ברק מדינה

ברק מדינה
	מדינה, 2022
לידה	6 במרץ 1966 (בן 58)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת הרווארד
	2017–2022; (כ־5 שנים)
	→ אשר כהן תמיר שפר ←

ברק מדינה (נולד ב-6 במרץ 1966) הוא רקטור לשעבר של האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופסור מן המניין למשפטים ומופקד הקתדרה לדיני זכויות האדם ע"ש השופט חיים כהן. חבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח. תחומי מחקרו כוללים משפט ציבורי, משפט חוקתי ומשפט מנהלי וניתוח כלכלי של המשפט. בעבר שימש דיקן הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה סיים לימודי תואר ראשון במשפטים ובכלכלה (כחוג לאחר תואר), בהצטיינות, באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1991. בסוף אותה שנה השלים תואר מוסמך בכלכלה עם התמחות במנהל עסקים, גם כן בהצטיינות, באוניברסיטת תל אביב. את התמחותו עשה במשרד עו"ד יעקב וינרוט ושות'. לאחר מכן הוסמך כעורך דין ועבד במשרדו של וינרוט עד 1994. בשנה זו המשיך לתואר שני במשפטים באוניברסיטת הרווארד, אותו סיים ב-1996. השלים תואר דוקטור בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1999, תחת הנחייתם של פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ויורם מישר.

בין השנים 1996 ל-2003 לימד במסלול האקדמי המכללה למינהל כמרצה ולאחר מכן כמרצה בכיר. במקביל לימד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית כמורה מן החוץ. בשנת 2003 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר. בשנת 2007 התמנה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 2009 החליף את יואב דותן כדיקן הפקולטה למשפטים. בתום כהונתו כדיקן, ב-2012, מונה לכהן כפרופסור מן המניין בפקולטה. ב-25 באוקטובר 2017 נבחר מדינה לרקטור האוניברסיטה העברית, וכיהן בתפקיד זה עד 2022.

כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת ברקלי, כחוקר במכון ון ליר בנושא חקיקה להסדרת הפרטה וכחבר ממלא מקום בוועדת ונציה של מועצת אירופה.

בשנת 2004 הוענק לו פרס "Ellis and Alma Birk" למצוינות אקדמית. בשנת 2014 קיבל את פרס פתאל מטעם אוניברסיטת חיפה, לחוקר המצטיין בתחום המשפט הציבורי. ב-2015 קיבל מענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע על מחקרו בתחום דיני זכויות האדם בישראל. באותה שנה קיבל את אות "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה לאיכות השלטון. ב-2017 קיבל את פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט.^[1] ב-2018 קיבל את פרס גורני למשפט ציבורי.^[2] מדינה הוא חבר בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד השינויים שהוצעו במערכת המשפט הישראלית בשנת 2023.^[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה מתגורר בניר בנים. הוא נשוי ואב לשניים.

תחומי מחקריו ופרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה פרסם שישה ספרים ועשרות מאמרים. תחומי מחקריו העיקריים הם דיני זכויות האדם, משפט חוקתי, משפט אזרחי וניתוח כלכלי של המשפט.

בין מאמריו:

ברק מדינה ואוריה בארי, "עמדת מיעוט ואחריות משותפת: על חופש הביטוי של שרי הממשלה", מעשי משפט 2016
יואב דותן וברק מדינה, "חוקיות ההפרטה של אספקת שירותים ציבוריים", כתב העת "משפטים" 2007
ברק מדינה, "ארבעים שנה להלכת ירדור: שלטון החוק, משפט הטבע וגבולות השיח הלגיטימי במדינה יהודית ודמוקרטית", מחקרי משפט, 2006

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רענן הר-זהב וברק מדינה, דיני השכלה גבוהה (2000).
אברהם וינרוט וברק מדינה, דיני הלוואות – ההגנה על הלווה על-פי הדין בישראל (2000, הוצאת בורסי).
אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל: עקרונות יסוד (2005, הוצאת שוקן).
אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל: רשויות השלטון ואזרחות (2005, הוצאת שוקן).
איל זמיר, ברק מדינה וסיליה פסברג, ספר אהרן ברק: עיונים בעשייתו השיפוטית של אהרן ברק (2009) (הספר בקטלוג ULI)
ברק מדינה, דיני זכויות האדם בישראל, הוצאת נבו, 2017