בר בי רב דחד יומא

שלטים ביום העצמאות

מודעה בר בי רב דחד יומא בפתח תקווה יום העצמאות תשע"ח

כינוס בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא (ארמית: "תלמיד של יום אחד") הוא יום עיון ללימודי יהדות למי שעסוקים בשאר ימי השנה בתחומים אחרים. בשפת הדיבור נהוג להשתמש במושג "בר בי רב" כמטבע לשון נרדף ל-"כל אחד" ונאמר לרוב בנימה של פחיתות כבוד ופליאה (דוגמה: "כל בר בי רב יודע מה הם חמישה חומשי תורה"), קל וחומר לגבי "תלמיד של יום אחד" - כלומר תלמיד שרק החל את לימודיו.

מקור הביטוי והנוהג

רב אידי, אבוה דרבי יעקב בר אידי, הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא, וחד יומא בבי רב. והוו קרו ליה רבנן בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא.

חלש דעתיה. קרי אנפשיה: "שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה" (איוב, י"ב, ד'). אמר לו ר' יוחנן: "במטותא מינך לא תעניש להו רבנן".

נפק ר' יוחנן לבי מדרשא, ודרש: "וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן" (ישעיהו, נ"ח, ב') - וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו? אלא לומר לך, כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה, מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה.

וכן במדת פורענות, דכתיב: "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם" (במדבר, י"ד, ל"ד) - וכי ארבעים שנה חטאו?! והלא ארבעים יום חטאו! אלא לומר לך: כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה, מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה.

— תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ה', עמוד ב'

רב אידי אביו של רבי יעקב בר אידי היה רגיל ללכת בדרכים שלושה חודשים, למד אצל רבו יום אחד וחזר לביתו שלושה חודשים. כלומר, יום אחד של לימוד תורה היה מוקדש להליכה ברגל של שישה חודשים. שלשה חודשים מביתו אל הרב ושלשה חודשים מהרב חזרה לביתו.

כינוסי "בר בי רב דחד יומא" כיום

דוגמה לתוכנית יום עיון

מאחר שיום העצמאות של מדינת ישראל הוא יום שבתון, עובדים דתיים רבים מנצלים את היום ללימוד תורה, ובעקבות כך הוקמו במקומות רבים מסגרות "בר בי רב דחד יומא", בהם בדרך כלל רבנים ומרצים מעבירים שיעורים והרצאות בתורה ובהגות.

האדמו"ר מקאליב, רבי מנחם מנדל טאוב יזם כנסים בשם זה המתקיימים מאז שנת תשל"ב.

כיום, נהוג לכנות את ההרצאות הדתיות המתקיימות ביום העצמאות בשם זה. שם נוסף לפעילות זו הוא "יום שכולו תורה".

ראו גם

• ירחי כלה