בליגרוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בליגרוד (כפר)
Baligród
סמל בליגרוד
סמל בליגרוד
סמל בליגרוד
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה פודקרפצקיהפודקרפצקיה פודקרפצקיה
מחוז לסקו
תאריך ייסוד 1615 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 68.8 קמ"ר
גובה 340 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,254 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות 49°19′N 22°17′E / 49.317°N 22.283°E / 49.317; 22.283
אזור זמן UTC+1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בליגרודפולנית: Baligród) הוא כפר במחוז לסקו שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בו שכנה עד השואה קהילה יהודית.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון ליישוב הוא מראשית המאה ה-17, אך נראה שהמקום היה מיושב עוד מאות בשנים קודם לכן. בשנת 1634 הוענקו ליישוב זכויות מגדבורג. היישוב נודע בשל הירידים שהתקיימו בו, בהיותו על נתיב מסחר מרכזי בין הונגריה ופולין.

מספר מתושבי היישוב נודעו בפעילותם במרד ינואר בשנת 1863, ובהמשך, ניטלו מהיישוב זכויותיו העירוניות.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ובמיוחד במרץ 1915, נערכו קרבות קשים בסביבת היישוב, אשר גרמו לו לנזקים כבדים.

באוגוסט 1944 נרצחו ביישוב 42 תושבים פולנים בידי מיליציה אוקראינית.

יהודי בליגרוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית העלמין היהודי בבליגרוד

תולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בבליגרוד הוא מראשית המאה ה-17. בשנת 1765 חיו ביישוב 144 יהודים, ובשנת 1870 הפכה הקהילה ביישוב לעצמאית, כאשר עד אז הייתה כפופה לקהילת לסקו. יהודי המקום, שהיו חסידים, התפרנסו ממלאכה ומרוכלות.

בסוף המאה ה-19 כיהן במקום הרב יהושע רובין, בנו של הרב מנחם-מנדל רובין מלינסק. באותה עת התקיימו בכפר שלושה בתי תפילה, וכן חצרות של חסידות סאדיגורה ושל חסידות דינוב.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נפגעה הקהילה בכפר בשל הרס היישוב, ובשל פרעות כפריי הסביבה בשלהי 1918, ורבים מיהודי היישוב עזבוהו. בשנת 1921 נמנו בבליגרוד 515 יהודים. בשנות העשרים השתקמה הקהילה במקום בסיוע הג'וינט, וקמו ביישוב סניפים של חלק מהמפלגות הציוניות, וקן של תנועת הנוער עקיבא.

בשנת 1939 נמנו בכפר 990 יהודים, קרוב למחצית מכלל תושביו.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החלו יהודים מהכפר להימלט מזרחה. עם הכיבוש הגרמני של האזור, הוטלו על יהודי הכפר גזירות שונות, וחובת עבודות כפייה בבניית ביצורים בגבול הסובייטי. מעת לעת הגיעו למקום אנשי הגסטאפו והמשטרה הגרמנית, והיו מתעללים ביהודים, ובוזזים את רכושם.

בשנת 1941 הוחרם רכוש ועד הקהילה בכפר, והוטלו על יהודי הכפר תשלומי כופר, ובהמשך, שולחו יהודים מהכפר למחנה העבודה זאסלאב שבנפת סאנוק. בחורף 1942-1941 נפטרו יהודים רבים בכפר כתוצאה מרעב וממגיפות.

בקיץ 1942 גורשו כל יהודי הכפר למחנה זאסלאב, אשר שימש באותה עת כמחנה ריכוז ליהודי הסביבה. במחנה זה שוכנו בצריפים, והועסקו בעבודה במנסרות, תוך הוצאה להורג של יהודים שנמצאו בלתי כשירים לעבודה.

בשלהי 1942 ובראשית 1943 שולחו יהודי בליגרוד, יחד עם יתר יושבי מחנה הריכוז, למחנה ההשמדה בלז'ץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בליגרוד בוויקישיתוף