ברוך רוזנברג

ברוך רוזנברג

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1923 תרפ"ג מוהילב
פטירה	23 בפברואר 2004 (בגיל 81 בערך) א' באדר תשס"ד בני ברק, ישראל
מדינה	ישראל
מקום פעילות	בני ברק
תקופת הפעילות	? – 23 בפברואר 2004
השתייכות	ליטאית
תחומי עיסוק	חינוך - ראש ישיבת סלבודקה
תפקידים נוספים	חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
בת זוג	לאה
אב	גרשון חנוך
אם	בילא ראשא
צאצאים	רחל זילבר, חסיה צוקר, אברהם רוזנברג
מספר צאצאים	3
חותנים	אברהם גרודז'ינסקי
חתנים	הרב בן-ציון זילבר, הרב אהרן יהושע צוקר

הרב ברוך רוזנברג (תרפ"ב, 1922 \ תרפ"ג, 1923 - א' באדר תשס"ד, 23 בפברואר 2004) היה ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וחבר נשיאות מפעל הש"ס.

קורותיו

נולד בעיר מוהילב שהייתה אז בשליטת רוסיה, לרב גרשון חנוך ובלה ראשא רוזנברג. מיד לאחר לידתו עברו הוריו לעיר בריסק שבליטא, אותה עזבו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. אביו שהיה מנכבדי הקהילה ומעסקניה, היה מקורב לרב יצחק זאב סולוביצ'יק, אביו של הרב גרשון חנוך הרב יחיאל מיכל ראשעס (רוזנברג), גם הוא מראשי הקהל בבריסק, היה בצעירותו תלמידו של הרב יוסף דב סולוביצ'יק, ומקורב לבנו הרב חיים סולוביצ'יק, רב העיר. כמו כן היה אביו קרוב משפחתו של רבי גרשון חנוך הניך ליינר האדמו"ר מראדזין, ועל שמו הוא נקרא, גרשון חנוך.

בהגיעו לבר מצווה בשנת תרצ"ו, החל ללמוד בהכוונת הרב יצחק זאב סולוביצ'יק שהיה רבה של העיר, עם אחד מתלמידיו הרב ברוך רוזנבלום, שעיצב את דמותו כבן ישיבה. בשנת ת"ש (1940) בעיצומה של מלחמת העולם השנייה נמלט לקיידאן עם אביו, לאחר מכן נפרד מאביו ונסע לווילנה, שהייתה אז תחת שלטון עצמאי, והסתפח לתלמידי ישיבת מיר, כאשר הוא נושא עמו מכתב המלצה המיועד לראשי הישיבה, הקורא לקבל את הנער הצעיר לישיבה, לאחר מכן הצטרף ליתר בני ישיבת מיר שמצאו מקלט בשאנגחאי. באותו הזמן התייתם משני הוריו שנרצחו בתחילת החורף של שנת תש"א (1941), בגטו בריסק, שם נרצחה גם אחותו היחידה.

במשך שנות שהותה של הישיבה בשאנגחאי למד עם תלמידי הישיבה, כאשר הוא נמנה עם 2 התלמידים הצעירים ביותר. בין ידידיו מאותה תקופה: הרב שלום צבי שפירא, לימים משגיח בישיבת מיר ובעוד ישיבות, הרב ראובן פיין חתנו של הרב מאיר קרליץ וראש ישיבת תורה ודעת, וכן הרב נחום פרצוביץ לימים חתנו של הרב חיים שמואלביץ וראש ישיבה בישיבת מיר.

בתום מלחמת העולם השנייה ולאחר שגם יפן (בה שהה), נכנעה לכוחות הברית, בשנת תש"ז, היגר יחד עם רוב תלמידי הישיבה לארצות הברית, שם למד במשך למעלה משנתיים בישיבת מיר שהוקמה על ידי הרב אברהם קלמנוביץ, ורבותיו שם היו תלמידי הישיבה המבוגרים, כמו הרב אריה ליב מאלין (לימים ראש ישיבת בית התלמוד). כעבור מספר שנים עלה לארץ ישראל בגפו. כאשר הוא נושא עמו מזוודה ובתוכה ספרי קודש, הגיע לנמל חיפה בכ"ט אלול תש"י (23.09.1949), ונשאר לשהיה קצרה בימי ראש השנה בשכונת הדר הכרמל בעיר, אצל הרב אליעזר אלפא, חתנו של הרב מאיר קרליץ, שקיבל מברק מהנהלת ישיבת מיר לארח אותו בימי החג. מיד למחרת החג בצום גדליה עלה לירושלים לישיבת מיר שם למד במשך שנה, עד לנישואיו בשנת תשי"א.

נישא ללאה גרודזינסקי (נפטרה בט"ו בטבת ה'תשע"ט), בתו של הרב אברהם גרודזינסקי, ששימש המשגיח בישיבת סלבודקה בליטא ונהרג בשואה, אשתו זו גדלה כאמור בסלבודקה שהייתה פרבר בעיר קובנה, בסמוך לבנין הישיבה בה כיהן אביה כמשגיח, ונמסרה בתחילת המלחמה למשפחה נוצרית מקומית, שגידלה אותה תוך כדי שהות במנזר, היא אומצה בסיום מלחמת העולם השנייה על ידי הרב יצחק אייזיק שר ראש ישיבת סלבודקה. השדכן היה רבו הרב יחזקאל לוינשטיין, שמחת הנישואין נערכה בהיכל הכולל של ישיבת סלבודקה ומסדר הקידושין היה ראש ישיבת מיר, הרב אליעזר יהודה פינקל.

