ברוך נחשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך נחשון
לידה 30 באוגוסט 1939
ט"ו באב ה'תרצ"ט
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה 13 בספטמבר 2021 (בגיל 82)
ח' בתשרי ה'תשפ"ב
ישראלישראל קריית ארבע, ישראל
מקום קבורה בית העלמין היהודי העתיק בחברון עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
מקום לימודים בית הספר לאמנויות חזותיות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור
זרם באמנות ריאליסטי נאיבי
הושפע על ידי שלמה נרינסקי (נראני)
www.nachshonart.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפאל ברוך נחשון (ט"ו באב ה'תרצ"ט, 30 באוגוסט 1939ח' בתשרי ה'תשפ"ב, 13 בספטמבר 2021[1]) היה צייר ישראלי, חסיד חב"ד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה ללאה ומנחם נחשון. עוד בילדותו אהב להתבונן בנוף ההררי שנשקף מביתו. לדבריו: "בכל בוקר ראיתי את רועי-הצאן הערביים, עולים בהר, אל המרעה וחוזרים לעת ערב. אהבתי את הצמחים שנחבאו בין הסלעים והשתעשעתי בבוץ, המחליף צורותיו עם כל מדרך כף רגל. העדות המוסמכת על כשרוני, שמעתי מפי הגננת שלי, שהעניקה לי דף וצבעים, כל אימת שעשיתי מהומות בגן הילדים".

בשנים 1950–1958 למד אצל האמן שלמה נראני (נרינסקי), תלמידו של פול סזאן, שפתח לו שער לאמנות. למד בישיבת כרם ביבנה. לאחר שהתקרב לחסידות חב"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד. לאחר כשנה התגייס לצה"ל. בשנת 1963 התחתן עם שרה. באותה שנה הם ביקרו אצל הרבי מלובביץ' שהעניק לו מלגה לשנת לימודים בבית הספר לאמנות–ויזואלית בניו יורק, ואמר לו: "דורות רבים עברו וחוש הציור בכשרות לא ניתקן – ואתה תתקן".

לאחר מלחמת ששת הימים, הצטרף אל הקבוצה הראשונה של המתנחלים בחברון. בשנים הראשונות הסתובב ברחבי העיר וצייר בשחור לבן. לימים, פתח גלריה ליד מערת המכפלה.

בשנת 1978 פתח תערוכה במרכז העולמי של חב"ד. בתערוכה זו ביקר האדמו"ר מלובביץ', בביקור יחיד מסוגו, ואף העיר את הערותיו על פרטי הציורים[2]. כמו כן, ערך תערוכות באנגליה, אוסטרליה, ארגנטינה, יפן, ארצות הברית ועוד.

נחשון התגורר בקריית ארבע. נפטר ב-13 בספטמבר 2021, ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בחברון. הותיר אחריו אישה, שרה, 5 בנים ו-5 בנות. חתנו, ויקטור עטיה, הוא שליח חב"ד בחברון. חתנו ארז קרלנשטיין, הוא מנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות ונכדו הוא המוזיקאי דוידי נחשון.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירותיו, היה מתרגם נחשון לשפת הציור מחזות מסיפורי המקרא וממדרשי חז"ל, ממראות הטבע ומהחזיונות של הנביאים. יש ביצירותיו השפעות מהאמנות הפרסית וההודית ומכל מה שמגיע אליו מהלימוד בכתבי הקודש.

נחשון השתדל להפיק הרמוניה מלאה, בצבעים ובצורות ומשתמש הרבה בדימויים יהודיים כמו בית המקדש, מנורת שבעת הקנים, נרות, רימונים ושופרות. נחשון סיפר כי: "בטרם שאתחיל ואחרי שאני מסיים, אני מודה לה', שנטע בי את הכשרון, ההשראה והיכולת".

סגנון העבודות של ציורי השמן על הקנבס הוא ריאליסטי-נאיבי.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו הייחודית של נחשון כאמן יהודי חסידי, היוותה השראה לסופר חיים פוטוק שעליה ביסס את התמה בספרו "שמי הוא אשר לב" ("My Name Is Asher Lev") המספר על בחור צעיר, המבקש להפוך לצייר. העלילה עוסקת בנפתוליו עם הצדדים ה"טמאים" של אמנות הציור, תוך לבטים מול המשפחה והרבי[3].

פרשת קבורתו של אברהם ידידיה נחשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורף 1975 נולד למשפחת נחשון בן. ברית המילה נערכה במערת המכפלה, והייתה הראשונה שנערכה שם, חרף איסור הממשל הצבאי, והתינוק נקרא בשם אברהם ידידיה. כעבור ארבעה חודשים נפטר התינוק ממוות בעריסה, ואימו שרה החליטה כי התינוק ייקבר בבית העלמין העתיק בחברון, שמאז הרוגי הטבח בתרפ"ט לא נקברו בו יהודים. הממשלה התנגדה לקבורה זו, והוראה על כך יצאה מראש הממשלה יצחק רבין ושר הביטחון שמעון פרס. אולם בעקבות התעקשותה של האם, אשר צעדה ברגל לעבר בית הקברות העתיק כשהתינוק המת בידיה, הסכים לבסוף שר הביטחון לקבורת התינוק בבית הקברות. היישוב היהודי בחברון רואה בקבורה זו את הצעד הראשון בחידוש היישוב היהודי בתוך העיר חברון, שכן בעקבות הקבורה עלה צורך להציב שמירה על בית הקברות, דבר שהחל את הנוכחות האזרחית בתוך חברון עצמה[4]. בין הדמויות הבולטות שעסקו בשמירה על בית הקברות היה פרופ' בן ציון טבגר, שפעל רבות לשחזורו ולהחזרת היישוב היהודי בחברון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה מן, ברוך דיין האמת: הצייר החסידי הרב ברוך נחשון, נפטר בגיל 82, אתר col ז' בתשרי תשפ"ב
  2. ^ גלריה מהביקור | פנחס גולד, ריאיון עם נחשון על האירוע באתר שטורעם תמוז תשס"ו. | הצייר ברוך נחשון בתערוכה שהרבי מלובביץ' בא לבקר מיוחד, JEM
  3. ^ ראו ריאיון עם נחשון במגזין הווידאו תורת חיים תוכנית 392.
  4. ^ משפחת נחשון, ב"אתר חברון"