ברוך שמואל בלומברג

ברוך שמואל בלומברג
Baruch Samuel Blumberg
לידה	28 ביולי 1925; ברוקלין, ארצות הברית
פטירה	5 באפריל 2011 (בגיל 85); מאונטיין ויו, ארצות הברית
ענף מדעי	וירולוגיה
מקום מגורים	ברוקלין
מקום לימודים	יוניון קולג' (1946); בייליול קולג'; תיכון פאר רוקאוויי; המכללה לרופאים וכירורגים של אוניברסיטת קולומביה; אוניברסיטת קולומביה; ישיבה דפלטבוש ;
מוסדות	בייליול קולג'; אוניברסיטת פנסילבניה ;
פרסים והוקרה	פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1975); היכל התהילה הלאומי לממציאים (1993); הרצאת קרוניאן (1994); מדלית ג'ון סקוט (1998); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1976); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ;

ברוך שמואל בלומברג (באנגלית: Baruch Samuel Blumberg; ‏28 ביולי 1925 – 5 באפריל 2011) היה מדען יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1976 על "תגליות ביחס למנגנונים חדשים למקור ולהפצת מחלות מידבקות". בלומברג זיהה את הנגיף של דלקת כבד נגיפית מסוג B (ראשי תיבות: HBV) ופיתח לה בדיקה איבחונית וכן חיסון. את פרס נובל חלק עם דניאל קרלטון גאידושק.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר ניו יורק למאיר ואידה בלומברג. אביו היה עורך דין. סביו היגרו לארצות הברית מאירופה בסוף המאה התשע-עשרה. את לימודיו היסודיים עשה בישיבה דפלטבוש, ניו יורק, שם למד תורה לצד לימודי חול. לאחר סיום לימודי התיכון התגייס בשנת 1943 לצי האמריקאי. במסגרת שירותו הצבאי סיים את לימודיו לתואר ראשון ביוניון קולג' בסקנקטדי בשנת 1945. עד לשנת 1946 שירת בצי האמריקאי כקצין סיפון על נחתות. בלומברג לא איבד את משיכתו לים אף לאחר תום שירותו הצבאי ויצא מדי פעם להפלגות כמלח בצי הסוחר האמריקאי ומאוחר יותר אף הוסמך כרופא ספינה.

החל לימודים מתקדמים במתמטיקה באוניברסיטת קולומביה, אבל בשנת 1947 שינה את תחום לימודיו והחל בלימודי רפואה באותה אוניברסיטה. סיים את לימודי הרפואה בשנת 1951. לאחר סיום לימודיו עבד במשך ארבע שנים במרכז הרפואי הפרסביטריאני של אוניברסיטת קולומביה וסיים שם התמחותו. בשנת 1955, לאחר תום התמחותו, החל לימודים מתקדמים בביוכימיה בבליול קולג' שבאוניברסיטת אוקספורד וקיבל תואר דוקטור בביוכימיה בשנת 1957.

בין השנים 1957–1964 עבד במכונים הלאומיים לבריאות. החל משנת 1964 היה חבר במרכז לחקר הסרטן פוקס צ'ייס שבפילדלפיה, ומשנת 1977 היה פרופסור לרפואה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה. בין השנים 1989-1994 שימש אף כראש (מאסטר) בליול קולג' באוקספורד.

בלומברג המשיך במחקריו בתחום מחלת הצהבת הנגיפית מסוג B אף לאחר קבלת פרס נובל. הוא חקר את תפוצת המחלה, דרכים למונעה ולחסן נגדה במדינות רבות בעולם, בהן סין, הודו, סנגל וטאיוואן. כמו כן חקר והוכיח את הקשר שבין צהבת נגיפית מסוג B לבין מחלת סרטן הכבד. על פי הערכות שונות, למעלה משלוש מאות מיליון איש בעולם חולים במחלת צהבת נגיפית מסוג B. מספר המתים במחלה עולה על מספר המתים ממחלת האיידס ובכל שנה חולים מיליוני בני אדם בסרטן כבד לאחר שנדבקו קודם לכן בצהבת נגיפית.

בין השנים 1999–2002 ניהל בלומברג את המכון למחקר אסטרו-ביולוגי של NASA בקליפורניה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Baruch S. Blumberg. Hepatitis B: The Hunt for a Killer Virus, Princeton University Press, 2002.
Hepatitis B and the Prevention of Cancer of the Liver: Selected Publications of Baruch S. Blumberg

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

HBsAg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ברוך שמואל בלומברג בוויקישיתוף

ברוך שמואל בלומברג, באתר פרס נובל (באנגלית)
הטקסט המלא של ספרו של בלומברג "הפטיטיס B: המצוד אחר הווירוס הקטלני"
ברוך שמואל בלומברג, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
ברוך שמואל בלומברג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ברוך שמואל בלומברג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

0

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)