לאחר נישואיו החל ללמוד בכולל הנ"ל שע"י ישיבת סלבודקה, כאשר בתחילת שנת תשי"ג (1952), בגיל 30 החל למסור 'חבורות' לתלמידי הישיבה, לאחר מספר חודשים הורה לו המשגיח רבי משה טיקוצינסקי, למסור שיעור בהיכל הישיבה, שיעור חד שבועי שנמשך למעלה מ-50 שנה (עד לפטירתו בשנת תשס"ד).

לאחר פטירת ראש הישיבה, הרב מרדכי שולמן, בשנת תשמ"ב, מונה לכהן כראש הישיבה, לצד עמיתיו: הרב עמרם זקס, הרב דוב לנדו והרב משה הלל הירש. בשנת תשס"ג - 2003 מונה לחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. כן היה חבר נשיאות מפעל הש"ס.

נפטר בראש חודש א' אדר תשס"ד (2004), הלוייתו יצאה מישיבת סלבודקה בבני ברק, ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק.

בשנת תשס"ה (2005) יצא ספרו "דברי ברוך", הכולל מאמרים ושיחות מוסר, לפי סדר פרשיות התורה.

משפחתו

לרב רוזנברג היה בן יחיד ושתי בנות:

• בנו הרב אברהם, (נפטר במרץ 2019). בנו, הרב יחיאל רוזנברג, עורך בעיתון יתד נאמן ויתד השבוע. בן נוסף, הרב חנוך רוזנברג, הוא העורך הראשי של סדרת הספרים 'אוצר מפרשי התורה', בהוצאת מכון ירושלים.

• ביתו רחל, הנשואה לחתנו הראשון הרב בן ציון זילבר, בנו של הרב יצחק זילבר, חתנו זה עלה בנערותו מברית המועצות, ולימים בשנות ה-90 עם התחלת גל העלייה משם, התחיל לעסוק בהכוונת ועידוד נערים שעלו ארצה משם, ללימודי יהדות, וכמו כן עמד בראשות ישיבת שבות עמי, המיועדת לבחורים מסוג זה, היום ראש מוסדות תולדות ישורון.

• ביתו חסיה, הייתה נשואה לחתנו השני הרב אהרון יהושע צוקר (נפטר ב-8 בפברואר 2024, אור לל' בשבט ה'תשפ"ד), תלמיד חכם בולט בישיבת פוניבז', ומחברי מערכת ההוצאה לאור של מהדורת רמב"ם פרנקל, חתנו של הרב צוקר הוא הרב עמרם פריד, פוסק הלכה בבני ברק.

שלושת גיסיו הם: הרב שלמה וולבה, מגדולי המשגיחים בדור האחרון. והרב חיים קרייזווירט, ה"עילוי מקראקא" ורבה של אנטוורפן - חתני הרב אברהם גרודזינסקי. ואח אשתו הרב יצחק גרודזינסקי מבני ברק, העומד בנשיאות הכולל 'תורת אברהם' ע"ש אביו הרב אברהם גרודזינסקי, ואשר בראשותו עומד הרב אריה אברהמ'ס מחוג תלמידי החזון איש בבני ברק.

דודו מצד אשתו הוא הרב יעקב קמינצקי, ראש ישיבת תורה ודעת בארצות הברית, וממנהיגי היהדות החרדית שם, שהיה גיסו של הרב אברהם גרודזינסקי.

רבותיו

• הרב יחזקאל לווינשטיין, משגיח ישיבות לומז'ה, מיר ופוניבז'.
• הרב חיים שמואלביץ, ראש ישיבת מיר.

כן היה מקורב מאד אל הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש". והרב יצחק זאב סולוביצ'יק, הרב מבריסק.

מתלמידיו

• הרב אברהם גניחובסקי, מראשי ישיבת כוכב יעקב - טשעבין בירושלים.
• הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר, רב בית המדרש "ירחי כלה" בבני ברק.
• הרב אברהם דב אויערבאך, אב"ד טבריה, בנו של הרב שלמה זלמן אויערבאך.
• הרב דוד צבי אורדנטליך, גאב"ד ורב העיר ביתר עילית.
• הרב יצחק זילברשטיין, רב שכונת אור אלחנן בבני ברק, ראש כולל בית דוד בחולון וחבר מועצת גדולי התורה.
• הרב משה יהודה שלזינגר, ראש ישיבת קול תורה וחבר מועצת גדולי התורה.
• הרב מיכל זילבר, ראש ישיבת זוועהיל.
• הרב עזריאל אויערבאך, ממנהיגי הפלג הירושלמי, בנו של הרב שלמה זלמן אויערבאך.
• הרב יהודה סילמן, ראב"ד בבית הדין של הרב נסים קרליץ.
• הרב ישראל גנס, מו"ץ בשכונת מטרסדורף בירושלים ומראשי הישיבה הקטנה של ישיבת קול תורה.

קישורים חיצוניים

• אלי רוטמן, ‏כשראש הישיבה הגר"ב רוזנברג דאג ל... תמונה בחתונה, באתר כיכר השבת, 28 בדצמבר 2017
• חזקי שטרן, אבל כבד: הגאון רבי אברהם רוזנברג זצ"ל, באתר כיכר השבת, 16 במרץ 2019
• ברוך בן גרשון חנוך רוזנברג (1923-2004), דף שער בספרייה הלאומית