בעלי אלשרח
בעלי אַלְשַׁרְח הם קבוצה של עשרות חכמים מתימן מתקופת הראשונים (בין המאות ה-13 וה-16), שחיברו חיבורי אלשרח.
אלשרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אַלְשַׁרְח" (בתרגום מערבית: פירוש) הוא השם בו כינו יהודי תימן פירושים על כל משנה תורה לרמב"ם שחוברו על ידי חכמי תימן. פירושים אלה חוברו בתקופת הראשונים, במשך כמאתיים שנה, בין המאות ה-13 וה-16.
פירוש אלשרח נועד לתאם את פסיקת הרמב"ם עם דברי התלמוד. בפירושי השרח משולבים דברי גאונים רבים שלא שרדו במקומות אחרים. פירושי השרח משקפים שיטת לימוד של בית מדרש עצמאי, שמהווים המשך לתורת גאוני בבל.
רוב מוחלט של פירושי אלשרח עדיין נמצאת בכתבי יד בידי יחידים וספריות שונות, ולא הודפסו עקב חסרון בתי דפוס בתימן, ולכן אינם מוכרים לרוב ציבור הלומדים.
כמות פירושי אלשרח בהלכות שחיטה וטריפות הוא גדול ביחס לשאר הנושאים, מפני המצב בתימן שבה אכילת בשר היה עיקר המזון.
קיטלוג של בעלי השרח וחיבוריהם פורסם בספר "תורתן שלבני תימן" שחיבר פרופ' יהודה רצהבי.
בעלי אלשרח מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מארי חנניה בן ישועה
- מארי נתנאל בן ישעיה
- מארי זכריה הרופא
- מארי סעדיה עדני
- מארי דוד הלוי חמדי
