ברכה אופיר-תום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברכה אופיר-תום
ברכה אופיר-תום
ברכה אופיר-תום
לידה 25 במרץ 1939 (בת 85)
ארץ ישראל המנדטורית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בולטים שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב (2009-1995)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברכה אופיר-תום (נולדה ב-25 במרץ 1939) שימשה כשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשנים 2009-1995.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשטחי המנדט הבריטי, סיימה לימודיה בבית ספר תיכון חורב בירושלים ב-1957. ב-1958 קיבלה הסמכה להוראה ממשרד החינוך, לימדה ספרות, אנגלית והיסטוריה. בשנת 1972 סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. התמחתה אצל שרה סירוטה בפרקליטות מחוז מרכז. בין השנים 1974 ל-1983 עבדה כיועצת משפטית בבית המכס וב-1983 הצטרפה לפרקליטות מחוז תל אביב, ועסקה בתיקי מס הכנסה וניירות ערך. באוגוסט 1989 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב.

באוגוסט 1995 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וביוני שנת 2006 מונתה לסגנית נשיא בית משפט זה. כשופטת בבית המשפט המחוזי עסקה במשפטים בולטים רבים בתחום הפלילי, ובהם משפטו של מו"ל "מעריב", עופר נמרודי, משפטו החוזר של הפדופיל אדריאן שוורץ, משפטו של אסי אבוטבול, ומשפטו של השר לשעבר אברהם הירשזון.

בגזר דינו של אברהם הירשזון ציינה: "המסר החייב לצאת מבית המשפט בנסיבות עבריינות של אנשי ציבור צריך שיהיה חד ובהיר, ויודיע לכולי עלמא, כי גם איש ציבור רם דרג, המנצל לרעה את מעמדו ואת האמון שניתן בו, צפוי לגינוי והוקעה, לצד עונש מהותי שאיננו שונה מעונשו של עבריין מן השורה".

בשנת 2009, עם הגיעה לגיל 70, פרשה לגמלאות. בראיון שנתנה לאחר פרישתה אמרה:

"החיים בבית המשפט כשופט הם לא קלים, הם קשים מאוד, הרבה הרבה מחשבות, ואתה מקווה תמיד שצדקת ושזה הנכון, אבל אלוהים יודע, את הביטחון המלא אין לי אף פעם. קשה לשקול, כשעומד אדם על הפרק...מלאכה קשה מאוד".[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]