יוסף חי' בקבר יוסף.[7]

נסיבות האירוע (אנ') שנויות במחלוקת. לדברי המטיילים, בעת שאכלו ארוחת בוקר ליד מעיין קטן בשדות הכפר ביתא, החלו ערביי הכפרים ליידות בהם אבנים. בתגובה, המאבטח רומם אלדובי ירה בהם, ומהירי נהרג מוסא סאלח, תושב הכפר. כתוצאה מכך אימאם הכפר הודיע ברמקולים על התקפת המטיילים. בעקבות זאת הקיפו מאות תושבי הכפרים באזור ותקפו באבנים את קבוצת המטיילים, שישבה אותה עת בגיא הסמוך. אלדובי ירה בתת-מקלע עוזי שבידו לעבר התושבים. לאחר ויכוח קצר עם המדריך השני החליפו השניים כלי נשק. אלדובי ירה לעבר קבוצת פלסטינים והרג אחד מהם. אחד התושבים ניסה לפרוק את אלדובי מנשקו אך אלדובי ירה, הרג אותו ופצע תושבים אחרים.

לאחר זמן מה הושגה הסכמה, שלפיה ייפסק יידוי האבנים וכך גם היריות. המטיילים הובלו לכפר כשהם מוקפים בתושבי המקום, והמדריכים מכוונים את נשקם כלפי מעלה.[6][8] בהגיעם לפאתי הכפר, אישה, אחותו של ההרוג הראשון שהיא גם אשת הפצוע שניסה לפרוק מאלדובי את נשקו הטיחה לבנה בראשו של אלדובי. בעקבות זאת נורה צרור מרובהו של אלדובי (יש הטוענים שירה באוויר אך רובהו נתפס והוטה) וכתוצאה מהירי נהרגה נערה יהודייה בת 14 בשם תרצה פורת, והחלה התקפה נמרצת על המטיילים. במהלך האירוע נפצעו רוב המטיילים היהודים וכן חלק מתושבי הכפר, אחד מהם מת מפצעיו מאוחר יותר. מדריך ומארגן הטיול מנחם אילן איבד את הכרתו.[6] רומם אלדובי נפצע באופן קשה.[9]

סיפורי הנערות והנערים שודרו באותו ערב בשידורי החדשות של הטלוויזיה הישראלית. בתגובה לאירוע פוצצו חבלני צה"ל 16 מבנים בכפר, אחד מהם עקב פעולות בעלי בתים אלו בעת האירוע, ובאישור הפרקליטות הצבאית.[10] בין הבתים שנפגעו היו גם שני בתים שלא אושרו להריסה, וכן בתים של תושבים שהגנו על הנערות והנערים.[11]

בעקבות האירועים נערך דיון בכנסת, אשר פירט את דו"ח צה"ל ולפיו התברר שהיו שלושה הרוגים מתושבי הכפר, בני 17, 18 ו-22.[6]

האגודה לזכויות האזרח התלוננה על פעולות צה"ל באירוע.[12] מאוחר יותר תושבי הכפר פוצו בידי צה"ל על הנזקים לבתיהם.[11]

עיריית ביתא
מסגד בכפר ביתא

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל ממאי 2021 ערכו תושבי הכפר הפגנות ואירועי מחאה נגד הקמת המאחז אביתר בסמוך לכפר. ההפגנות פוזרו על ידי חיילי צה"ל בכדורי ספוג ובנשק חם. לפי עיתון הארץ, באירועים אלה, שלגרסת דובר צה"ל (שלטענת גדעון לוי אינה נתמכת בחלק מהראיות המצולמות לאירועי המחאה) כללו התפרעויות אלימות של תושבי הכפר, נהרגו שבעה מתושבי הכפר, ורבים אחרים נפגעו, באירוע נוסף נהרג מאש צה"ל שרברב שלגרסת הפלסטינים היה בדרכו לעבודה[13] באף אחד מהמקרים הללו לא הוחלט להעמיד את החיילים לדין.[14]

דרך עפר בביתא שנהרסה באמצעות דחפור צבאי למניעת הגעת תושבים להפגנה נגד מאחז אביתר, ינואר 2022

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביתא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II"., Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund., 1905, עמ' 356-343
  2. ^ Claude Reignier Conder and Horatio Herbert Kitchener, Survey of Western Palestine, 1882, עמ' 334
  3. ^ Palestine Census 1922 (עמ' 28), sub-district of Nablus, טבלה IX
  4. ^ ד"ר אורי מילשטיין, ‏כך נולדה תרבות כיסוי התחת בצמרת הצבא, באתר מעריב אונליין, 5 בדצמבר 2015.
  5. ^ חדשות⁩, 18 מאי 1987⁩ — צה״ל הוציא צו הגבלה נדיר נגד מזכיר גרעין שנם של גוש אמונים (כתבה)
  6. ^ 1 2 3 4 ישיבת הכנסת על דו"ח צה"ל בעניין אירועי הכפר ביתא (אתר הכנסת)
  7. ^ סרט של הלל ליברמן על קבר יוסף (יוטיוב). ליברמן נרצח ב-2001 בשבת שובה ה'תשס"א בדרכו רגלית לקבר יוסף לאחר שזו ננטשה בידי צה"ל לאחר פרשת מדחת יוסף ימים אחדים קודם לכן.
  8. ^ זכרונותיהם מנקודות מבט שונות של משתתפי הטיול בכפר ביתא וחיילים שפעלו שם בעקבות מאמר באתר המקוון של nrg יהדות
  9. ^ בשבע 284: על הנרצחים, באתר ערוץ 7 כתבה על דורון מהרטה מהרוגי הטבח בספריית מרכז הרב, וממטפליו של רומם אלדובי
  10. ^ דברי גדעון גיתאי, על ההיתר שניתן בידי אמנון סטרשנוב (באתר "הגדה השמאלית" בתגובה למאמר שם)
  11. ^ 1 2 'משרד הביטחון שילם פיצויים במסגרת הסכם פשרה פי חמישה ממה שהתכוון', 30 בספטמבר 1990, כתבת הארץ
  12. ^ פגיעות הומניטריות בכפר ביתא אתר הארגון לזכויות האזרח
  13. ^ אתר למנויים בלבד גדעון לוי ואלכס ליבק, כפר אחד, מחאה אחת, חמישה חודשים, שבעה הרוגים, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2021.
  14. ^ אתר למנויים בלבד גדעון לוי, אלכס ליבק, גדעון לוי ואלכס ליבק, בדיקת "הארץ": 18 מקרי הרג וירי, ואיש לא הועמד לדין, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2021.