ברוך ברכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך ברכה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1946
ימבול, הרפובליקה העממית של בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בספטמבר 2012 (בגיל 66 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת כהונה 1972–2012 (כ־40 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1972–2012 (כ־40 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי מחקר משפט מנהלי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס צלטנר (1996) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברוך ברכה (19466 בספטמבר 2012) היה פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוך ברכה נולד בימבול שבבולגריה בשנת 1946. בשנת 1948 עלה לישראל. למד בתיכון עירוני ז' ביפו, ולאחר שירותו הצבאי פנה ללימודי משפטים. בשנת 1971 קיבל תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות יתרה) באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1972 התקבל כחבר בלשכת עורכי הדין בישראל. בשנים 1971–1974 למד במסלול הישיר לדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, המשיך לימודיו במסלול זה באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1977 קיבל תואר דוקטור, על עבודה בהנחייתו של פרופ' אמנון רובינשטיין. בשנים 1972–1974 היה עורך ראשי של כתב העת המשפטי "עיוני משפט". בשנים 1976–1977 שהה בפוסט דוקטורט בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן וקיבל מלגת פולברייט.

בשנת 1977 מונה למרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 1981 הועלה לדרגת מרצה בכיר, בשנת 1986 מונה לפרופסור חבר ובשנת 2000 מונה לפרופסור מן המניין. במקביל לכך, בשנים 1979–1987 היה מורה אורח בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. כמו כן היה פרופסור אורח באוניברסיטאות אחדות בארצות הברית.

בשנים 1992–1997 היה דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

תחומי המחקר העיקריים שלו היו משפט מנהלי, משפט חוקתי, זכויות אדם בשעת חירום ומשפט מנהלי השוואתי. הכרך הראשון של ספרו, משפט מינהלי, זיכה אותו בפרס זוסמן למשפט (1987), והכרך השני זיכה אותו בפרס צלטנר (1996). בשנת 2000 קיבל את אות הרקטור למורה מצטיין בפקולטה למשפטים.

בשנים 1980–1997 היה עורך ראשי של פד"י, הפרסום הרשמי של פסקי הדין של בית המשפט העליון.

היה חבר בוועדות אחדות, ובהן הוועדה לבחינת מבנה בתי המשפט בישראל והוועדה לבחינת פתיחתם של בתי המשפט לתקשורת האלקטרונית, שמונו על ידי שר המשפטים. בשנים 1986–1997 היה חבר במועצת העיתונות. עד לשנת 1995 היה חבר בדירקטוריון של הקרן החדשה לישראל. ב-1992 הוצב במקום ה-102 ברשימת מרצ לכנסת השלוש עשרה.

נישא לדליה, מנהלת בית ספר יסודי לחינוך מיוחד, ולהם שני בנים: עמית ברכה, מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין", ועמק ברכה, סמנכ"ל התנועה למען איכות השלטון בישראל.

ברוך ברכה נפטר בספטמבר 2012, לאחר מחלה ממושכת.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]