פס האטה

פַּס הֶאָטָה (בלעז: בַּמְפֶּר) הוא אמצעי המיועד להפחית את מהירות הנסיעה של כלי רכב בכבישים ובכך להפחית ולמנוע תאונות דרכים. צורתם של פסי האטה היא לרוב מעוגלת או אליפטית, והם פרוסים לרוחבו של הכביש.

רובם של פסי ההאטה הם באורך של כארבעה מטרים ובגובה שבין 8–10 סנטימטרים והם בנויים מאספלט או מאבן משולבת. לרוב, פסי האטה מסומנים בתמרורים וסימני כביש שמאפשרים לנהגים לזהות בקלות את פסי ההאטה ולהאט את מהירות נסיעתם.

מבדיקות שנערכו בישראל עולה כי פסי האטה הביאו להפחתה ניכרת במהירות הנסיעה ולהגברת בטיחות הנסיעה, זאת בנוסף לצימצום בזיהום אוויר באזורים אלה^[1]. קיימים כיום פסי האטה מיוצרים מגומי שמקורו בצמיגים ממוחזרים. עשרות אלפי צמיגים בשנה מוצאים את דרכם חזרה אל הכביש בצורת פסי האטה, אבני בלימה ומוצרים אחרים אשר תורמים לאיכות הסביבה וגם מעלים את רמת הבטיחות של נוסעים, הולכי רגל ורוכבי אופניים. סוגים של פסי האטה:

באירופה קיימים תקנים מחמירים לפסי האטה אשר מגדירים את גובהם, רוחבם והחומרים מהם מותר לייצר פסי האטה כדי לשמור על בטיחות המשתמשים בדרך. בישראל לא קיים תקן המסדיר נושאים אלו.

אמצעי דומה הוא פס הרעדה (אנ'), סדרת פסים קטנים מאוד שמטרתם להתריע בפני נהג רכב הנוסע במהירות גבוהה בכביש בין עירוני, כי עליו להוריד מהירות. לרוב פסי הרעדה קיימים לפני מחסומים.